מאבק בין הכסף הגדול לבריאות הציבור

המסמך שעמד בלב הסערה הציבורית בימים האחרונים על נתוני הסרטן, לא נולד בחלל ריק- המסמך של פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, נשלח לועדת ערר במועצה הארצית לתכנון ובנייה הדנה באישור הסופי של תכנית "קרקעות הצפון" אתר ליבה של מצרף תכניות שמטרתו להפוך את מפרץ חיפה למרכז ייצוא פטרוכימי עולמי של תגליות נפט כמו הקונדנסייט- נפט שמקורו בגז הגולמי שהתגלה ב"לוויתן" ותגליות עתידיות נוספות שעל הפרק- פרויקט בו מעורבים אינטרסים לאומיים, גיאופוליטיים ורווחים של מיליארדים לחברות פרטיות.
 
מה שמתחולל במשרד הבריאות הוא קרב על הנתונים שיכריעו האם נפת חיפה תוכרז כאזור מוכה זיהום – דבר שיעצור את הפיתוח התעשייתי או שיהיה מי שישכנע שאין "ראיות מדעיות חותכות" כדי לעשות זאת, דבר שיוביל למימוש התכניות שעל הפרק- "הרחבת בתי הזיקוק" (בז"ן), הוספת מתחם בתי זיקוק שני ב"קרקעות הצפון" והקמת "נמל המפרץ והדלק" - תכניות הצפויות להגדיל במאות אחוזים את הזיהום ואחסון החומרים המסוכנים במפרץ חיפה.
 
ב- 20.4.2015, פורסמה הודעה לעיתונות מטעם משרד הבריאות הסותרת את הנתונים שהוצגו במסמך לגבי נתוני סרטן בילדים בנפת חיפה. בהודעה המתוקנת, משרד הבריאות חוזר בו וטוען בניגוד לנתונים שפורסמו ש"אין עדות לעודף תחלואה בסרטן בגיל הילדות". יחד עם זאת, משרד הבריאות לא מתכחש לעובדה שיש קשר סיבתי בין זיהום לתחלואת הסרטן.
 
יש להדגיש שבהודעה שפרסם משרד הבריאות הוא לא חוזר בו מהקביעה  שיש קשר סיבתי בין זיהום אוויר לתחלואה החריגה של סרטן במבוגרים בנפת חיפה.

ממצא זה מגובה בספרות בינלאומית ענפה והכרה ממסדית גם בישראל ולא ניתן להכחישו. ההודעה הרשמית החדשה של משרד הבריאות מטילה ספק רק בנתון של תחלואה חריגה בילדים.
 
ההודעה החדשה של משרד הבריאות מתעלמת מנתונים חדשים בעולם המדע שמתמקד בשנים האחרונות בחקירת החשיפות המוקדמות עוד ברחם, כפי שמחדדת פרופ' לינדה בירנבאום, ראשת המכון הלאומי לבריאות וסביבה בארה"ב: "החשיפות ברחם הן התקופה הכי רגישה בחיי אדם".

בביקוריה בעבר בישראל הדגישה כי למזהמים המחקים את פעילות ההורמונים כמו אסטרוגן, יש השפעה רבה על התפתחות תקינה בהמשך החיים גם בחשיפה לרמות מזעריות שנמדדות בריכוזים של אחד חלקי טריליון.

קבוצת מחקר של פרופ' טרייסי וודרוף, חוקרת עטורת פרסים מאונ' קליפורניה מצאה כבר בשנת 2005 כי "חשיפות מוקדמות לתרכובות בעלות פעילות אנדוקרינית מייצרות גידולים שונים לאחר חשיפות בגילאים שונים. האנליזות שלנו מדגימות מועדות מוגברת לסרטן מחשיפה בשלבים המוקדמים בחיים, בייחוד עבור כימיקלים שפועלים במנגנון מוטגני". כלומר:מזהמים מסרטנים, משפיעים במיוחד על ילדים, באופן שאפילו יכול להיות חמור ואפקטיבי יותר מההשפעה על מבוגרים.
 
גופם הזעיר של ילדים מתפתח עוד בעת הימצאותם ברחם והוא רגיש במיוחד למזהמים אשר פוגעים בDNA, ו/או כאלו שמחקים הורמונים, אשר "פותחים" בו תהליכים לא רצויים בתזמונים לא נכונים. כשהמזהמים האלו מגיעים בזמן קריטי שבו מתפתח המוח, נוצרים תאי דם, או מערכת העצבים, או כל איבר אחר- השפעתם עשויה להתבטא במחלות בעתיד.

חומרים מסרטנים ומשבשי מערכות הורמונליות אשר ידוע שנמצאים באוויר ובקרקע במפרץ חיפה כמו לדוגמה המתכות קדמיום וארסן וגם כספית- מזהם שפוגע במוח של עוברים ונפלט במפרץ חיפה, יש רקורד מוכר ומוכח בפגיעה בעוברים.  וזו רק רשימה חלקית.
 
למדע יש מגבלות. הרי אי אפשר לחשוף ברחם במכוון עוברים לבחינת השפעתם. מלבד זאת, המחקרים החדשים ביותר, שרובם התפרסמו בשלוש השנים האחרונות, מצביעים בבירור על קשר בין חשיפה למזהמים ספציפיים המאפיינים את התעשייה הפטרוכימית שנמדדים במפרץ חיפה ברמות גבוהות ואף חריגות, ובין יותר תחלואת סרטן בילדים, ספציפית למשל בלוקמיה. אפילו מוכר בספרות, כי השינוי הראשון שצריך לקרות בדרך ללוקמיה בילדים, קורה עוד ברחם!
 
בזמן שחילוקי הדעות במשרד הבריאות נמשכים, עלולים בעלי האינטרסים להשתמש בוויכוח המתוקשר כדי להטיל דופי בהכרזת משרד הבריאות על הקשר הסיבתי הקיים בין הזיהום לתחלואה החריגה במפרץ חיפה ולהשכיח מהציבור ומקבלי ההחלטות את שלל המחלות הנוספות כמו אסתמה ומחלות לב בהן תושבי מפרץ חיפה שיאנים, מתוך מטרה ברורה להרגיע את דעת הקהל ולאשר סופית את הרחבת התכניות המזהמות שעל הפרק.

צילום: עו"ד חיים נתיב.