תושבי חיפה והסביבה בסכנה

המכתב של משרד התשתיות נשלח לועדת משנה במועצה הארצית לקראת הדיון בהתנגדויות לתכנית "קרקעות הצפון" - חפאג 1139/א אשר התקיים ב-19/2 והופסק עקב מזג האוויר וסגירת הכבישים בי-ם. דיון המשך יתקיים ב- 24/3,  לאחר הבחירות.

המכתב של משרד התשתיות מאשש את הטענה שבמתחם "קרקעות הצפון" במפרץ חיפה יש כוונה להקים קריה פטרוכימית חדשה, המיועדת לאחסון, זיקוק ויצוא כמויות אדירות של "הנפט החדש"- הקונדנסייט, תוצר הלוואי של הפקת הגז הטבעי. במכתב כתוב בין היתר: "מדובר על מוצר אנרגיה לגיטימי אשר יכול לשמש את בית  הזיקוק חיפה ויכול גם להיות מקור לייצוא ישראלי"...

 ההסתרה: תגלית לוויתן- זה לא רק גז, זה גם נפט!

מאז 2009, השנה בה התגלו מאגרי הגז הגדולים, הגז הטבעי משווק כמקור אנרגיה ידידותי לסביבה שיחליף את המזו"ט, הסולר והפחם המזהמים אבל מה שהוסתר באופן שיטתי זו העובדה שבזמן הפרדת הגז הטבעי  מהגז הגולמי במתקני הקליטה,  נוצרת תערובת חומרים הידועה בשם- קונדנסייט - הדומה בתכונותיה לנפט. זהו "הנפט החדש" מסתבר שבמאגר "לוויתן" אחוז הנפט גבוה במיוחד בהרכב הגז הגולמי וניתן לייצר ממנו דלקים ותזקיקים בכמויות מסחריות אדירות הצפויות לגלגל רווחים של מיליארדים- עובדה שלא פורסמה לציבור הרחב.

במאגר לוויתן התגלו 39.4 מיליון חביות קונדנסייט, דבר המעיד על אחוז גבוה של הנפט החדש  בהרכב הגז הגולמי.
משרד התשתיות, יחד עם משרדי ממשלה רלוונטיים אחרים מוביל את פיתוח תעשיית ייצוא הנפט החדש תוך הסתרת מיידע לגבי הכוונה להפוך את ישראל למעצמת יצוא פטרוכימית עולמית. הכמויות בהן מדובר הינן סוד כמוס, דבר המאפשר להכין מבעוד מועד את תכניות הפיתוח עבור תעשיית הייצוא במספר תכניות עם שמות שונים, בלי שניתן יהיה לראות את התמונה הכוללת ובלי שתיוודע השפעתן על בריאות הציבור, בטחונו וסביבתו. החשש של משרד התשתיות כמי שמוביל את המהלך שאם ייחשפו הכמויות בהן מדובר- ספק רב אם יעמדו בתקני חוק אוויר נקי, דבר ש"מאיים" על מימוש הפרויקט.

דוגמא בולטת להעלמת מיידע על גודל הזיהום הצפוי:
במיכלי הקונדנסייט המתוכננים, כמות הזיהום שצפויה להיפלט בשנה גדולה יותר מכמות הזיהום הנפלטת מסך כל  מכלי האחסון גם יחד במפרץ חיפה!!!. כדי שעובדה זו לא "תפריע" לאישור התכנית, המתכננים לא הציגו את פליטת המזהמים ממכלי הקונדנסייט, נתון אותו היו אמורים לבדוק בתסקיר הסביבתי בתכנית המתאר תמ"א 37/ ח  לקליטת מתקני הגז מהמאגרים. התסקיר דילג על הבדיקה וכשאין נתונים, אין "הוכחות" רשמיות לזיהום הוודאי הצפוי.

        
איך אפשר לקדם תכנית ענק שכזו ולהסתירה מהציבור?
א. באמצעות אישורן של תכניות המספרות על יעוד אחד בזמן שיעודן האמיתי הוא אחר:
ב. ע"י קשר של שתיקה בקרב הכוחות החזקים ביותר במשק ובחברה.

