ליקויים בהתנהלות הבחירות לרשויות המקומיות

בדו"ח הוצגו ליקויים בהתנהלות משרד הפנים והרשויות המקומיות ובעיקר במגזר המיעוטים, בבחירות לרשויות המקומיות.

הביקורת מצאה שורת ליקויים בהתנהלות הבחירות, מבקר המדינה מציין בין היתר: "התופעה החמורה של העסקת אלפי קרובי משפחה כמזכירים בקלפיות מנעה במישרין ממועמדים מתאימים אחרים להיבחר לתפקיד מזכירי ועדת הקלפי ומעוררת לגבי כל מינוי חשש לטוהר המידות".

דו"ח מבקר המדינה לגבי הליקויים בבחירות לרשויות המקומיות והתנהלות משרדי הממשלה:

בחירות לרשויות המקומיות התקיימו ב-187 רשויות מקומיות בחירות של ראשי רשויות ושל חברי מועצות, והתמודדו בהן 1,880 רשימות ו-708 מועמדים לראשות הרשות. מספר בעלי זכות הבחירה ברשויות המקומיות הללו הסתכם בכ-5.74 מיליון והוצבו בהן 8,692 קלפיות.

ב-38 רשויות מקומיות לא קיבל שום מועמד לראשות הרשות 40% מהקולות הכשרים , ולפיכך התקיים בהן ב-5.11.13 סיבוב בחירות שני. מספר בעלי זכות הבחירה ברשויות המקומיות האלו היה 641,116 והוצבו בהן 1,033 קלפיות (שני סיבובי הבחירות לרשויות המקומיות ייקראו להלן - מערכת הבחירות לרשויות המקומיות או מערכת הבחירות).

ארגון מערכת הבחירות לרשויות המקומיות והפיקוח עליה הוטלו, על פי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן - חוק הבחירות), על שר הפנים בסיוען הארגוני והכספי של הרשויות המקומיות. בחוק הבחירות נקבעו גם בעלי התפקידים שיש למנות, הפעולות שיש לבצע ולוחות הזמנים שיש לעמוד בהם כדי לקיים את הבחירות כהלכתן. בנובמבר 1996 אָצַל שר הפנים למפקח הארצי על הבחירות את כל הסמכויות שהוקנו לו מכוח חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - חוק המימון).

באוקטובר-נובמבר 2013 אישר משרד האוצר תקציב בסך כ-80 מיליון ש"ח לניהול מערכת הבחירות לרשויות המקומיות.

פעולות הביקורת

נציגי משרד מבקר המדינה ביקרו ביום הבחירות בסיבוב הראשון בכ-400 קלפיות שהיו מוצבות בכ-60 רשויות מקומיות כדי לבדוק את אופן פעילותן ואת סדרי עבודתן, וכן ביקרו בכמה בסיסים של צה"ל ובמוקד הבקרה והשליטה של מטה יום הבחירות בכפר המכבייה ברמת גן.

בחודשים דצמבר 2013 עד ינואר 2014 אספו עובדי משרד מבקר המדינה ממנהלי בחירות ומרשויות מקומיות מסמכים הנוגעים לבחירות ב-43 רשויות מקומיות . בחודשים אוקטובר 2013 עד מאי 2014 (להלן - מועד סיום הביקורת) בדק משרד מבקר המדינה את אופן ההיערכות לבחירות של משרד הפנים ובמיוחד של אגף הפיקוח הארצי על הבחירות, הפועל במשרד הפנים (להלן - יחידת המפקח הארצי או היחידה), ושל 43 הרשויות המקומיות הנזכרות לעיל וכן את אופן פעילותם ביום הבחירות עצמו. חלק מהפעולות שנבדקו במסגרת הביקורת ביחידת המפקח הארצי ובוצעו בשנים 2013-2009 (להלן - התקופה הנסקרת) עסקו בבחינת האופן שבו תיקנה היחידה ליקויים שהועלו בדוח מבקר המדינה על הבחירות שנערכו ב-2008  (להלן - הדוח על בחירות 2008) והאופן שבו הפיקה לקחים מממצאי דוח זה.

