בזמן שכולם מדברים על מחיר הגז שוכחים את המאבק בחגית

בשיחה ברדיו 99.5 חיפה, אפרת מדברת על הסכנות ומאבקם הנחוש להרחיק את הסכנה מהאזור, החלק הגדול של התושבים אינו ער, למה שמתוכנן לאזור כולו ולסכנה הגדולה שהולכת לאיים על כל הכרמל הדרומי.

אפרת קיזמכר, ממטה המאבק בבת שלמה, "המדינה מקדמת מפעלים פטרוכימיים בכרמל הדרומי, החומרים שיעבירו הם רוויים בחומרים הכי מסוכנים, זה יעבור בצירים מרכזיים ובסמוך לבתים, מחוף דור ועד לאתר חגית, 8 ק"מ, לנקות אותו ולהחזיר אותו נקי ויבש, הכרמל יהיה פח הזבל של כל המדינות שיהנו מהגז".

"מדברים כל הזמן על המנהרות של החמאס ושזה מסוכן, אני לא יודעת מה יותר מסוכן?".

השאלה שנשאלת, איך יכול להיות ששני כפרים כמו דלית אל כרמל ועוספיה שנמצאים בלב העניין, הם לא שותפים ולא מעורבים בשום הליך, לא במטה המאבק ולא בבג"צ?, רק באחרונה מועצת עוספיה פנתה וביקשה להיות מעורבת במאבק.

{YouTubeVideo id=gmYJb4S6-rc}

המסמך שנדון ב- 23/6 בועדת ביקורת המדינה, בנוכחות מבקר המדינה

פנייה מטעם, חנה קופרמן, יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים, ואלה נווה, "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות"

למבקר המדינה יוסף חיים שפירא
יו"ר ועדת ביקורת המדינה- ח"כ קארין אלהרר
חברי כנסת ישראל

על החיים ועל המוות: על מזבח ייצוא הגז

בזמן שהכותרות בתקשורת מתמקדות בסוגיות הכלכליות לגבי קיומו של מונופול הגז וסוגיית ייצוא הגז ופיתוח המאגרים, נשכח רק פרט אחד קטן- קיומם של בני האדם, בריאותם ובטיחותם.

בעוד שממשלת ישראל מציגה את הגז הטבעי כ"פתרון לבעיית זיהום האוויר בישראל", כגז נקי יותר ממזוט ופחם אשר יפחית את תעריפי החשמל, אותה הממשלה מצניעה את העובדה שהגז במאגר "לוויתן" מכיל אחוז גבוה של נפט קל  הקרוי "קונדנסייט"- (condensate)- נפט חדש אשר חבית אחת שלו מזהמת פי 21 יותר מחבית נפט רגיל.

לצורך הבאת הגז ה"נקי" מהר וגם בכדי לפתח את תעשיית ייצוא הנפט החדש הנלווה אליו,  המדינה מפתחת עבור התעשייה הזו תשתיות ענק לייצוא גפ"ם, מתנול, דלקים ותזקיקים, בחוסר שקיפות תוך סיכון מאות אלפי אזרחים שמתגוררים בקרבת תשתיות מזהמות ונפיצות אלו.

בפועל, בנוסף לייצוא מסיבי של ה"נפט החדש", גם 70% מכמות הגז הטבעי שיכנס למדינה- מיועד לייצוא [5].  כלומר, ממשלת ישראל אישרה תכנית מתאר ארצית לקליטת הגז הטבעי, אבל חסכה מהציבור את התובנות על ההשלכות: הציבור יוקרב על זבח הייצוא,  יישאר עם אלפי הטונות של חומרים מסרטנים, עם מאות אלפי קוב של חומרים נפיצים ומזהמים, וגם עם תעריפי חשמל גבוהים שימשיכו לנסוק.

במקום להקים את מתקני קליטת הגז מעל מאה ק"מ מחופי המדינה, ליד המאגרים, כפי שהגיוני לדרוש במדינה צפופה ומאוימת כשלנו, המדינה החליטה דווקא להיפך- להקים תשתיות יבשתיות לקליטת הגז הטבעי בלב ריכוזי אוכלוסייה: ולסכן רבבות אזרחים בעמק חפר, אזור יקנעם, חיפה, אשדוד, אשקלון ועוד, הכל בשם "מתן תמריצים לחברות האנרגיה הקטנות" כדוגמת אלו שירכשו את כריש ותנין ובכדי לעודד קידוחים נוספים חדשים  בשם "תחרות" על הייצוא בין הלוויתן הגדול "נובל" והדגיגים הקטנים .

