האם המתמטיקה משפיעה על המשך חייהם של התלמידים?

מתמטיקה נתפסת בעיני רבים כמקצוע החשוב ביותר הנלמד לבגרות, אך לעתים יש לה דימוי של תחום קשה ומרתיע. לאורך העשור האחרון נרשמה ירידה משמעותית במספר התלמידים שבחרו לגשת לבגרות במתמטיקה בהיקף של 4 או 5 יחידות (אם כי בשנה האחרונה חלה דווקא עלייה קלה בשיעורם), ובעקבות זאת הוחלט במשרד החינוך לנקוט תכנית לאומית כדי להעלות את שיעור הנבחנים ברמות הגבוהות. אך האם אכן יש ללימודי המתמטיקה חשיבות בהמשך חייהם של התלמידים?

כדי לענות על שאלה זו, בחנו החוקרים פרופ’ איל קמחי ואריק הורוביץ במחקר של מרכז טאוב (במימון משותף עם קרן טראמפ) את ההשפעה של לימודי מתמטיקה ברמה מורחבת על ההישגים בשוק העבודה, ובפרט על השכר. בסיס הנתונים הייחודי שנבנה לצורכי המחקר אפשר לחוקרים לעקוב אחר הנבדקים מזמן ההיבחנות בבחינות הבגרות, ולראות האם המשיכו ללימודים אקדמיים – ואם כן, באיזה תחום בחרו להתמקד – ומה היו נתוני התעסוקה שלהם בשלבים המוקדמים של הקריירה (גיל 29).

במחקר נמצא כי באופן לא מפתיע, תלמידים שניגשו לרמות הבחינה הגבוהות במתמטיקה המשיכו ללימודים אקדמיים בשיעור גבוה בהרבה מאלו שניגשו לבגרות ברמה נמוכה יותר, או שלא ניגשו לבגרות כלל (90 אחוז בקרב הנבחנים ב-5 יחידות לעומת כ-76 אחוז מהנבחנים ב-4 יחידות, כ-50 אחוז בקרב בוגרי 3 יחידות, וכ-16 אחוז בלבד בקרב אלו שלא ניגשו לבגרות במתמטיקה). כמו כן נמצא קשר בין מספר יחידות הלימוד במתמטיקה לתחום הלימודים האקדמיים. נבדקים שניגשו לבגרות בהיקף של 5 יחידות נטו יותר ללמוד תחומים ריאליים כמו מדעי המחשב, הנדסה ומדעים מדויקים, ואילו שיעור גבוה יותר של אלה שלמדו בהיקף של שלוש וארבע יחידות הם בעלי תארים במדעי הרוח, באמנויות ובמדעי החברה.

נתון זה עשוי להסביר את הממצא המשתקף בתרשים הראשון: ככל שמספר יחידות הבגרות במתמטיקה גדול יותר, הנבדקים נוטים להיות מועסקים במשלחי יד הנחשבים ליוקרתיים יותר. שיעור בעלי משלח היד האקדמי גדל בהדרגה מ-4 אחוזים בקרב נבדקים שלמדו בהיקף של פחות משלוש יחידות ל-49 אחוז בקרב הנבחנים בחמש יחידות. נוסף לכך, ניתן לראות ששיעור בעלי המקצועות החופשיים והטכניים בקרב הנבחנים בהיקף של שלוש יחידות לפחות הוא כפול מאשר בקרב אלה שלמדו בהיקף נמוך יותר, או שלא נבחנו כלל. לעומת זאת שיעור העובדים המקצועיים, המשתכרים בממוצע סכום נמוך בהרבה מאשר בעלי המקצועות החופשיים והטכניים, נמוך בהרבה בקרב אלה שנבחנו בשלוש יחידות לפחות.

לפי המחקר של מרכז טאוב, השפעתם של לימודי המתמטיקה ניכרת גם בבדיקת גובה השכר לפי משלחי יד. הממצאים המוצגים בלוח מראים בבירור כי תלמידים שהרחיבו את היקף לימודי המתמטיקה שלהם הרוויחו בבגרותם שכר גבוה יותר מאלו שניגשו ל-3 יחידות או לא נבחנו כלל, גם כאשר הם השתייכו לאותה קטגוריה של מקצועות. כך למשל מנהלים שנבחנו בהיקף של 3 יחידות השתכרו בממוצע 50 שקלים לשעה, ושכרם של עובדים באותו משלח יד שנבחנו ב-5 יחידות עמד על 74 שקלים לשעה.