א. קידום תעשיית הנפט החדש בתכניות במסווה של ייעוד אחר:
1.תכנית הגפ"ם הארצית תמ"א 32/ 1 אישרה להגדיל את מלאי אחסון הגפ"ם ברחבי הארץ מ- 14,000 טון ל- 60,000. התואנה הרשמית- "אחסון לשעת חירום" ו-ב. פיזור מכלים ברחבי הארץ כדי להקטין את הובלת הגז המסוכן בכבישים. אבל בפועל מסתבר שרוב הכמות אושרה לאחסון אך ורק בערי הנמל- בחיפה אשדוד ואשקלון: 20,000 טון ב"קרקעות הצפון" וכך גם בקצא"א באשקלון. במקביל-  מאתרים בימים אלו את המתחם המתאים באשדוד.
לצורך תעשיית הנפט החדש צריך להקים מכלי אחסון ייעודיים לגפ"ם ליד הנמלים. התכנית אושרה אבל הסיבה האמיתית נשארה חשאית.

2. תכנית "קרקעות הצפון", שווקה לציבור כתכנית שמטרתה לרכז את חוות המכלים שיפונו מקרבת יישובים במפרץ חיפה במטרה לפתוח את העיר התחתית לים בחוף שמן. בנוסף- להעביר את חוות המכלים הישנות והמזהמות בקריית חיים ובטבעון. השם הפסטוראלי "קרקעות הצפון" טשטש את העובדה שהמכלים יורחקו מאוכלוסייה אחת לאחרת ויעברו לפתחם של קריית אתא, נשר, נווה שאנן ועוד.

קמפיין רב עוצמה של עיריית חיפה שכנע את דעת הקהל באזור שזו תכנית מצוינת המיטיבה עם התושבים ותמכו בה רוב הגופים הציבוריים בצפון- ראשי הרשויות, הירוקים של חיפה, הקואליציה לבריאות הציבור המשרד להגנת הסביבה וועדות התכנון למרות שלא מדובר רק בהעתקת המכלים.

לציבור הרחב לא היה מושג שליד חוות המיכלים שיועתקו קודמה במקביל תכנית לאחסון גפ"ם (תמ"א 32/ ד),  דבר שמסכן את כלל האוכלוסייה ברדיוס נרחב.

תכנית הגפ"ם הארצית קודמה כחלק מתכנית קרקעות הצפון תחת מספר שונה ולכן אדם מן היישוב לא ידע על כך דבר. רק ביום אישור התכנית בועדה המחוזית ב- 12.5.14, נודע לציבור שקיימת תכנית  לאחסון גפ"ם במתחם קרקעות הצפון אשר קודמה בשם נפרד- תמ"א 32/ ד. ביוני 2014 הוטמעה בתכנית המתאר החדשה לאחסון גפ"ם- תמ"א 32/ 1. כך, בדלת האחורית, התקבלה ההחלטה לאחסן 20,000 טון גפ"ם בקרקעות הצפון בלי שהתושבים יידעו על כך ויוכלו להתנגד.

בנוסף, הסתבר בזמן הדיון בועדה המחוזית ב- 12/5/14 שבתוך 1170 הדונם גם יוקצה שטח המיועד למפעלי תעשיית זיקוק  חדשים ולאתר פסולת. הובהר שכל חלקי התכנית יוצרים בפועל  בית זיקוק חדש במפרץ חיפה.

נכון לרגע זה, לרוב תושבי האזור,  אין שמץ של מושג על כך, כמו גם על העובדה  שתכנית כה גדולה בעלת השפעה נרחבת על חייהם נמצאת בשלבי אישור מתקדמים.

הסיכוי שחוות המכלים יועתקו לקרקעות הצפון- קלוש ביותר.
במהלך הדיון במועצה הארצית ב19/2, הודיעו עורכי הדין של יזמית התכנית- חברת תשתיות נפט  (תש"ן)- חברה ממשלתית, שהיא מתנגדת להקצות שטחים לחוות המכלים הפרטיות ולהעבירן מחוף שמן. לתושבי חיפה ספרו שעומדים להעביר את חוות המכלים מהחוף ולפתוח את העיר לים אבל בדיון הסתבר שאין שום סיכוי שזה יקרה. גם משרד התשתיות תומך  בעמדת חברת תש"ן ודורש להכפיף את התכנית כולה למנהל הדלק ולא להתנות את אישורה בהעברת המיכלים כפי שהובטח לציבור.

