ההאטה במשק אינה גזירת גורל

אסור לנו לתת ל'כסף הזול' ולגאות בשווקים לסמא את עינינו, הנתונים על ההאטה במשק הם סימן אזהרה שאם נתעלם ממנו נתדרדר למיתון. עידוד הכלכלה הישראלית חייב להפוך ליעד לאומי שמגובה לא רק בהצהרות, אלא במעשים.

22.08.2015 מאת: אודי אורנשטיין
ההאטה במשק אינה גזירת גורל

הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואשר מצביעים על האטה בצמיחה חייבים להפוך לאחד הנושאים המרכזיים שעל סדר יומה של הממשלה. התעלמות מסימני האזהרה תגרום לכך שבזמן לא ארוך נגלוש למיתון שהיחלצות ממנו תהיה קשה בהרבה.

סימני ההאטה אינם מורגשים עדיין ברוב ענפי המשק, בין השאר בשל מדיניות "הכסף הזול" של הבנקים המרכזיים בארץ ובעולם שמביאה את שווקי ההון והנדל"ן לשיאים, אולם דוקא בשל כך הנפילה עלולה להיות כואבת במיוחד. בסופו של דבר הכלכלה נשענת על ענפי היצור ועל יצוא וכשהם מתחילים את דרכם מטה, כל השאר יבואו בעקבותיהם.

ההאטה בצמיחה אינה גזירת גורל וחלק מהגורמים לה נמצאים באחריות המדינה. בשנים האחרונות נכנס המגזר היצרני לתוך מלקחיים ענקיות: מחד, הוצאות היצור והשכר הלכו וגדלו ומאידך התמורה, במיוחד של מי שמייצאים לאירופה ולרוסיה, הלכה ופחתה. במקביל הוחמרו דרישות הרגולציה שתובעות השקעה של סכומי עתק ואנרגיה ניהולית רבה.

לא פלא שחברות רבות בחרו להציל את עצמן מהמלקחיים הישראליות, להקים אתרי יצור בחו"ל ולהנות משלל היתרונות שמציעים שם למשקיעים. אנו בתעשייה הקיבוצית מצביעים כבר שנים על המגמה המדאיגה שעיקר הצמיחה של המפעלים היא מפעילות חברות בת ואתרי יצור בחו"ל. בסופו של דבר הנתונים שעל הגרף מתרגמים למקומות עבודה מעטים יותר וירידה בפעילות הכלכלית. מי שחשב שהתעשיינים, כמו החמור של ג'וחא, יתרגלו לחיות ללא אוכל ומים מגלה כעת שזה בלתי אפשרי.

חזרה למסלול של צמיחה בתעשייה אינה יכולה להעשות בעזרת פתרון קסם, כיוון שאין כזה. חלק מהגורמים הפוגעים בנו ביותר כמו השינויים בשערי המטבעות והמשבר בחלק משווקי היעד אינם בשליטתנו. אבל יש הרבה צעדים קטנים שיחד יחזירו את חדוות היצור וההשקעות למפעלים.

עידוד הכלכלה הישראלית חייב להפוך ליעד לאומי שמגובה לא רק בהצהרות, אלא במעשים:
- קביעת יעדים והכנת תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לכלכלה הישראלית שבמרכזה קידום הצמיחה, התעשייה והייצוא.
- הכרה בכך שהעיסוק האובססיבי והפופוליסטי בהורדת יוקר המחייה מוגזם ואפילו פוגע בהתפתחות הייצור במשק.
- הצבת נושא העלאת הפריון בראש תוכניות הסיוע הממשלתיות.
- הרחבה משמעותית של כספי הסיוע הממשלתיים בתחום השקעות הון וחדשנות.
- מיתון ואיזון הרגולציה.
- אישור מתווה הגז והובלת פיתוח משק יצרני מבוסס גז ונגזרותיו.
- פיתוח מסיבי של אשכולות ידע, מחקר, פיתוח ותעשייה עפ"י אזורים גיאוגרפים.

זה עדיין לא מאוחר מידי, אבל ללא שינוי מיידי ומהותי אל נתפלא שהתוצאות ימשיכו לאכזב.

הכותב: אודי אורנשטיין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית.

תגובות

מומלצים