הליקויים העיקריים

אופן תפקודם של משרד הפנים ויחידת המפקח הארצי

הועלו ליקויים משמעותיים וכבדי משקל בפעילותם של משרד הפנים, יחידת המפקח הארצי והרשויות המקומיות בכל הנוגע לאופן קבלת ההחלטות בנושא הבחירות, להיערכות לקראתן, להתקשרויות שבוצעו לשם קיומן התקין ולאופן ניהול יום הבחירות עצמו; היה אפשר למנוע חלק ניכר מהליקויים שהועלו אילו משרד הפנים לא היה מתעלם מהערות מבקר המדינה שפורסמו בדוח על בחירות 2008, ואילו קוימו הבטחותיו הרבות של משרד הפנים - לשיפור בתהליכי העבודה, לייעולם ולקידום הליכי חקיקה.

להלן יפורטו הליקויים העיקריים שהועלו:

1. במועד סיום הביקורת טרם סוכמו סופית פרטים הנוגעים למתכונת פעולתה של יחידת המפקח הארצי. נוסף על כך לא נקבעו שיעורי התקציבים הרב-שנתיים שיועמדו לרשות יחידת המפקח הארצי בשנים שבין תקופות בחירות, ובייחוד בשנת בחירות, אף שבדוח על בחירות 2008 צוין כי זהו ליקוי שיש לתקנו.

2. בשל התדירות הרבה של תחלופת כוח האדם שאייש את יחידת המפקח הארצי נגרמו קשיים בגיוס עובדים לענף הייעוץ המשפטי ובגיוס מנהלי בחירות אשר בקיאים דיים בנושא הבחירות , ומאותה סיבה התקשו עובדי היחידה להתמקצע בתחום עבודתם ולבצע את כלל התפקידים המוטלים עליהם במסגרת הארגון וההפעלה של מערכת הבחירות.

3. א.  מספרי החשבונות של משרד הפנים אי-אפשר ללמוד כיצד נוהל תקציב הבחירות ומה הייתה העלות הממשית של מערכת הבחירות לרשויות המקומיות, וזאת בגלל המיון הלקוי של ההוצאות על שלוש מערכות הבחירות שהתקיימו בשנת 2013: הבחירות לכנסת, הבחירות לרשויות המקומיות והבחירות למועצות האזוריות, אשר לא אִפשר גם לקיים בקרה נאותה ויעילה בנושא אופן ניצול התקציב ולהשוות בין ההוצאות המתוכננות להוצאות בפועל.

ב.  משרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות להכין תקציב מפורט לפי סוגי ההוצאה ולא בדק אם התקציב ששריינו הרשויות למטרה זו היה ריאלי. משרד הפנים גם לא הנחה אותן לשריין מימון לסיבוב בחירות נוסף אם יידרש הדבר.

4. החלטותיו של המפקח הארצי בעניין מינוי סגנים למנהלי בחירות לא תמיד נומקו בכתב. לפיכך לא תמיד ניתן היה לדעת אם הם מונו על פי התבחינים שקבע המפקח הארצי.

5. גם במערכת הבחירות לשנת 2013, כמו במערכת הבחירות לשנת 2008, שולמו תוספות השכר לעובדי בחירות מטה  תוך חריגה של ממש מכללי מינהל תקין: לא הוגדר התפקיד של עובד בחירות מטה ולא נעשתה עבודת מטה לניתוח ולבדיקה של צורכי העבודה הנוספים בתקופת הבחירות ושל משך הזמן הנדרש לביצועם; לא נקבעו אמות מידה ותנאי סף למינוי העובדים המתאימים למלא את התפקיד; רוב העובדים שנבחרו לתפקיד לא מונו כנדרש על ידי מנכ"ל משרד הפנים; עובדים אשר מילאו את התפקיד לא נדרשו להגיש דיווח על הפעולות שביצעו במסגרת העבודה הנוספת. גם שיטת התשלום שנבחרה לתגמול העובדים האלה לא התבססה על תגמול בעד שעות נוספות, כפי הנהוג לגבי עובדי מדינה המבצעים מטלות לאחר שעות עבודתם הרגילות.