אם כן, במחקר נמצא כי ככל שהיקף לימודי המתמטיקה גדול יותר, ההכנסה בשוק העבודה גבוהה יותר. עם זאת, ברגרסיות שפיקחו על משתנים אחרים העשויים להשפיע על שכר העבודה (למשל תחום הלימודים וענף התעסוקה, משתנים סוציו-אקונומיים וציוני הבגרות האחרים, המייצגים את הכישורים הקוגניטיביים ואת יכולות הלמידה של הנבחנים) נמצא כי ההשפעה הישירה של היקף לימודי המתמטיקה על השכר הולכת ופוחתת ככל שנוספים משתנים לתמונה – אך היא מגיעה בכל זאת לכמעט 10 אחוזים.

כדי למדוד ביתר דיוק את השפעת היקף לימודי המתמטיקה על השכר, נבחנו במחקר כמה תרחישים היפותטיים. בתרחיש הראשון הורחב היקף לימודי המתמטיקה של נבחנים שניגשו ל-4 יחידות ל-5 יחידות. התוצאות הראו כי ההרחבה הגדילה את השכר לשעה של הנבדקים ב-8 אחוזים, ומתוכם ההשפעה הישירה של רמת לימוד המתמטיקה היא 5 אחוזים, וההשפעה העקיפה (כלומר ההשפעה דרך בחירת תחום הלימודים) היא 3 אחוזים. התוצאות שונות במקצת לגברים ולנשים: המעבר מ-4 ל-5 יחידות מגדיל את השכר של הגברים ב-6 אחוזים בממוצע, ואת שכר הנשים ב-13 אחוזים בממוצע.

בתרחיש אחר שנבחן הוגדל היקף לימודי המתמטיקה מ-4 ל-5 יחידות, אולם במקביל הופחת ציון הבגרות במתמטיקה ב-20 נקודות – כלומר אם נבדק ניגש ל-4 יחידות וציונו היה 90, נתוניו חושבו כאילו ניגש ל-5 יחידות וקיבל 70. התוצאות מראות שהירידה בציון מצמצמת את ההשפעה החיובית של הגדלת מספר היחידות על השכר, אולם אינה מבטלת אותה לגמרי – הגידול הממוצע בשכר במקרה זה הוא 7 אחוזים (לעומת 8 אחוזים בתרחיש הקודם). גם בתרחיש זה ההשפעה גדולה יותר אצל הנשים מאשר אצל הגברים.

המסקנה העיקרית שעולה מהמחקר של מרכז טאוב היא שלהיקף לימודי המתמטיקה יש חשיבות רבה לגובה ההכנסה, ולתחום הלימודים האקדמיים יש נתח ניכר בכך. לימודי מתמטיקה בהיקף מורחב מאפשרים לתלמידים להתקבל לחוגים אקדמיים יוקרתיים כמו הנדסה, מדעים ומחשבים, ולימודים אלו בתורם מסייעים להם למצוא תעסוקה איכותית וליהנות משכר גבוה. כפי שמראות התוצאות, ההשפעה גדולה במיוחד בקרב נשים.

לדברי החוקרים, כדי לעודד תלמידים רבים יותר להיבחן ברמת 5 יחידות יש להפוך את לימודי המתמטיקה לאטרקטיביים יותר, לטפח את הלימודים ברמות מורחבות ולשפר את איכות ההוראה. כמו כן, הם מציעים להגביר את המודעות של תלמידים ומשפחותיהם לחשיבות של לימודי המתמטיקה. יישום של אמצעים אלו עשוי להגדיל את מספר התלמידים שנבחנים ברמה מורחבת ובכך להועיל הן לתלמידים עצמם, שיוכלו להגיע להישגים טובים יותר בשוק העבודה, והן לספק כוח אדם מוכשר ומיומן למערכת האקדמית ולמגזר הטכנולוגיה העילית – ובכך לסייע לישראל ברמה הלאומית.

בקרב יוצאי אתיופיה שהגיעו ארצה אחרי גיל 12 רמת ההשכלה נמוכה. שיעורי התעסוקה שלהם אמנם גבוהים, אולם רובם עובדים במשלחי יד בשכר ובסטטוס נמוכים יחסית.

מצבם של ישראלים ממוצא אתיופי שגדלו ולמדו בארץ טוב יותר, ויש מגמת שיפור מתמשכת בהשכלתם. עם זאת, השתלבותם בשוק העבודה טובה פחות מאשר בקרב יהודים בני גילם שאינם יוצאי אתיופיה.