לפרק לאלתר את גדוד הדרוזים

משכבר הימים יצרו הדרוזים קשר עם היהודים לפני קום המדינה ובאופן הדוק לאחר מכן. הדרוזים, כמיעוט בישראל, שמו לנגד עיניהם את האינטרס ההדדי לממש את הברית עם היהודים, ויותר מאוחר עם מדינת ישראל. הדרוזים מאז ומעולם יהיו נאמנים לדתם, אדמתם ולמדינה שחיים בה.

הדרוזים התגייסו לצה"ל עם קום המדינה בהתנדבות, ובשנת 1956 חוקק בהסכמת המנהיגים הדרוזים, חוק גיוס חובה.
אחת ההחלטות היתה להקים יחידה ייחודית למיעוט הדרוזי בישראל על טהרת הצעירים הדרוזים.
ההחלטה אז היתה נכונה באותה נקודת זמן ובעיתוי מתאים להתרחשויות והיחסים בין המנהיגים של שני הצדדים.

מקבלי ההחלטות לקחו בחשבון את המנטליות והתרבות השונה בין הצעירים הדרוזים ליהודים והרצון לסייע בהתאקלמות הצעירים הדרוזים, שבדרך כלל באו ממצב סוציו-אקונומי לא טוב, בלשון המעטה, והיה צורך חיוני לרכז אותם במסגרת אחת. החלטה נכונה ללא ספק.

בנוסף, היה חשש בטחוני מסוים של קברניטי המדינה, להשתלבות מיעוט עם מנטליות ערבית בשורות כוחות הביטחון הישראליים שהיו בשלבי הקמה והתבססות.

הסיבות לעיל הובילו למסקנה לייחד את הדרוזים במסגרת אחת.

במרוצת השנים, גדוד הדרוזים התפתח עם התפתחותו של צה"ל והפך להיות גדוד קרבי שמפקדיו וחייליו הרהיבו עוז בנפשם בביצוע המשימות שהוטלו עליהם, ובלטו כחיילים בני חיל, אמיצים העשויים ללא חת ופחד. חיילי הגדוד השתתפו בכל המלחמות ועמדו על המשמר בהכן ובפרץ בפעילות הביטחון השוטף בגבולנו הדרומי והצפוני.

בשנים האחרונות, עלתה הדרישה בתוך צה"ל ומקרב הדרוזים, לפרק את הגדוד ולפזר את חייליו וקציניו ביחידות צה"ל השונות שבמילא פתוחות לקבל לשורותיהם גם חיילים דרוזים. הרבה עשו ולא עלה בידם לשכנע את הרמטכ"ל ושר הביטחון לפרק את הגדוד. הסיבות קשורות בפוליטיקה פנימית בתוך העדה והרצון של מפקדי צה"ל לטפל בסוגיה רגישה זו בכפפות של משי, ומבלי ליצור מהומה מיותרת וויכוח שיתעורר בקרב בני העדה.

לאחרונה התקיימו בתוך צה"ל פגישות בנושא פירוק הגדוד הדרוזי.
אני פונה לשר הביטחון והרמטכ"ל לקבל החלטה אמיצה, ולפרק את גדוד הדרוזים. מה שהיה נכון אז, לא מתאים היום. הרבה גורמים השתנו מאז.

ההחלטה לפרק את הגדוד, הינה צעד חשוב וחיוני לתהליך חיזוק ברית החיים של הדרוזים עם מדינת ישראל. בעידן של הפתיחות של הצעירים הדרוזים ופתיחת שערי כל יחידות צה"ל בפניהם, שומה עלינו לשלב את אותם צעירים חדורי מוטיבציה, לקיבוץ הגלויות שקיים בצה"ל.
החיילים הדרוזים ילמדו תרבויות נוספות, ויהיו שגרירים טובים בקירוב החיילים היהודים ולהכרת העידה הדרוזית בכל הנושאים. בתוך כך, יתרמו לחיזוק והטמעת ברית החיים גם בעתיד. הנושא הזה מהווה השקעה טובה מאוד לטווח הארוך וגם באופן הדדי.