6. במאות מתחמים ברחבי עשרות רשויות מקומיות רוכזו קלפיות רבות, והדבר גרם להיווצרות צפיפות, לחץ ומתח במתחמים אלה. עוד הועלה כי היו פערים ניכרים בין מספרי הבוחרים הרשומים בכל אחת מהקלפיות שבאותו מתחם - לעתים פערים של כמה מאות בוחרים. משרד הפנים ויחידת והמפקח הארצי לא פעלו די ליצירת איזון מרבי בין מספרי המצביעים שבקלפיות ברחבי אותה רשות בכלל ובאותו מתחם שבו פועלות כמה קלפיות בפרט באמצעות דילול המצביעים בקלפיות עמוסות ורישומם להצבעה בקלפיות עמוסות פחות.

7. א.  חלק מהקלפיות שהיו אמורות להיות נגישות למוגבלי ניידות (להלן - קלפיות נגישות), הוצבו גם במקומות שלא היו נגישים כלל למוגבלי ניידות; וברבות אחרות היו מפגעים שגרמו קשיים רבים למוגבלי הניידות בבואם להצביע.

ב.  יחידת המפקח הארצי לא ניתחה, בעיקר על סמך נתונים מהעבר, את התפלגות המצביעים בקלפיות הנגישות בכל רשות כדי להימנע ממינוי מזכיר נוסף בקלפיות נגישות שבהן מספר המצביעים מועט וכדי להבטיח שימונו מזכירים נוספים בקלפיות הנגישות שבהן היה צורך בכך , אף שרוב המזכירים הנוספים שהועסקו בקלפיות הנגישות לא היו נחוצים וצמצום מספרם היה מביא לחיסכון של מאות אלפי ש"ח מקופת הציבור.

8. א.  יחידת המפקח הארצי לא פעלה לכך שמנהלי הבחירות יעריכו בסופו של כל יום את איכות עבודתם של המזכירים על פי אמות מידה וסולמות הערכה אחידים וגם לא דאגה ליצור מאגר מידע שבו ירוכזו הערכות על המזכירים שישמש לבחירות עתידיות.

ב.  בנוהל שפורסם לקראת הבחירות לשנת 2013 הושמט תנאי סף, שנכלל בנוהל שפורסם לקראת בחירות 2008, בדבר "איסור העסקת מזכירי ועדות קלפי בקרבה ראשונה זה לזה", שתכליתו מניעת פגיעה בטוהר המידות. התוצאה הייתה העסקתם של למעלה מ-2,700 קרובי משפחה ב-89 רשויות מקומיות ופגיעה במישרין ביכולת להבטיח הזדמנות שווה למועמדים מתאימים לתפקיד ובאפשרות לאתר את הכשירים והמתאימים ביותר לתפקיד וכן לפגיעה בחובת הנאמנות של המפקח הארצי על הבחירות.

ג.  המפקח הארצי על הבחירות לא הנחה את הרשויות המקומיות בנוגע לאופן גיוס הסדרנים והדרכתם לקראת התפקיד המוטל עליהם ביום הבחירות. המפקח גם לא הגדיר את תפקידו של הסדרן ביום הבחירות עצמו ואת מכסת שעות עבודתו, לרבות בזמן סגירת הקלפיות לפני ספירת הקולות. המפקח גם לא הנחה את הרשויות המקומיות להתחשב בתעריפים של שכר הסדרנים שקבעה ועדת הבחירות המרכזית.

