יו"ר ועדת החינוך לעובדי ההייטק אל תבואו להוראה

יו"ר ועדת החינוך לעובדי ההייטק אל תבואו להוראה, המדינה לא באמת רוצה אתכם, וקרא למשרד החינוך ולמשרד האוצר לגבש כללים חדשים להכרה בוותק של מורים שעברו הסבה מקצועית.

בדיון שהתקיים בוועדת החינוך של הכנסת אמר יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי לנציגי משרד החינוך ומשרד האוצר: "תהיו כנים עם עצמכם. אם אתם לא רוצים ולא מסוגלים לתגמל כראוי את המורים שעשו הסבה מקצועית –לפחות אל תשלו אותם". לנציג איגוד התעשיות המתקדמות בישראל אמר יו"ר הוועדה: "אל תשלחו היי-טקיסטים לעשות הסבה להוראה".

ח"כ איציק שמולי, יוזם הדיון הוסיף: "אם משרד החינוך נותן למורים שעברו הסבה 4,000 ₪ בחודש, הוא לא באמת רוצה אותם כמורים".

על פי נתונים שהתקבלו ממשרד החינוך, בשנת הלימודים תשע"ד(2013/2014) סיימו את המסלול 2978 בוגרים לעומת 428 בוגרים בשנת הלימודים תשס"ד (2003-2004).

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2015 לימדו במערכת החינוך כ-10,300 בוגרי תכניות הסבת אקדמאים (רגילות ומואצות) והם היוו כ-9.5% מכלל עובדי ההוראה במערכת החינוך.

הגיל הממוצע של מסיימי תכניות הסבת אקדמאים להוראה בשנת הכניסה להוראה עמד בשנת 2014 על 34.5. ככל שגיל הכניסה גבוה יותר כך גדל הסיכוי שמדובר בקריירה שניה עבור המורים המוסבים ולכך יש משמעות לעניין ההכרה בוותק.

לדברי סוניה פרץ, מנהלת אגף בכיר כוח אדם בהוראה במשרד החינוך, משרד החינוך מכיר ומטפל  מכיר ומטפל בהכרה בוותק גם מעבודות קודמות.

במענה לשאלת יו"ר הוועדה לגבי הזיקה בין מקצוע ההוראה לוותק המקצועי, אמרה פרץ כי "הזיקה צריכה להיות בין המקצוע שאליו הוכשר אותו מורה, עבודה בפועל שביצע, והמקצוע שאותו ילמד. אם יש זיקה מלאה יקבל הכרה עבור כל השנים. אם לא עסק באופן ישיר במתמטיקה, לצורך הדוגמה, לא יוכר למורה  הוותק". עוד אמרה כי מתקיימים דיונים במשרד החינוך "בנוגע ליצירת כללים נוספים. זה עניין תקציבי ואנחנו חייבים את התיאום והשיתוף של משרד האוצר".

אביב פרידמן, אגף הממונה על השכר במשרד האוצר הוסיף: " אנחנו רוצים מורים איכותיים במערכת וזה האינטרס של כולנו. כל שינוי בהכרה בתנאי הוותק נובע מהסדרים קיבוציים ויש לו עלות ואנחנו צריכים לבדוק את היחס בין העלות לתועלת. ההכרה בוותק בהוראה היא בזיקה למקצוע. אפשר לנסות לחשוב להגדיל את הזיקה אבל צריך לבדוק מהי ההשפעה של זה על המשק".

נציגת  מכללת לוינסקי לחינוך אמרה בדיון : "חל מהפך עצום באנשים שמגיעים להוראה. לפני 10 שנים לא יכולנו לחלום שפרופיל כזה של אנשים יגיע ללמוד את המקצוע. באים אנשים שעשו קריירה ראשונה מוצלחת ומזהירה. המורים יודעים שתהיה ירידה בתנאים שלהם. אבל כשהם מקבלים את המשכורת הראשונה שלהם של 4000 ₪ הם ישר פונים אלינו בטענות."

אביב לוי מורה לאחר הסבה מקצועית סיפר לוועדה על הירידה המשמעותית בשכרו כמורה לאנגלית: "לאחר שהמשכורת הראשונה שלי כמורה נכנסה לבנק, התקשרה אליי פקידת הבנק ואמרה שהפקידו רק חלק מהמשכורת - 4000 ₪. אמרתי לה שזאת כל המשכורת שלי, למרות הוותק שלי. אני וצעיר שסיים עכשיו את הלימודים ללא ותק מקצועי, מקבלים את אותו השכר".

ח"כ שמולי אמר: "המערכת לא כנה עם אלה שעושים הסבה להוראה. אם משרד החינוך רואה לנכון לתת לך רק 4000 ש"ח כדי להיות שם, כנראה שלא באמת רוצים אותך".

יו"ר הוועדה ח"כ מרגי קרא בסיום הדיון למשרד החינוך ולמשרד האוצר להרחיב את הזיקה בין מקצוע ההוראה לבין ההכרה בוותק המקצועי, ולגבש כללים חדשים להכרה בוותק המקצועי. הוא פנה להסתדרות המורים ולמשרד החינוך ליצור סימולטור שכר עבור המבקשים לעבור הסבה מקצועית לתחום ההוראה.

"לא יכול להיות שאדם שמבקש להתפטר מעבודתו ולפנות להוראה לא יידע מה יהיה השכר שלו. אנשים רוצים לעשות החלטה מושכלת לפני שינוי כה משמעותי בחייהם ולא ייתכן שלא תהיה להם אפשרות להיעזר בטבלאות שכר רשמיות ומהימנות הכוללות בתוכן את מרכיב הוותק".