פיתוח תעשיית הנפט החדש- בצפון, בדרום ובמרכז
תכנית קרקעות הצפון מיועדת לשמש בית הזיקוק של תעשיית הנפט החדש בצפון במקביל-  אחסון הגפ"ם באשקלון ובאשדוד ובניית נמל
אשדוד מכינים תעשיית הנפט החדש בדרום.
היישובים שנבחרו להקמת מתקני קליטת הגז מהמאגרים באזור עמק חפר-חדרה ויקנעם-זיכרון, משמשים כעתודות לזיקוק הקונדנסייט במקרה הצורך.
התמונה הכוללת- תעשיית הנפט החדש בעלת השפעה נרחבת על אזרחי המדינה מהצפון עד הדרום מבלי שהמחיר שישלמו נלקח בחשבון.

בחירת החלופה היבשתית לקליטת הגז מהמאגרים מחייבת לייצוא קונדנסייט בכל מחיר:
בחירת החלופה היבשתית מחייבת לפנות ולזקק ללא הרף את הקונדנסייט אשר נוצר בזמן הפרדת הגז הטבעי הנקי מהגולמי, כדי שניתן יהיה להפיקו ברציפות...כלומר: מתקני הקליטה ביבשה יוצרים מצב כפוי בו "חייבים" להזרים את הקונדנסייט לבתי הזיקוק לפנותו ולייצאו ללא הרף כדי שלא תפגע הפקת הגז הטבעי. הדבר מצריך את הגדלת בתי הזיקוק, הנמלים ומקומות האחסון כדי להפיק ולייצא את הקונדנסייט ותוצריו באופן שוטף ולמנוע יצירת "פקק" שיפגע בהפקת הגז הטבעי.

בעיקרון- ניתן להפיק את הגז הטבעי על אסדות צפות מרוחקות בלב הים, לאחסן את הנפט החדש במיכליות, להכניס למדינה אך ורק את הכמויות המדודות לתצרוכת המקומית ואת השאר לייצא, אבל הפתרון הזה נדחק הצידה.

ב.  קשר השתיקה- תעשייה בכל מחיר
הממשלה וגופים ציבוריים הפנו עורף לפיתרון המייטבי לאוכלוסייה: חלופה ימית ליד המאגרים- מונעת את סיכון האוכלוסייה ומייתרת את הכנסת הנפט החדש ליבשה. אבל הממשלה מתעלמת מכך כשאג'נדה היא שיש הצדקה למחיר שישלמו האזרחים למען "פיתוח התחרות במשק".

קידום החלופה היבשתית לקליטת הגז הטבעי מהמאגרים נעשה בעזרת רוח גבית של רוב ארגוני הסביבה הגדולים אשר מילאו פיהם מים וחברו יחד, חלקם באופן פעיל ואחרים בשתיקה, לקדם את הכניסה המהירה של הגז הטבעי ה"ידידותי" ושל ה"נפט החדש" שאמור לשמש אנרגיה פחות מזהמת לתחבורה. הם שכחו רק פרט "קטן" - שכדי להפיק את אותם חומרים "ידידותיים" בתוך ריכוזי אוכלוסייה במדינה קטנה כמו ישראל- מאות אלפי אזרחים עלולים לשלם על כך בחייהם ובריאותם.

בתוך הואקום שנוצר, חנה קופרמן יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים המתמחה בנושא תכניות הגז ואלה נווה, אפידמיולוגית סביבתית תושבת חיפה, מובילות את הפצת המיידע בניסיון לחשוף בתקשורת ולידיעת הציבור את התכנית להפוך את מדינת ישראל בכלל ואת מפרץ חיפה בפרט, למרכז פטרוכימי עולמי ליצוא תזקיקי נפט כמו במדינות עולם שלישי- תוך הקרבת האוכלוסייה לרווחת העסקים הפרטיים של כמה חברות.

לאחר אישור תכנית "קרקעות הצפון" בועדה מחוזית חיפה, אלה נווה, עובדת לשעבר בקואליציה לבריאות הציבור עם רקורד של עשר שנות עבודה ומחקר בקואליציה, הגישה כאדם פרטי כתב ערר מקצועי ומרשים.  נווה תציג את הערר שכתבה בדיון הבא שיתקיים ב- 24/3 בשעה 09:00 במועצה הארצית לתכנון ובנייה, רח' הפסגה 8, אכסניית בית וגן י-ם.

ב- 12.5.14, ביום אישור תכנית "קרקעות הצפון" בועדה מחוזית חיפה, התריעו נווה וקופרמן בפני חברי הוועדה על ממדי הזיהום וסכנת החומרים הנפיצים שעלולים להתווסף במסגרת התכנית לאור הכוונה להזרים לאזור את הנפט החדש.
 