9. משרד הפנים ויחידת המפקח הארצי לא דאגו להליך מסודר לרכישת הציוד הקשיח  הנדרש לקלפיות באמצעות מכרז, שלא לפי ההמלצות שניתנו בדוח על בחירות 2008. הרשויות המקומיות התבקשו להתקשר בעצמן עם ספק לרכישת הציוד, עובדה שייקרה את עלות הרכישה.

10. מרבית חברי ועדות הקלפי נעדרו מהקלפיות בעת פתיחתן, וחלק ניכר מהם לא שהה במקום הקלפי ברוב שעות ההצבעה. הרכבה החסר של ועדת הקלפי האריך את משך ההצבעה של כל מצביע והשפיע גם על תקינות הרישום בפרוטוקול הוועדה ועל טיב הרישום של שמות הבוחרים שהצביעו. המפקח הארצי על הבחירות ומשרד הפנים לא פעלו לכך שחברי הוועדות ימלאו את תפקידם כנדרש במשך כל יום הבחירות.

11. למרות הבטחת המפקח הארצי בשנת 2009, טופסי הפרוטוקול לא השתנו כלל מאז הבחירות לשנת 2008, הם אינם ידידותיים למשתמש, ועדיין אין בהם די מרווחים בין השורות ואין די מקום לרשום את כל הפרטים הנחוצים באופן שישקף את המתרחש במקום הקלפי במשך יום הבחירות כולו. מבחינת האופן שבו מזכירי ועדות הקלפי בעשרות רשויות מקומיות מילאו מאות פרוטוקולים, נמצא כי פרטי הפרוטוקולים לא מולאו באופן אחיד, וכי בכלל הרישום בפרוטוקול לא היה תקין.

12. בידי יחידת המפקח הארצי לא היה מידע זמין על המקום שבו אוחסנו מאות תקליטורים המכילים פרטים על המצביעים בכל רשות מקומית או רשימות שלהם, אף שהם עלולים להגיע לידי גורמים שישתמשו בהם לא למטרות שלשמן יועדו.

13. תוצאות הבחירות לא פורסמו בילקוט הפרסומים במועד שנקבע בחוק, דהיינו בתוך 21 ימים מיום הבחירות; הועלו כ-40 אי-התאמות ניכרות בין התוצאות שפורסמו ובין התוצאות שנרשמו בפרוטוקולים של מנהלי הבחירות.

14. משרד הפנים לא בחן מה פשר הגידול החריג והלא מוסבר במספר הקולות הפסולים בהצבעות לראש הרשות לעומת בחירות 2008, בייחוד ברשויות הגדולות, ומדוע מספרם היה למעלה מכפול ממספר הקולות הפסולים למועצת הרשות. משרד הפנים גם לא בדק את התפלגות הקולות הפסולים לפי סוגי הפסילה כדי להפיק לקחים מהתופעה לבל תישנה בבחירות עתידיות.

15. בהצבעה בקרב החיילים נפסלו כ-13.7% מהקולות לראש הרשות וכ-6% מהקולות למועצת הרשות, אך ביחידת המפקח הארצי לא נעשה ניסיון לאבחן את הסיבות העיקריות לשיעור גדול ולא מוסבר זה של קולות פסולים מקרב המצביעים בקלפיות הצבאיות, זאת אף ששלטונות הצבא לא חסכו במאמצים כדי לאפשר לכל חייל שרצונו בכך להצביע בקלפי צבאית והקצו לכך משאבים רבים - כוח אדם, כלי רכב, ציוד ואמצעים נוספים.

16. בלמעלה מ-50 רשויות מקומיות הצביעו לרשימה שבה נכלל המועמד שנבחר לראש הרשות מספר מצביעים זעום ביותר, ונראה כי הרשימה שבה הוא נכלל הוקמה רק כדי שהמועמד ייחשב לחבר מועצה נוסף. תופעה זו נצפתה כבר בבחירות 2008, אך למרות הבטחות המפקח הארצי דאז, לקראת הבחירות לשנת 2013 לא התקיים דיון בעניין שינוי חקיקה הנוגע לראש רשות שרשימתו לא זכתה למנדט.

