הכבש שנשחט היה נגוע והחתן עשה את ירח הדבש בבית חולים

חתן, כבן 30 הובא למרכז הרפואי כשבועיים לאחר חתונתו, כשהוא סובל מחום, כאבים בחזה, תשישות, כאבי ראש ושלשול. הוא טופל על ידי צוות מכון הלב וביחידה למחלות זיהומיות.

לאחר סדרת בדיקות מקיפה התברר כי מדובר בפגיעה נדירה בשריר הלב אשר נגרמה על ידי חיידק הברוצלה. ההדבקה בחיידק  נגרמת בדרך כלל על ידי צריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים מבקר נגוע.

מתברר כי משפחתו של צעיר שחטה עגל לכבוד חתונתו. ככל הנראה העגל היה נגוע בחיידק הברוצלה, בזכות אבחון מהיר וטיפול אנטיביוטי אינטנסיבי שניתן לו על ידי צוות מכון הלב והיחידה למחלות זיהומיות בראשות פרופ׳ ישראל פוטסמן, ניצלו חייו והוא שוחרר לביתו.

המחלה מאופיינת בחום ממושך, בדלקת בעצמות, דלקת פרקים, דלקת קרום הלב ודלקת במערכת הרבייה. המחלה עלולה גם לגרום להפלות בקרב נשים בהיריון. עיקר ההדבקה היא על ידי צריכה של מוצרי חלב שלא עברו פיסטור.

מאחר שטעמו או ריחו של המוצר לא מושפע מהחיידק, קשה לזהות את המוצרים הנגועים. ניתן גם להידבק בחיידק גם על ידי מגע עם בעלי חיים נגועים.

על אדם שצרך מוצרי חלב לא מפוסטרים או שהיה במגע עם עדרי צאן או בקר ללא פיקוח וטרינרי וסובל מחום ממושך להיבדק על ידי רופא.

יש לציין כי המחלה תקפה בכפרים בגליל ובמיוחד בירכא שהתעוררה מיד והדפה את המחלה, דאז משרד הבריאות פירסם אזהרה לציבור מפני שתייה ואכילת מוצרי חלב לא מפוסטרים,

"חלב לא מפוסטר, ידוע כגורם סיכון להעברת מחלות כגון ברוצלה, ליסטריה, אי קולי וקדחת קיו מבעלי חיים לאדם, משרד הבריאות מזהיר את הצרכנים מפני קניה מדוכנים מזדמנים בצדי הדרכים או ישירות ממשקי הגידול שם קיים סיכון שהמוצרים מיוצרים מחלב שאינו מפוסטר".  

"חיידקים אלו עלולים לגרום להפלות בנשים הרות ולמחלות קשות עד כדי אשפוז ואפילו מוות בעיקר באוכלוסייה בעלת מערכת חיסונים מוחלשת (חולי סרטן לדוגמא), ילדים וקשישים.
 
במרבית המקרים בעלי החיים אינם נראים חולים וגם שמירה על ההגיינה בתהליך החליבה אינו מונע את הימצאותם של החיידקים. רק פסטור מבוקר של החלב במפעלים בעלי רישיון יצרן יכול להבטיח  השמדת החיידקים.

לאור האמור, משרד הבריאות מזהיר את הצרכנים מפני קניה מדוכנים מזדמנים בצדי הדרכים או ישירות ממשקי הגידול

קיים סיכון שהמוצרים מיוצרים מחלב שאינו מפוסטר. 
 
על מנת למנוע תחלואה, יש לרכוש חלב ומוצרי חלב רק מחנויות מסודרות בעלות רישיון עסק כדי להבטיח כי מקור החלב או מוצרי החלב ממפעלים בעלי רישיון יצרן המפסטרים את החלב".

המחלה קיימת בכל ימות השנה בעיקר בגליל, בנגב ובאזור אום אל-פאחם. ברוצלוזיס הינה מחלה זואונוטית (המועברת מבעלי חיים לבני אדם) הנגרמת על ידי חיידק הברוצלה.

המחלה פוגעת בעיקר בצאן, מעט בבקר ומועברת לבני אדם במגע עם בעל חיים נגוע או עקב צריכה של מוצרי חלב לא מפוסטרים.

חיידק הברוצלה גורם להפלות בכבשים ובעזים הרות ולפגיעה בפוריות בזכרים. למעט ההפלה, הצאן הנגוע אינו מראה סימנים קליניים ולכאורה נראה בריא. המחלה בצאן אינה ניתנת לטיפול לאחר ההדבקה, ומניעתה מתאפשרת רק על ידי חיסון בגיל צעיר ולפני ההידבקות.

