האינטרנט הוא כמו מוטציה ההולכת ומתרחבת ומתפשטת

דבריו נאמרו בדברי הסיום למשפט  המבוים שנערך בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי כרמל בחיפה בהובלתם של ד"ר רוני רוזנברג מומחה למשפט פלילי ולדיני חוזים ומרצה בכיר בבית הספר למשפטים, ושרית גולן – שטיינברג, עורכת דין בתחום המשפט הפלילי.

המשפט נסוב סביב הפצת תמונתה של צעירה כשהיא  בבגד ים. על פי התרחיש -  צעיר ששמו  יהודה  צילם את חברתו אורית המנהלת אורח חיים  מסורתי בבגד ים ביקיני וזאת ברשותה,  אך בתנאי שהתמונה לא תופץ לשום גורם. יהודה שלח  את התמונה לחברו ראובן שלא בידיעתה, וזה העבירה לעוד 3 מחבריו.

בד בבד, יהודה  - חברה של הצעירה שלח את תמונתה לסוכן דוגמניות. הסוכן התלהב מהתמונה ושיגר הזמנה לצעירה למבחן בד.  בעקבות כך היא נפרדה מהחבר, והגישה תלונה במשטרה. חברה לשעבר של המתלוננת (יהודה) וחברו (ראובן) הועמדו לדין והורשעו בעבירה של הטרדה מינית. השניים הגישו ערעור על הרשעתם, ועל זה נסוב המשפט המבוים.

השופטים: אב בית הדין והשופט  ד"ר עודד מודריק המשמש סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, עו"ד אסף רוזנברג – הממונה על המשמעת בשרות המדינה ופרופ' רינת קיטאי סנג'רו מבית הספר למשפטים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים שמעו את טיעוני הצדדים שהציגו הסטודנטים - מטעם ההגנה (המערערים): טליה און ואלעד קספו.
ומטעם המשיבה (המאשימה): יפעת בוסקילה ואביתר מועלם.

לאחר שמיעת הצדדים החליטו השופטים להרשיע ברוב דעות את יהודה, ואילו ראובן זוכה פה אחד. וכך אמר השופט ד"ר מודריק: "לדעתי המחוקק ביקש פה להלחם בהשלכות הנוראיות שיכולות להיגרם כתוצאה מהמדיה החדשה או אמצעי תפוצת ההמונים. דברים כשהם מתרחשים בין אדם לחברו או בתוך מסגרת של קבוצה קטנה של אנשים זה משהו אחד, אך לקחת תמונה של בחורה בביקיני ולהפיצה באמצעות המדיה החדשה אשר יכולה להתפשט בקרב עשרות או מאות או אלפי אנשים, זה כבר משהו אחר. האינטרנט פועל כמו מוטציה שהולכת ומתרחבת ומתפשטת ומשנה צורה בדקות. בהקשר כאן צריך להסתכל על המרכיבים השונים בהתייחס לנסיבות של האישה הספציפית בלי קשר להגדרות שונות בחוגים אחרים".

ד"ר רוני רוזנברג אשר לקח חלק גם בדיוני הוועדה לקידום מעמד האישה בטרם נחקקה העבירה ציין כי המדובר בעבירה חדשה שטרם נדונה בבית המשפט, ומכאן חשיבותו של משפט זה. העבירה נחקקה על רקע פרסום של סרטונים ותמונות בעלי אופי מיני מובהק מתוך מטרה של נקמנות מינית. עם זאת, לשון העבירה כוללת בחובה גם פרסומים פחות חמורים שלא בהכרח כוללים עירום מלא או חלקי. בנוסף, העבירה לא דורשת כוונה לפגוע. המשפט המבוים עסק בדיוק במקרה "אפור" שההתייחסות אליו אינה חד משמעית שבו פורסמה תמונה של אישה בבגד ים חושפני כאשר היה ברור שהיא לא מעוניינת בפרסום. בדיוק בשל כך, נוצרה בין השופטים מחלוקת שהובילו לתוצאה הסופית של הכרעה בדעת רוב ולא הכרעת פה אחד.

בתמונה: השופטים במשפט המבוים- מימין לשמאל:  עו"ד אסף רוזנברג, השופט ד"ר עודד מודריק, ופרופ' רינת קיטאי סנג'רו

צילום מרכז אקדמי כרמל