17. המפקח הארצי לא ביקש מבעלי התפקידים בבחירות, ובייחוד ממנהלי הבחירות, להגיש לרשויות המקומיות דוחות סיכום של הבחירות לרשויות; מנהלי הבחירות לא כונסו לצורך דיון שמטרתו הפקת לקחים כדוגמת הדיון שהתקיים לאחר בחירות 2008, ומשרד הפנים לא הוציא דוח מסכם בנושא הקשיים והליקויים שנתקל בהם בתקופת הבחירות, על מנת שישמשו בסיס לעבודת מטה לשיפור התהליכים בעתיד.

התקשרויות משרד הפנים עם ספקים ונותני שירותים

בבדיקת ההתקשרויות שביצע משרד הפנים עם ספקים ונותני שירותים לקראת הבחירות הועלו ליקויים כבדי משקל, כלהלן:

1. משנת 1993 ועד 2013 הפלה משרד הפנים לטובה את חברת המחשוב המנהלת את מאגרי מינהל האוכלוסין, ובכלל זה את המערכת לניהול הבחירות; בכל פרק הזמן האמור משרד הפנים לא פרסם מכרז חדש שיאפשר, בין היתר, להוזיל את התעריפים ששולמו בעד שירותי המחשוב שסיפקה אותה חברה, ובכך פגע בקופה הציבורית ובזכותן של חברות אחרות להתחרות על מתן שירותים אלה.

2. התקשרות משרד הפנים עם חברה למתן שירותי ייעוץ בנושא מימון בחירות הוארכה שוב ושוב מכיוון שבמשך תקופת ההתקשרות הראשונית, שארכה למעלה משש שנים, לא בחן המשרד אם נחוץ לרכוש שירותים מגורמים חיצוניים לשם בדיקת בקשות המימון ואם מוטב למנות עובד של משרד הפנים לניהול היחידה לתחום מימון הבחירות שמלווה את יחידת המפקח הארצי בנושא מימון הבחירות בתחום הכספי. לחברה עצמה לא ניתנו הנחיות בכתב בדבר הדיווחים השוטפים שעליה להגיש למשרד הפנים למטרות בדיקה ופיקוח.

3. משרד הפנים התקשר עם לשכת הפרסום הממשלתית בעסקה בהיקף של 10 מיליון ש"ח להפקת תשדירים לציבור בנושא הבחירות לרשויות המקומיות בלא שקבע את מטרות התשדירים ואת קהל היעד שלהם. נוסף על כך לא התקיימו דיונים מפורטים בדבר מידת נחיצותו ועלותו של כל סעיף בהתקשרות, לא התבקשו תחשיבים והבהרות שונות המלמדים כיצד נקבעו הסכומים בכל אחד מהסעיפים, לא נקבעו סדרי עדיפויות הנוגעים לתוכני המסרים ולאורך התשדירים בהתחשב בעלותם, ולא פורט שכרם ושיעור עמלתם של כל המוטבים ונותני השירותים בהתקשרות זו.

בפעולות ההסברה הובלט מסר עיקרי אחד ופרטי מידע בסיסיים, אך הן לא הותאמו למגזרים השונים; גם לא גובשה תכנית לריכוז מאמץ הסברתי מיוחד ברשויות שבהן נרשמו שיעורי הצבעה קטנים במיוחד אשר תשמש להגדלת שיעורי ההצבעה.

4. בהסכם ההתקשרות בין משרד הפנים לספק שנבחר לתת שירותי משלוח הודעות לבוחר לא הקפיד משרד הפנים שנותן השירות יעמוד בכל דרישות המכרז וההסכם. המשרד אף לא הפעיל מנגנון פיקוח על נותן השירות.