בפועל, רוב החוזים של צרכני  הגז הגדולים במשק כבר נחתמו להרבה שנים, ולכן כניסת השחקנים הקטנים, לא צפויה לייצר תחרות שתביא להורדת מחיר הגז ותעריפי החשמל. התחרות היחידה שהמדינה מספקת היא תחרות על תמריצים לייצוא הגז והקונדנסייט- "תחרות" ממנה ייהנו בעיקר חברות הגז הפרטיות.

השיקול הכלכלי המנחה והיחיד העומד בפני מקבלי ההחלטות, הוא חד צדדי ומונחה אינטרס צר של חברות הגז: נלקחת בחשבון רק כלכלה שמתמרצת חברות קטנות ובינוניות במחירים כבדים, כולל כניעה למונופול. מנגד, הממשלה מתעלמת באופן נחרץ מהשיקול הכלכלי הציבורי:

ההוצאות הכבדות שיפלו על המדינה בטיפול בתחלואות העודפות שתשתיות אלו תגרומנה, כמו גם העלויות שיידרשו להגנה על חיי אדם בשגרה ובעת תקלות, רעידות אדמה,  או פגיעות מכוונות במתקנים הנפיצים. האם בשם ה"ייצוא" או "הוזלת מחירי חשמל" מותר לה למדינה לסכן מאות אלפי בני אדם במוות מהיר [2-4]  במוות בייסורים מסרטן? שאלה זו הייתה צריכה להישאל בכל במה במדינה מתוקנת, לרבות בתקשורת.

כדי שלא להרוס ליזמים את התכניות ולא לפגוע ברווחיהם עם מידע על הסכנות האמיתיות הצפויות לאוכלוסיה, שהרי מידע כזה יסכן את מימוש התכניות,  הוטלה האפלה ציבורית ותקשורתית על הסוגיה. ועדות התכנון לא יודעו רשמית ברגע קבלת ההחלטות על המשמעות האמיתית והסיכונים של התכניות לגביהן יכריעו.

למשל, במפרץ חיפה, המוכר כאזור מוכה זיהום ותחלואה חריגה, קודמו שלוש תכניות ענק מסוכנות ומזהמות כתכניות "מיטיבות ומסדירות": הרחבת בתי הזיקוק, תכנית "קרקעות הצפון" ותכנית נמל המפרץ והדלקים אבל בפועל כולן מיועדות בחוסר שקיפות לפיתוח תעשיית הגז [9].  הוכחה לכך מובאת במכתב רשמי שהגיש משרד התשתיות הלאומיות לאחרונה  לטענתו, הקמת התשתיות האלו חשובה ברמה הלאומית ויש לקדמה בכל מחיר כי אחרת תפגע כניסת הגז למדינה: "מדובר על מתקן אנרגיה מהגדולים והחשובים בארץ, אשר מזין את בית הזיקוק הגדול בארץ....הקונדנסייט מוצר אנרגיה לגיטימי שיכול לשמש את בית הזיקוק חיפה ויכול גם להיות מקור לייצוא ישראלי"..

בתגובה לדרישה של משרד הבריאות להגן על תושבי האזור ולא לעבור את ערכי היעד המחמירים שנקבעו בחוק אוויר נקי השיב משרד התשתיות ש"פרויקט לאומי" מצדיק כל זיהום:  "מדובר על דרישה אשר יכולה להוות פגיעה משמעותית הן במשק הדלק וייתכן אף שבמשק הגז הטבעי".

אל משרד התשתיות חובר המשרד להגנת הסביבה, שמסייע לתעשייה החדשה להתבסס. הנהלת המשרד מכשירה את הקרקע עבור הזיהום החדש שיווצר: מפוזרות טענות שווא כאילו "יש ירידה של  70% בזיהום במפרץ חיפה  וזאת  בכדי ל"פנות מקום" לאישור בניית התשתיות החדשות. בבדיקות שהמדינה מחויבת לעשות כדי לבחון את הזיהום הצפוי מהתכניות המוצעות, המשרד התחמק מבחינת השלכות אחסון הנפט החדש, שכן אם הן יתגלו - לא תקום התשתית המזהמת הזו.