בעקבות הטענות הנוקבות החליטה הועדה המחוזית חיפה, לאסור את אחסון הקונדנסייט במתחם קרקעות הצפון.
(סעיף 10 בפרוטוקול בפרוטוקול 2014008 מיום 12.5.14)
 
בתמליל הפרוטוקול אומרת, חנה קופרמן בעמ' 55 למעלה (תחת הכינוי "דוברת")
"היות ומתמ"א 37/ 2 אנחנו יודעים שמגיע צינור של קונדנסאטים לבזן והמשמעות של זה היא:  א. שצריכים לטפל בו  על ידי מפעלים פטרוכימיים. ב. שייצרו באזור גפ"ם ותזקיקים והשאלה זה חידה בלשית- איפה? איפה הם יקימו את התשתיות האלו?"
 
מייד בתום הדברים הכריז רונן סגל, סגן מתכננת המחוז שאמנם יש תכנית לאחסן גפ"ם (גז פחמימני נפיץ ביותר) בקרקעות הצפון- דבר שעד לאותו הרגע הוסתר מהציבור הרחב (גם רונן סגל מופיע בתמליל כ"דובר"...).

בתגובה  להחלטה של הועדה המחוזית לא לאפשר את אחסון מכלי הקונדנסייט ולהגביל את כמות הזיהום במתחם, משרד התשתיות שלח  את המכתב למועצה הארצית בו הוא אומר: "מדובר על דרישה אשר יכולה להוות פגיעה משמעותית הן במשק הדלק וייתכן שבמשק הגז הטבעי"

בדברים אלו יש איום מרומז האומר: "אם לא תינתן לנו האפשרות להקים את מכלי הקונדנסייט גם במחיר של סיכון האוכלוסייה, הדבר יגרום לפגיעה בייצור הגז הטבעי ואספקתו למשק". כאן המקום לציין שוב שפתרון של הקמת מתקני הקליטה של הגז הטבעי ליד המאגרים בלב הים, מאפשר אספקה סדירה ובטוחה של גז ומייתר את הצורך להגדיל את זיהום האוויר והחומ"ס ולפגוע במאות אלפי אזרחים.
 
התכנית להפוך את ישראל למעצמת ייצוא של תזקיקי נפט הולכת ומתקדמת בצעדי ענק באמצעות קשר של שתיקה לו שותפים הגופים האמורים להתריע על סיכון הציבור.

ב- 19/2, יום הדיון במועצה הארצית הגיעו עשרות תושבים יחד עם פעילי מגמה ירוקה, גרינפיס והפורום הישראלי לשמירה על החופים והצליחו להפתיע את הנוכחים בתוך חדר הדיונים ולמחות בצורה אפקטיבית.
לא הגיע אף נציג של הרשויות או גורמים ציבוריים מאזור חיפה להתנגד להגדלת הסכנה לאוכלוסייה באזור שכבר היום מוכה בזיהום ותחלואה קשים ביותר. אם יתממשו התכניות החדשות ייסתם הגולל על האפשרות להקטין אי פעם את ממדי הזיהום וסכנת החומ"ס באזור.

 
בתגובה למכתב של משרד התשתיות, שלחה אלה נווה מכתב בהול לנציג משרד הבריאות איתמר גרוטו יום לפני הדיון במועצה הארצית:
 
"פרופ' גרוטו שלום רב, 
בימים אלו מתוכננות כמה תוכניות במפרץ חיפה, שכולן מבוססות על הגדלת ייצוא הפטרוכימיה.
ביום חמישי יתקיים דיון על קרקעות הצפון ולהבנתי אתם מגיעים. קראתי את התנאים שהעמדתם כדי לתמוך בתכנית. התנאים לא מתקיימים. שלוש חוות לא יועתקו לשם, בקושי אחת, ומטרת התכנית הרחבת אחסון הדלקים למטרות ייצוא. בנוסף, לא תהיה עמידה בתקני היעד... מידע זה משנה את התנאי שהעמדת, מאחר וחריגות  מתקני היעד תהיינה ודאיות.
זכרו שגם בזן המתרחבת רוצה להרחיב פליטות מעל למצב הקיים שהוא חמור ביותר, וכן גם נמל דלקים על כל פעילות המשאיות , וניפוק דלקים לכל הארץ.....הורגים אותנו. בבקשה, "