5. מכרז ההתקשרות עם בעלי אתר שיספק שירותים למטה הבחירות פורסם בלא שמשרד הפנים הכין אומדן מפורט של ההוצאות הכרוכות בהתקשרות, ובלא שהוכן תחשיב המפרט את אופן קביעת הסכום שהוחלט לשלם לספק הזוכה. הספק הזוכה נשכר לתת את שירותיו גם לסיבוב הבחירות השני בעלות ניכרת, בלא שבהסכם עמו הייתה התייחסות כלשהי לכך.

6. התקשרות עם חברה לתפעול מערכת ממוחשבת לאספקת מידע על הבחירות בסיבוב השני ועל תוצאותיהן בוצעה בחיפזון, ולפני שהתבצעה לא פורסם מכרז ולא התקיים דיון יסודי לבחינת הצורך בקבלת שירות זה.

אופן תפקודו של משרד החינוך

הועלו ליקויים גם בכל הנוגע לקיום לימודים סדירים במוסדות החינוך ביום הבחירות, כלהלן:

1. משרד החינוך והמפקח הארצי על הבחירות לא ניצלו את פרק הזמן - שנמשך חמש שנים - בין הבחירות הקודמות לבחירות הנוכחיות כדי להיערך כיאות למזעור הנזקים שמקורם בהשבתת מוסדות חינוך ביום הבחירות בשל הקלפיות שהוצבו בהם, ולא הקימו צוות שידון בפתרונות ישימים לבעיה, כגון הוצאת הקלפיות ממוסדות חינוך וצמצום של שעות ההצבעה בכל הקלפיות. בפועל, הנחיות משרד החינוך הן בפן הביטחוני והן בפן החינוכי שהופצו בכל הדרגים והמישורים, בכלל זה במישור של כל אחד מבתי הספר ומנהליהם, הוצאו באיחור רב ולא נותר די זמן עד מועד הבחירות כדי להיערך לבחירות כהלכה ולנקוט את האמצעים הדרושים - הארגוניים והפיזיים כאחד - לקיומן.

2. גם בבחירות אלה שבתו מאונס מאות אלפי תלמידים במאות בתי ספר שבהם הוצבו קלפיות, והדבר הביא לפגיעה ממשית במקומות העבודה של הוריהם, שכן בגין השבתת הלימודים נבצר מחלק מההורים להתייצב במקום עבודתם.

עוד יצוין בעניין זה כי בינואר 2014 הוגשה הצעת חוק ממשלתית לקביעת יום הבחירות לרשויות המקומיות כיום שבתון, כדי להגדיל את שיעור ההצבעה וכדי לטפל בסוגיית השבתתם של בתי ספר שבהם מופעלות קלפיות ביום הבחירות. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי אין להצעה השפעה על תקציב המדינה בשנים הקרובות. להצעת החוק לא צורף אומדן שיפרט את העלויות למשק כתוצאה מקביעת יום שבתון ביום הבחירות לרשויות המקומיות. לפי אומדן שהכין משרד האוצר, החלת יום השבתון תהיה כרוכה בעלות של

2.5-1.5 מיליארד ש"ח למשק. בסוף יוני 2014 אושרה הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית וקיבלה תוקף של חוק.

אופן תפקודם של הרשויות המקומיות ומנהלי הבחירות

הועלו גם ליקויים מהותיים באופן שבו נערכו הרשויות המקומיות לבחירות ושבו פעלו חלק ממנהלי הבחירות. להלן העיקריים שבהם:

1. אמנם 50 מכלל 80 הרשויות המקומיות שנבדקו ייעדו תקציב להוצאות על הבחירות לרשויות המקומיות, אך הן הקצו לכך סכום כולל שהתבסס בדרך כלל על הוצאותיהן במערכת הבחירות בשנת 2008. בידי מרביתן לא נמצא תחשיב מפורט של ההוצאות על הבחירות הצפויות לסוגיהן. רק 12 רשויות מקומיות הכינו גם תקציב למימון סיבוב בחירות נוסף אם יידרש הדבר, רובן בלא שהכינו תחשיב של ההוצאות הצפויות.