המחלה באדם קרויה "קדחת מלטה", וההדבקה נגרמת בעיקר מצריכת מוצרי חלב נגועים, אשר לא עברו פסטור לפני עיבודם או שיווקם, או כתוצאה ממגע עם הפרשות של צאן נגוע.

בבני אדם המחלה יכולה להיראות כמו שפעת קלה, אך עשויה גם להתבטא בתחלואה קשה מאוד, המלווה באשפוז ונזקים בלתי הפיכים כמו עקרות ונכות ואף מסכנת חיים.

על פי הנתונים האפידמיולוגיים המצויים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, מרבית עדרי הצאן הנגועים ומקרי התחלואה מצויים בנגב. בשנתיים האחרונות ניכרת עלייה חדה בכמות מקרי התחלואה בבני אדם בנגב. משרד הבריאות דיווח בשנת 2013 על 336 חולים, לעומת 183 בשנת 2012. ההנחה היא כי רמת התחלואה בפועל אף גבוהה יותר שכן, ישנם מקרים שאינם מדווחים למשרד הבריאות. המחלה  נפוצה בעיקר בקרב אוכלוסיית הבדואים בנגב.

על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שיעור החיסון נגד ברוצלוזיס באזור הנגב עומד כיום על כ- 30% בלבד. על פי הערכות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, כ- 10% - 20% מעדרי הצאן בקרב האוכלוסייה הבדואית נגועים במחלה; שיעור בעלי החיים הנגועים בעדר המוגדר כנגוע הנו כ- 10% - 20%.

על סמך נתונים אלה נבנתה תכנית חמש-שנתית למלחמה במחלה. אזור המבצע יתמקד בנגב מקו בית קמה ונתיבות דרומה, הכולל את אוכלוסיית הצאן המצויה בסיכון. על פי התכנית יחסנו רופאים וטרינרים ממשלתיים את כלל הצאן באזור המבצע למשך 5 שנים על חשבון המדינה, במטרה למזער את הנגיעות עד כדי מיגור המחלה. עלות התכנית מוערכת ב- 7.5 מיליון ₪ לשנה ראשונה.

לאורך התכנית יבוצע ניטור ומעקב מתמיד למנוע התפרצות מחדש של המחלה. לצד החיסון ולצורך מקסום התועלת הציבורית, ייבחן גם סימון הצאן בשבב זיהוי אלקטרוני, ורישום ותיעוד של כל עדרי וראשי הצאן. פעולות אלו יאפשרו פיקוח יעיל יותר ויקלו בביצוע פעולות האכיפה. על פי הניסיון במדינות מתקדמות בהתמודדות עם מחלת הברוצלוזיס שיטה זו צלחה.

לצד חיסון נגד ברוצלוזיס, יינתנו גם חיסונים נוספים של מחלות בעלי חיים, כדוגמת: מחלת הפה וטלפיים.

מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר נדב גלאון: "להערכתנו, סבסוד מלא של עלות החיסון והסימון יעלה את היענות המגדלים וישפר את שיעור החיסון באופן משמעותי עד כדי 80%, דבר שיסייע להוריד את רמת הנגיעות והתחלואה בברוצלוזיס בצאן ובאדם בנגב באופן ניכר ומשמעותי".

משרד החקלאות נלחם במחלת הברוצלוזיס, הפוגעת בבני אדם ובבעלי חיים, ויוצא בתוכנית רב-שנתית למיגורה..

הברוצילוזיס אינה מחלה מדבקת והחולים בה מטופלים בעיקר באמצעות אנטיביוטיקה ומאושפזים מספר ימים במחלקות הפנימיות ובמחלקות הילדים.

ד"ר דני גליקמן, מנהל השרות למחלות זיהומיות בילדים, במרכז הרפואי לגליל: "במקרה האחרון מדובר בתושבי הכפר הדרוזי ירכא וסביבתו, מחיצתם ילדים שצרכו גבינות לא מפוסטרות. המחלה קיימת בכל ימות השנה בעיקר בגליל, בנגב ובאזור אום אל-פאחם".

"הסימנים למחלה הם בדרך כלל כאבי פרקים ועצמות מלווים לעיתים בחום גבוה. חשוב להבין כי תקופת הדגירה של המחלה יכולה להימשך שבועות ובחלק מהמקרים חודשים עד שהמחלה מתפרצת".