אם תתממש פיתוח תעשיית הגז במתכונתה הנוכחית, ישראל תהפוך למדינת עולם שלישי שמקריבה את תושביה, ילדים כמבוגרים על מזבח הייצוא. צעד זה גם יביא לתשלום מחיר בריאותי ובטחוני כבד, שמדינה כל כך קטנה לא תוכל לשאת. מה שנראה כ"רווח" זמני נוצץ, עלול להיגמר בקריסת מערכות כלכלית, חברתית וביטחונית של המדינה. ברכת הגז תהפוך לקללה

אנו קוראים למבקר המדינה ולכם חברי הכנסת והשרים לפעול להצלת חיים של מאות אלפי בני אדם, ולמנוע עכשיו את האיום שנשקף לאזרחי המדינה ולעצם קיומה- האיום שמבפנים.

בתודה ובברכה, חנה קופרמן, יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים  אלה נווה, "אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות"

ביבליוגרפיה

1. נווה א. נספח להשגה תמ"א 37ח', מתקנים לעיבוד גז טבעי:

 https://drive.google.com/file/d/0B2gWtU3xLXOrVWk1QktWQmhOcGs/edit?usp=sharing

2.  פרוטוקול דיון ועדת המשנה לעררים מיום 24.3.2015 בעניין חפא"ג 1139א', "קרקעות  הצפון".
3.  פרוטוקול דיון ועדת המשנה לעררים מיום 19.2.2015 בעניין חפא"ג 1139א', "קרקעות   הצפון".
4.  פרוטוקול דיון ועדת המשנה לעררים מיום 10.5.15 בעניין חפא"ג 1139א', "קרקעות  הצפון".
5.  אתוס אדריכלות, לרמן אדריכלים, משרד האנרגיה והמים, תמ"א 37ח', למתקני טיפול  בגז טבעי מתגליות, תסקיר השפעה על הסביבה – פרק ב', נספח הנדסי, עמ' 21  יוני 2013 

 6.  פרוטוקולי "ועדת צמח" 

7. אתוס אדריכלות, לרמן אדריכלים, משרד האנרגיה והמים, תמ"א 37ח', למתקני טיפול  בגז טבעי מתגליות, תסקיר השפעה על הסביבה – פרקים ג'-ה', סביבה יבשתית אתר  חגית,   יוני 2013 עמ' 59 

8. תמ"א 37' 2 : תכנית מתאר ארצית להזרמת הקונדנסייט ודלקים אחרים בתוואי הולכת  הגז.          
https://drive.google.com/file/d/0B2gWtU3xLXOremZ2UWFQRjEwOU0/view?usp=sharing

 9. פרוטוקול ועדת משנה לעררים בעניין "קרקעות הצפון", חפא"ג 1139א' מיום  10.5.15 

 10. תגובת משרד התשתיות הלאומיות לערר תש"ן לתכנית חפא"ג/  1139/ א קרקעות 

הצפון מיום  19.1.15 (סעיף 10):
https://drive.google.com/file/d/0B2gWtU3xLXOrbXBQMGk3M1g2UEU/view?usp=sharing

11 בקשה להצגת עמדת משרד הבריאות בוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה הדנה  בערר על תכנית קרקעות הצפון חפאג 1139/א, מיום 14.1.2011:

https://drive.google.com/file/d/0B2gWtU3xLXOrNTdDck5Md3Bsa1k/view?usp=sharing

12.כתבות: אחת הכתבות הבודדות בפריים טיים בו התאפשר להציג את המיידע על כניסת הנפט החדש-  18.4.15  (מדקה  03:45)

ערוץ 1: https://www.youtube.com/watch?v=lZiiFjV467M&feature=youtu.be

מאמר ב"עבודה שחורה" מדוע לא מכינים תרחישי פגיעה ישירה לתכנית? - 06.4.15 : http://www.blacklabor.org/?p=56312

חדשות האנרגיה: "מדוע פיקוד העורף מתעלם מתרחישי פגיעה ישירה אם תפרוץ מלחמת לבנון שלישית?" -  06.4.15
http://energynews.co.il/?p=1365&fb_action_ids=813953085356754&fb_action_types=og.comments