2. א.  מנהלי הבחירות בשיתוף נציגי הרשויות המקומיות גייסו מזכירי ועדות קלפי (להלן - מזכירים) שלא בהתאם להוראות הנוהל שקבע המפקח הארצי, ובכך נפגעה היכולת לקיים הליך שוויוני של גיוס מזכירים ולאתר את המזכירים המתאימים והאיכותיים ביותר.

ב.  אף שמספר המזכירים המרבי שרשאיות הרשויות המקומיות להעסיק בבחירות נקבע על פי מספר הקלפיות באותה רשות, נמצא כי מספר המזכירים שהעסיקו 85 מהרשויות, רובן באישור משרד הפנים, היה גדול מהנדרש. בסך הכול הועסקו בכלל הרשויות שנבדקו לא פחות מ-1,469 מזכירים עודפים, על חשבון הקופה הציבורית.

ג.  כ-250 מנהלי בחירות וסגניהם היו מנועים מלכתחילה מלהצביע מכיוון שכל אחד מהם ניהל את הבחירות ברשות מקומית שהוא אינו רשום בפנקס הבוחרים שלה. מסיבה זו נבצר גם מאלפי מזכירי ועדות קלפי להצביע בבחירות.

ד.  עשרה מנהלי בחירות העסיקו בתפקיד מזכירי ועדת קלפי 17 קרובי משפחה שלהם מדרגה ראשונה. בעשרות רשויות מקומיות הועסקו בתפקיד מזכירי ועדות קלפי יותר משני בני משפחה בעלי קרבה משפחתית זה לזה מדרגה ראשונה. נוסף על כך הועסקו אלפי קרובי משפחה כמזכירים ולא היה אפשר להבטיח כי תינתן למועמדים מתאימים הזדמנות שווה למלא תפקיד זה.

3. בהיעדר נוהל מסודר בנושא הסדרנים, גייסה כל רשות מקומית סדרנים כראות עיניה.

4. מרבית הרשויות המקומיות שנבדקו פנו רק לספק אחד ורכשו ממנו את הציוד הקשיח הנדרש לקלפיות, בלא לפנות לספקים אחרים של אותו ציוד לקבלת הצעות מחיר נוספות.

הצבעה בשם בוחרים ששהו בחו"ל

בבדיקה של רשימות המצביעים ב-12 רשויות מקומיות הועלה כי 341 בעלי זכות בחירה שעל פי נתוני ביקורת הגבולות שהו מחוץ לגבולות ישראל ביום הבחירות (22.10.13), סומנו בפנקסי הבוחרים  כמי שהצביעו בבחירות, ומכאן שאחרים הצביעו בשמם.

ההמלצות העיקריות

להלן הפעולות העיקריות הנדרשות ממשרד הפנים, מיחידת המפקח הארצי ומהרשויות המקומיות לתיקון הליקויים החמורים שהועלו בביקורת:

1. על משרד הפנים לבחון מהו הארגון המומלץ והיעיל לטיפול בהיערכות לקיום מערכת הבחירות ברשויות המקומיות. ראוי גם כי תיבחן האפשרות להפקיד בידי ועדת הבחירות המרכזית את הטיפול במשימות הנוגעות להיערכות לבחירות המוניציפליות, מטעמי חיסכון, יעילות ומקצועיות.

2. מועד הבחירות ברשויות המקומיות נקבע וידוע חמש שנים מראש, וראוי אפוא להיערך זמן רב לפניהן לבניית מערך התפעול, הרכש והלוגיסטיקה הנדרש לקיום מערכת הבחירות, ובכלל זה להכין אומדן מפורט של ההוצאות ועלות ההתקשרויות.

