הרמת כוסית לפסח תשע'ה, הפסחא וחג הנביא שועייב

"ומברכת באמצעותכם את בני המשפחה את יקיריכם ואת הקהילה החינוכית המחוזית המונה למעלה ממיליון נפש  דוברי עברית וערבית ובכלל זה תלמידים עובדי הוראה  והורים''. כך , מנהלת המחוז , ד'ר אורנה שמחון , בטכס המסורתי השנתי של הרמת כוסית לרגל חג  הפסח  הבא עלינו לטובה שנערך הבוקר .
 
דובר המחוז , דויד גורלי מציין כי למעלה מ 250 עובדי מינהל ופיקוח דוברי עברית וערבית נקבצו ברחבת לשכת המחוז כדי לברך אלה את אלה לקראת חג הפסח ליהודים , חג הפסחא לנוצרים חג נבי שועייב לדרוזים ואת המוסלמים לרגל ליילת אל מאאראג' שיחול באמצע מאי הקרוב .

מנהלת המחוז גם בירכה במעמד זה את המשורר ארז ביטון על זכייתו בפרס ישראל לשנה זו .
לרגל החג נשלחה איגרת ברכה בחתימת מנהלת המחוז  לכל מנהלי מוסדות החינוך  וצוותי ההוראה בצפון , מהגיל הרך ואילך .

בסיום האיגרת מצורף שירו של אמנון ריבק , 'כל אדם צריך מצרים' ובסיפא :  תקווה לאביב של פריחה והתחדשות ותודה לכל מי שעושים ועסוקים לילות כימים בקודש : במלאכת החינוך  ובמעשה החינוכי  .

להלן הנוסח המלא של האיגרת :

''בליל הסדר הופך כל בית יהודי לקהילה מלמדת – "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".

זהו אחד הפסוקים המצווים עלינו לספר לבנים על יציאת מצרים.

על פי חז"ל: "ושאינו יודע לשאול – את פתח לו", כלומר, אפילו אם הבן אינו יודע לשאול, הוריו צריכים לפתוח איתו בשיחה על יציאת מצרים.

ההורים חייבים לספר ביציאת מצרים לכל הילדים, בין אם הם שואלים ובין אם לא.

כך בדיוק אנו, אנשי החינוך, בכל נושא ונושא בכל ימות החול מצווים לעשות.

ההגדה היא צורה בה עונה ומסביר האב או האם לבן ולבת את מהות החג.

בפרקי אבות נאמר: "ארבע מידות בתלמידים: 
ממהר לשמוע, וממהר לאבד-יצא שכרו בהפסדו;
קשה לשמוע, וקשה לאבד-יצא הפסדו בשכרו;
ממהר לשמוע, וקשה לאבד-חכם;
קשה לשמוע, וממהר לאבד-זה חלק רע".
כלומר, הילד, לפי הבנתו, יכולותיו, גילו ורגישותו, הוא שקובע את הרמה הסיפורית של ההסברים שיישמעו בליל הסדר.

זו תמצית הרעיון שעומד מאחורי רעיון הלמידה המשמעותית. לא נוכל ולא נרצה להתעלם מהשונות המאפיינת את אוכלוסיית התלמידים במוסדות החינוך שלנו, וכפי שכתוב בחזון מחוז הצפון נשאף ל"מתן הזכות לכל ילד לחינוך, לידע, להשכלה רחבה ולפיתוח כישורים ומיומנויות".

התבוננות נוספת על השונות בין הבנים היושבים סביב שולחן הסדר מזמינה אותנו, אנשי החינוך, כפי שמחייבת את מנָהֵל הסדר, להיות קשובים וסובלניים.

לשמחתי, המחוז התברך בהון אנושי, העושה עבודתו נאמנה, במסירות ובמקצועיות, והראיה היא – ההישגים של תלמידיכם והישגי המחוז כולו.

פסח הוא חג יציאת מצריים זמן חירותנו, הוא "חג החירות", לציון  יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות, באותות ובמופתים. תקופת עבדות ממושכת זו היא חוויה מעצבת בחיי העם היהודי.

סמלי החג, ובעיקר ליל הסדר, נועדו לצרוב זאת בתודעת הדורות.
ליל הסדר הוא כתמרור אשר נועד להזכיר לאדם את המאבק הנצחי שעליו לנהל בחייו על חירותו. כל אדם צריך לראות את יציאת מצרים כסמל ליציאה מעבדות לחירות למרות הקשיים הגדולים שכרוכים בוויתור על המוכר והידוע והליכה אל הלא נודע שבמדבר.

לנו אנשי החינוך, ניתנה הזכות להוביל את המערכת אל הישגים, אל איכות ומצויינות בחינוך - זו בעיניי חירות - לקום כל יום להאמין ולפעול ללא ליאות ולדעת שהכל אפשרי.
אסיים בשיר שנכתב ברוח זו:

כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם - אמנון ריבק

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ
בְּיָד חֲזָקָה, אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם.

כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה,
וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה,
שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם.
כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה אַחַת,
שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם.
אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף -
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם,
לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים,
לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים,
לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם,
לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים.
כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף,
לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף,
כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ.

כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם .וִירוּשָׁלַיִם,
וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד, לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד
בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

אבקש לחזק את ידיכם ולהודות לכולכם, אנשי החינוך, על שיתוף הפעולה והמסירות הרבה שאתם מגלים בעבודתכם'' .