הצעירים היהודים והדרוזים ישמשו שגרירים נאמנים להטמעת ברית החיים בין הצדדים והתקווה ליישם שוויון זכויות מלא.

היום מרבית הצעירים הדרוזים שמתגייסים לגדוד הדרוזי, מייצאים את תרבות הכפר לגדוד ולא מתבצע אקט לימודי של תרבויות נוספות. הגדוד מהווה גורם שלילי בקיום הפרייה הדדית בין התרבויות.

אין זכות קיום לגדוד ייחודי לדרוזים בתוך צה"ל של המאה ה-21 . כפי שאין בשורות צה"ל גדוד לחיילים המרוקאים, התימנים ועוד מקיבוץ הגלויות שחי בתוך המדינה. כולנו חיילי צבא הגנה לישראל ואסור לקיים עוד ימים שנקראים ״יום החייל הדרוזי״. אין מקום לאירועים כאלה בתוך צה"ל כשם שאין יום החייל האתיופי ואו האשכנזי.

התרומה ההדדית גדולה בשירות של החיילים הדרוזים ביחידות מעורבות.
בתוך כך, החיילים הדרוזים יהיו מונעים להוכיח את עצמם בכל תחום במסגרת היחידה. במקרה הזה היתרון היחסי שיש לחיילים היהודים, יחדיר מוטיבציה בקרב הדרוזים להצטיין.

בנוסף, המנטליות התרבותית של הצעירים הדרוזים השתנתה ללא היכר בשנים האחרונות. החשיפה בעידן המודרני משפיעה על אותם צעירים ויש לאפשר להם להתפתח בשורות צה"ל ללא מגבלות.

פירוק הגדוד מאפשר ליותר צעירים שרצונם ללמוד לימודים אקדמאיים לפני גיוסם, ובכך יתרמו להעלאת אחוז האקדמאיים בקרב העדה הדרוזית ואותם צעירים יהפכו לחיילים יותר טובים ובוגרים ותרומתם תהיה רבה, לחיזוק והטמעת ברית החיים.

רוב הצעירים הדרוזים מעדיפים להתגייס ליחידות צה"ל השונות. מבחינתם זה מאתגר ומוסיף לחוסנם הנפשי והתרבותי.
באשר לצעירים הדרוזים שלא מתאקלמים בנקל, הגיוס ליחידות צה"ל השונות יעשה להם רק טוב ויחשלם באופן נפשי ותרבותי. לאותם חיילים אין סיכוי רב להתפתח במסגרת גדוד הדרוזים בגלל ההכרות שקיימת בכפרים והסטיגמה של אותם חיילים שלא מתאקלמים בתוך המסגרת הצה"לית, שתלווה אותם ותמנע את התפתחותם במסגרת הגדוד.

לסיכום, מניתי לעיל את הסיבות העיקריות שבגינן יש לפרק את גדוד הדרוזים. הם דברים במסמרות נטועים ופירוק זה יהווה צעד ראשון וחשוב לקראת מימוש והטמעת ברית החיים והשגת השוויון המיוחל של העדה הדרוזית בישראל.

ממליץ לרמטכ"ל ששת עצות בנפשו ומתייעץ עם יועציו, כיצד לנהוג מבלי לפגוע במרקם היחסים בין צה"ל לעדה הדרוזית, לקבל החלטה אמיצה וחיונית, לפרק את גדוד הדרוזים ולהפוך את כל החיילים האמיצים שעשויים לבלי חת, לחיילי צבא הגנה לישראל ללא שיוכם האתני.
כולנו חיילי צבא הגנה לישראל ואין לנו ארץ אחרת.

מוניר דאהר, סא"ל במיל' לשעבר עובד משרד החוץ.