3. יש לעקוב בקפידה אחרי פנקסי הבוחרים הנמסרים לרשימות המועמדים, לנהל רישום מדויק בעניינם ולדאוג לכך שכולם יושבו לידי יחידת המפקח הארצי או יושמדו בתום הבחירות.

4. יש לגבש תכנית פעולה להגדלת שיעורי ההצבעה בבחירות.

5. יש לקיים הליך מסודר לרכישת הציוד הקשיח באמצעות מכרז שינצל יתרונות לגודל וגם יבטיח כי המציע יוכל לספק את הסחורה בעוד מועד ובאיכות הנדרשת.

6. יש לתת לרשויות המקומיות הנחיות מפורטות לגבי ההוצאות השונות הצפויות במערכת הבחירות כדי לוודא שהתקציב שישוריין לכך יהיה ריאלי.

7. יש למצוא דרך לאפשר לבעלי התפקידים בבחירות (מנהלי הבחירות, מזכירים וסדרנים) לממש את זכות ההצבעה שלהם.

8. יש לפעול לכך שהקלפיות יוצבו באופן שיאפשר למלא את צורכי האוכלוסייה בהתאם לאופן פיזורה. יש גם לאתר מקומות ציבוריים הולמים נוספים להצבת הקלפיות כדי לאפשר לציבור המצביעים גישה נוחה לקלפיות ולמנוע התקהלויות.

9. יש לפשט את הפרוטוקולים של ועדות הקלפי לנוחות המשתמשים והקוראים בהם ולארגן מחדש את הפרוטוקולים של מנהלי הבחירות באופן שיאפשר לסווג את הסיבות לקולות פסולים.

10. על המפקח הארצי לרכז - בתהליך מסודר ומתועד - את הצעותיהם של מנהלי הבחירות לשיפור בהליך עבודתם שהועלו במשך כל תקופת הבחירות ואחריה וכן להעלות על הכתב את השגותיו והערותיו הוא בעניין זה ואת הצעותיו לייעול ולחיסכון ולהביא לפני הנהלת המשרד את הליקויים שריכז, את ההצעות שאימץ ואת הצעותיו לתיקון הליקויים ופעולות שיבצע לשינוי, לייעול, לחיסכון ולשיפור הליך ההיערכות לקראת מערכות בחירות בעתיד.

סיכום: חשיבותן של הבחירות לרשויות המקומיות רבה בהיותן משפיעות במידה ניכרת על חיי היום-יום של תושבי הרשות המקומית בתחומים רבים, כגון חינוך, בנייה, ניקיון ועוד. חיונית היא אפוא השתתפותם הפעילה של התושבים בהליך בחירת נציגיהם במועצת הרשות בכלל ולראש הרשות בפרט, בהיותו מתווה המדיניות לחמש השנים הבאות לפחות.

בדוח זה הוצגו ליקויים, חלקם חמורים, הנוגעים ברובם לתפקודו של משרד הפנים ושל הרשויות המקומיות ובמיעוטם למשרדי ממשלה אחרים בנוגע להיערכות לבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו באוקטובר ובנובמבר 2013 ובנוגע לתפקודם של הגופים האלה בימי הבחירות עצמם. משנה חומרה ניתן לראות בהתעלמותו של משרד הפנים מהערות מבקר המדינה שפורסמו בדוח על בחירות 2008 ובאי קיום הבטחות משרד הפנים לשיפור בתהליכי העבודה, לייעולם ולקידום הליכי חקיקה.

על משרד הפנים, יחידת המפקח הארצי והרשויות המקומיות לבחון בקפידה את ממצאי הביקורת וליישם ללא דיחוי את ההמלצות שהובאו לעיל ובכך לשפר את ההיערכות לקראת מערכות הבחירות הבאות ואת אופן ניהולן, כך שיתאפשר לרבים יותר ליטול חלק מעשי בבחירות ולמזער את הפגיעה האפשרית בטוהר הבחירות.