תיקון חוק איסור הלבנת הון יטיל אחריות כבדה על עורכי דין ורואי חשבון

במסגרת המאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ב-2 בספטמבר יכנס לתוקף תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000, המטיל חובות הנוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, מתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, על עורכי דין ורואי חשבון.​

26.08.2015 מאת: פורטל הכרמל והצפון
תיקון חוק איסור הלבנת הון יטיל אחריות כבדה על עורכי דין ורואי חשבון

בספטמבר ייכנס לתוקף תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון

מטרת החוק היא למנוע ניצול עורכי דין ורואי חשבון לצורך ביצוע פעולות עסקיות המשמשות להלבנת הון או מימון טרור, תוך ניצול שמו הטוב של עורך-הדין או רואה החשבון. החובות  יחולו  על עורכי דין ורואי חשבון המבצעים פעולות המוגדרות כ"שירות עסקי" ונכללות בחמש קטגוריות מרכזיות הנחזות כבעלות סיכון גבוה יחסית להלבנת הון, והן: 1) פעולות בתחום הנדל"ן; 2) קנייה/מכירה של עסק; 3) ניהול נכסים וכספים; 4) קבלה/החזקה/העברת כספים להקמה וניהול תאגידים; 5) הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

ההסדר החדש יחול על כל עורך-דין או רואה חשבון אשר מבצע או מתבקש לבצע, אחת מן הפעולות הללו עבור לקוחותיו. עורכי-הדין ורואי החשבון עליהם חל ההסדר מכונים – "נותני שירות עסקי".

על פי ההסדר החדש, טרם ביצוע שירות עסקי, על עו"ד או רו"ח ("נותן השירות") להגיש ללקוחו טופס לזיהוי והכרת הלקוח, אותו ימלא הלקוח בעצמו, בו יצוינו בין היתר פרטי הלקוח, פרטי העסקה, מקור הכספים למימון העסקה, פרטי הנהנים ממנה והאם הלקוח הוא איש ציבור זר. לאחר מילוי הטופס, על נותן השירות העסקי לעיין בו ולהעריך אם הפעולה המבוקשת מצויה בסיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור.

אם התשובה לכך שלילית, עליו לאשר זאת על גבי הטופס ולשמור אותו למשך 5 שנים לפחות. אם נותן השירות העסקי מעריך כי הפעולה המבוקשת אכן מצויה בסיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור, כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין ומועצת רואי החשבון קובעים כי עליו להימנע ממתן שירות זה.

הערכת הסיכון על ידי נותן השירות העסקי תתבצע, בין היתר, על ידי השוואת זהות הלקוח לרשימת ארגוני ופעילי הטרור וכן ע"י בחינת סוגי הלקוחות שיכול וייראו כלקוחות בסיכון גבוה לפי הרשימה המפורטת בתוספת הרביעית לצו -  שניהם  מפורסמים באתר האינטרנט של הממונה על נותני שירות עסקי.

הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים הינו הגורם המפקח על אכיפת החובות הנ"ל  על עורכי הדין ורואי החשבון. לפי הסדר זה ובמסגרת זו הממונה יבצע ביקורות על עורכי דין ורואי חשבון. ביקורות הממונה תתבצענה ככלל על ידי דרישה לקבלת טפסי זיהוי והכרת הלקוח וקבלת מידע רלוונטי הנוגע אליהם. כמו כן, קיימת אפשרות לביקורת במקום העבודה של נותן השירות העסקי במקרים מתאימים, על פי תקנות שייקבעו בנושא. מקרים בהם ימצא הממונה כי הופרו הוראות ההסדר, נותני השירות יוזמנו לוועדה להטלת עיצום כספי שבמשרד המשפטים אשר תתחיל פעילותה בעוד כשנה, ב-2 ספטמבר 2016. כמו כן,  במקרים המתאימים יוכל הממונה להפנות  את המקרה  לטיפול  הערכאות המשמעתיות של לשכת עורכי הדין או מועצת רואי החשבון לפי העניין.

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור: "המאבק בהלבנת הון ומימון טרור הינו אתגר מרכזי של מדינת ישראל. הפיקוח והביקורת על נותני שירות עסקי מהווה עליית מדרגה במאבק חשוב זה, אליו מחויב משרד המשפטים במכלול פעילותו".

בימים הקרובים תפרסם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מסמך ובו "דגלים אדומים" אשר יסייעו לעורכי דין ורואי חשבון להיערך לקראת כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון.

תגובות

מומלצים