הדרוזים וישראל לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה
משטרו של בשאר אסד הולך ומתפורר ובסוריה יש תוהו ובוהו, כולם נלחמים בכולם ומחפשים את שרידותם, כולל אסד עצמו. מי שהשליך את יהבו על משטר זה, נשען בימים אלה על קנה רצוץ. נראה שנסתם הגולל על משטרו של אסד וסוריה תחולק בהתאם בין הארגונים החזקים הנלחמים שם.
הדרוזים בסוריה כמיעוט וכאורח חיים, תומכים בשלטון ללא סייג על מנת לשמר את עדתם ודתם וכנאמנים לאדמתם, וכבודם. לאורך ההיסטוריה הם חרפו את נפשם להגן על אדמתם והובילו את המרד כנגד פולשים דוגמת ג'מאל באשא והמרד נגד המנדט הצרפתי בשנת 1925.
תמונת המצב שמצטיירת היום למצב הדרוזים בסוריה ניזונה מהאירועים והמהלכים האחרונים שהתרחשו באזור.
בג'בל א-דרוז מעוז הדרוזים ובו חיים רוב הדרוזים בעולם, המצב האסטרטגי משתנה בקצב מהיר כאשר אסד חש בסכנה לשלטונו ומסיג את כוחותיו מג'בל א-דרוז לכוון דמשק. אסד גמר אומר וחצה את הרוביקון בתובנה שלא ישלוט בכל סוריה, לכן הוא מתמקד בדמשק, חלב, מחוז א-שאם בואך רצועת החוף בלאד'קיה, שם נמצא הריכוז של העלווים.
המצב הזה מחייב את הדרוזים לדאוג קודם לעצמם, להגן על מעוזם, לשמור צירים פתוחים למזון ותרופות, על מקורות המים ולהצטייד בנשק ותחמושת באופן שוטף כדי לעמוד בפרץ ולמנוע מדאעש, שהגיע ממזרח ולג'בהת א-נוצרה ממערב, להשתלט על האזור. הדרוזים לאורך הלחימה בסוריה בין הפלגים השונים שמרו על ניטראליות מסוימת בנטייה לעזור לשלטון אסד ואף קלטו פליטים מכל הדתות באופן ראוי לציון.
התארגנות הדרוזים בג'בל א-דרוז לקראת העתיד על ידי התבצרות והגנה במעוזם ובתוך כך שמירה קבועה על אספקת נשק, תחמושת, מזון ומים, הם ערובה לשרידותם ועמידתם איתן מול ארגוני טרור רצחניים כדאעש ואחרים.
בריכוז הדרוזי השני בגודלו בסוריה באזור ג'בל אל סומאק והטבח שנעשה בכפר הדרוזי "קלב לוזה" על ידי ג'בהת אל נוצרה, מבשר רעות בשל בדידותם וכיתורם על ידי ארגוני הטרור השונים. קשה להגן עליהם לאורך זמן והפתרון חייב להיות אחר, המשולב בין מגעים דיפלומטים והבטחות של בעלי ההשפעה על הארגונים שפועלים בגזרה. לדרוזים בלבנון השפעה רבה על האזור באמצעות הקשרים הקיימים עם קטר, טורקיה וירדן. שימור האזור כניטראלי ישמור על תושביו הדרוזים. במידה ואף אופציה לא תחזיק, יש לנקוט בחלופה היותר מסובכת של העברתם למעוז הדרוזים שבלבנון דרך טורקיה.
הריכוז השלישי והקטן של הדרוזים בסוריה נמצא בכפרי רמת הגולן הסורי. ח'דר נמצאת כשלושה ק"מ מזרחית למג'דל שמס. האזור מכותר על ידי ארגון ג'בהת אל נוצרה ומתרחשת מדי יום לחימה באזור על מנת לכבוש את המעוז האחרון של צבא אסד באזור. הפתרון חייב להיות משולב עם גורמי ההשפעה שקיימים באזור ובראשם ישראל שהיא המפתח למצב שבו הכפרים הדרוזים לא ייכבשו על ידי ג'בהתא-נוצרה.
לאור תמונת המצב שנוצרה, ברצוני לציין מספר הנחות יסוד ועוגנים שישפיעו על גורל האזור בכלל ועל הדרוזים בפרט.
הראשון, הדרוזים לא יעזבו את ביתם ואדמתם וילחמו עד טיפת דמם האחרונה, כך היה לאורך ההיסטוריה וכך יהיה. הם לא יהיה פליטים אלא יקלטו פליטים מהאזור.
השני, מצביע על חשיבותם של השחקנים האזוריים במעגל הקרוב והרחוק ובראשם ישראל, ירדן, ומדינות המפרץ. מעורבותם והשפעתם תהיה גורלית לאזור בכלל ולדרוזים בפרט.
השלישי מתבטא במעורבות המעצמות והשפעתן על השחקנים האזוריים מטעמים אסטרטגיים והמונטאריים.
לאור זאת, ומתוך סברת לב רצינית, אסור להשליך את יהבנו על הגורל . חברים לא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה.
המלצות לדרוזים בסוריה:-
העם הדרוזי בסוריה עומד בפני שאלת חיים ומוות. הלאומיות הערבית התפזרה לכל עבר מאז מה שנקרא "האביב הערבי" ועליית כוחם של ארגוני אסלאם קיצוני שתכלית מאבקם להחזיר את כוחה של האימפריה האסלאמית והקיצונים מבניהם לימי הח'ליפות.
