לקדם את הנשים ולסגור פערים

"שוויון הוא קודם כל סגירת פערים. לאפשר לכולם להתייצב ליד קיר, כשרק הגבוהים יכולים לראות מה יש מעליו, זה לא שוויון", אמרה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עאידה תומא סלימאן בישיבתה הראשונה של הוועדה בראשותה, בהשתתפות השרה לשוויון מגדרי גילה גמליאל.

"יש נשים שנשללה מהן האפשרות לא רק ליישם את שאיפותיהן, אלא הזכות הבסיסית לחיים בכבוד, ולאלה נקדיש מעכשיו הרבה יותר תשומת לב. חסר לי בדיון היום קול הנשים הבדואיות. הוועדה תעסוק בעיקר בבקרה על האכיפה. יש לנו הרבה חוקים מתקדמים שלא נאכפים כפי שהיינו רוצות, חלק בגלל מגמתיות וחלק בשל חוסר מודעות אצל קובעי המדיניות".

בישיבת הפתיחה החגיגית בלטה נוכחות גדולה מאד של כל ארגוני הנשים ושל נציגות רבות ממשרדי הממשלה.

השרה לשוויון מגדרי גילה גמליאל: "עוד היום זימנתי פגישה בין יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן ליועץ האסטרטגי במשרדי שמכין תוכנית עבודה מקיפה וארוכת טווח. יחד נצעד לשוויון מהותי. אני רואה מול עיני צמצום פערים, קידום נשים חלשות כלכלית, מיגור העוני, שנשים הן רוב קורבנותיו, תעסוקת נשים, בפרט נשים ערביות ויוצאות העדה האתיופית, תחבורה ציבורית מותאמת לצרכי נשים ערביות, מלגות לימודים, מעונות יום באזורים כפריים. הייתי רוצה שמחצית מחברי הוועדה יהיו גברים כי העצמת נשים זה לא אתגר לנשים אלא אתגר חברתי".

ח"כ בנימין בגין: "הדוברות בדיון מעלות נושאים רבים וחשובים. כל נושא חשוב, אבל עלינו לקבוע סדר קדימויות. לא נכון להתפרס באותה מידה על הבעיות. לבדוק מה ניתן לקדם בזמן שאיננו יודעים כמה עומד לרשותנו".

עו"ד קרן גרינבלט, שדולת הנשים: "אנו מובילות שינוי חשיבה על איך שוק העבודה עובד. כיום ממשיכים לפגוע בנשים בהריון ובטיפולי פוריות. אם ההיטפלות אליהן אינה כוללת פיטורין, הטיפול בה אינו מוסדר בחוק".

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: "חשוב שכל אנשי המקצוע – אנשי חינוך, עובדים סוציאליים, שוטרים ושופטים ופסיכולוגים, יעברו הכשרה. כיום זו אינה חובה במסגרות להשכלה גבוהה. אנו מקדמות בחסות משרד הכלכלה תו תקן למניעת הטרדה מינית. צריך גם שכל תנועות הנוער יטמיעו שוויון מגדרי".

נאילה עווד, מנכ"ל "נשים נגד אלימות":היום רק 16 נשים ערביות מכהנות במועצות מקומיות. נכון, זה הישג כי עלינו משש ל-16, אבל ברשות השופטת יש רק 11 שופטות ערביות מתוך 537 שופטים. זה פחות משני אחוז. בבית הדין למשפחה רק שופטת ערביה אחת מתוך 31. בחברות ממשלתיות מספרן שואף לאפס. למרות החלטת ממשלה להגיע ליעד של ייצוג הולם לערבים בחברות וארגונים ממשלתיים, היעד קרוב להשגה בקרב הגברים – שיעורם היגיע ל8.9% כשהיעד הוא 10%, אבל מספר הנשים הערביות שקודמו בשירות הציבורי הוא 3.2%".

פרופ' רחל ארהרד, פורום הנציבות למניעת הטרדה מינית באקדמיה: "יש לסנגר על חוקרות ומדעניות שיושבות באוניברסיטאות. הן המשאה הנדיר ביותר שיש לנו. כולם מתווכחים על הגז בשעה שיש לנו משאב מבוזבז. רמת ההשכלה של נשים גבוהה יותר. שיעור מסיימות ה-PhD גבוה יותר בקרב נשים ואז יש נחיתה בייצוגן בסגל האקדמי. בפקולטות מסוימות, בהנדסה ומדעים מדויקים שיעור הפרופסוריות מן המניין מגיע ל-3%. בעבר אמרו שאין נשים מועמדות. היום יש פול של מדעניות שסיימו דוקטורט באוניברסיטאות מחקר. תפקיד הוועדה להסיר את החסמים המוסדיים והתוך אישיים בחברה וליצור סביבה תומכת, אחרת נשים כמו ד"ר ענבל קרייס, ראש פרויקט חץ 3 יישארו בודדות".