יש להתנער מה"ווטניה" המזויפת ולהתמקד בהישרדות שתסתמך על הדרוזים במקום ולדאוג לנשק ,תחמושת מזון, תרופות ומים, למה שנקרא הישרדות בג'ונגל הארגונים הטרוריסטים בסוריה. אין להסתמך על השלטון ויש להבליט את המיקום האסטרטגי של ג'בל א-דרוז לירדן, ישראל והמעצמות. נפילתו תהיה כמו אבני דומינו. ירדן תהיה היעד הבא של דאעש והגבול הארוך ביותר של מזרח ישראל יהפוך לרעוע ובלתי נסבל.
ובכן, יש לשמור על ניטראליות, להתארגן במגננה, לשמר את המצב שהדרוזים הם היחידים שיגנו על בתיהם ואדמתם. להבהיר שכל האמצעים כשרים להישרדותם מאחר והמפה בסוריה השתנתה ומשתנה בקצב רצחני.
לדרוזים בישראל, מה עלינו לעשות:-
כאזרחי מדינת ישראל שומרי חוק שכרתו ברית חיים ודמים עם המדינה, יש לפעול בחוכמה. ישראל היא מדינת האב של הדרוזים מתוקף כך שאין לנו מדינה ולא שואפים למדינה כזו. אחי, פושק שפתים עלול להזיק, תזכרו שאילני סרק קולם הולך למרחק מבלי לעזור ולהשפיע וכי אדם כועס מאבד מחוכמתו.
ישנם שחקנים אזוריים רבים וכל אחד מושך בחוטים לכוונו ובהתאם לאינטרסים שלו. נשמע הרבה מפריחי יונים שמפיצים דברי שקר, גוזמה על מנת להכריח צד זה או אחר לפעול בניגוד להגיון והשכל הישר. למדינת ישראל יש אינטרס בטחוני ממדרגה ראשונה לשמור על גבולה המזרחי, אינטרס אזורי וחוב מוסרי כלפי הדרוזים במזרח התיכון.
יש לעבור מהצהרות פומביות שעלולות לפגוע באחינו בסוריה, לפעילות מאחורי הקלעים ובתיאום מלא על ממשלת ישראל. אין ספק שכולם מודאגים לגורל אחיהם, אבל יש לנשוך שפתיים ולסמוך על המנהיגות המקומית, ממשלת ישראל וצה"ל לבצע את הנדרש ללא הפרעה. הרי לא המדרש הוא העיקר, אלא המעשה.
בתוך כך, יש להמשיך לתרום כסף לסיוע הומניטארי ואחר ולהשאיר את הנושא על סדר היום הלאומי, באמצעות עצרות הזדהות בתוך הכפרים ואו במקומות הקדושים מבלי לעבור על החוק. חובה להשאיר למנהיגות את הזמן והמרחב לעבוד בשקט ובדיסקרטיות עם המדינה.
מה על ישראל לעשות:-
לישראל יש חוב מוסרי לדרוזים, ומתוקף זה חייבת לפעול להציל את הדרוזים במזרח התיכון. אין משמעות הדברים פלישה לסוריה ושעטת טנקי המרכבה לכוון סווידא, אלא מתוך שיקול דעת. אל מול עיני הקברניטים חובה המוסרי של המדינה כלפי הדרוזים, מחד ובטחון ישראל, מאידך.
על ישראל לפעול בשלושה משורים:
המשור הראשון, תיאום והשפעה של המעצמות על השחקנים האזוריים שיש להם השפעה על הארגונים שנלחמים בשטח.
המטרה להשאיר את האזורים הדרוזים ניטראליים והתערבות אקטיבית למניעת ניסיונות הכיבוש של הארגונים הטרוריסטים.
במשור השני, תיאום והשפעה באמצעות מדינות המעגל הקרוב; ירדן והמפרציות. לכולם יש אינטרס חיוני באי נפילת ג'בל א-דרוז בידי דאעש, שטוען לח'ליפות אסלאמית במזרח התיכון ומחיקת גבולות סייס- ביקו. האזור חיוני מאוד לירדן וישראל מעצם מיקומו הגיאוגרפי הקרוב למשולש הגבולות ירדן, ישראל וסוריה.
באמצעות ודרך ירדן אפשר לספק נשק, תחמושת לדרוזים וכל הנדרש לשרידותם. אני לא פוסל אפשרות על הכרזת האזור כאוטונומיה תחת חסות ירדנית. האפשרות הזו היא המועדפת ביותר שמשאירה את ישראל מחוץ למשחק ובאמצעותו משמרת את חובה המוסרי לשמור על הדרוזים מבלי שתהיה מעורבת באופן ישיר ואף שומרת על האינטרס הביטחוני המזרחי.
במישור השלישי לגבי הדרוזים של רמת הגולן, המצב שונה בשל קרבתם לגבול עם ישראל ובשל מערכת היחסים הלא מוצהרת בין ישראל לג'בהתא-נוצרה כחלק מזהות אינטרסים זמני.
ישראל חייבת לערוב של יכנסו לכפרים הדרוזים ולעזור המונטארית לכפרים אלה.
לסיכום, על ישראל לפרוע את חובה המוסרי כלפי הדרוזים תוך שמירה על האינטרס הביטחוני. תיאום אזורי ופעילות מאחורי הקלעים הם ערובה להצלחה ושמירה על הדרוזים באזור ובסוריה בפרט.
הדרך הדיסקרטית הינה היחידה שתצליח בג'ונגל הביטחוני סביבנו , שישרת את מדינות האזור המתונות ,ישרת אינטרס בטחוני ישראלי וישמור על האוטונומיה של הדרוזים ועל שלומם.
מוניר דאהר, סא"ל במיל', לשעבר מפקד המשרד לתיאום בטחוני בחברון ויריחו, עובד משרד החוץ לשעבר.
