יצחק נבון הלך לעולמו היום בגיל 94

יצחק נבון היה פוליטיקאי, סופר, מחזאי ואיש חינוך ישראלי. כיהן כנשיאהּ החמישי של מדינת ישראל. קודם לכן היה חבר כנסת ושירת כשר בממשלות ישראל.

07.11.2015 מאת: פורטל הכרמל והצפון

נבון נולד בירושלים למרים ויוסף נבון. אמו ממשפחה יוצאת מרוקו שעלתה לארץ ישראל בשנת 1884. אביו הוא נצר של משפחה ירושלמית ספרדית, מצאצאי משפחתו של המקובל רבי חיים אבן עטר ועל-פי אחת הסברות, מצאצאי המשפחה היהודית הוותיקה ביותר בירושלים (מ-1620), משפחת ברוך מזרחי‏. האב ניהל בית תמחוי שפעל בירושלים, במימונו של הנדבן נתן שטראוס, וסיפק ארוחות ליהודים נזקקים מבני כל העדות‏. בשנות ה-30, משפסק תקצוב בית התמחוי, עבר האב לעבוד בעיריית ירושלים ועסק שם בבדיקת תוכניות בנייה‏.

בנעוריו למד נבון במחזור הראשון של התיכון שליד האוניברסיטה. הוא הצטרף לאצ"ל, אך כעבור זמן קצר, עבר לשורות ארגון "ההגנה". שם, כדובר ערבית רהוטה, היה אחראי על איסוף מודיעין. בשנים 1946–1949 עמד בראש המחלקה הערבית של "ההגנה" בירושלים.

נבון הוא בעל תואר ראשון בספרות ערבית ומוסמך בתרבות האסלאם וחינוך מהאוניברסיטה העברית

בשנים 1949–1951 כיהן כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה. עם שובו לארץ, התמנה למזכירו הפוליטי של שר החוץ משה שרת, ובשנת 1952 הזמינו ראש הממשלה דוד בן-גוריון להצטרף ללשכתו. בשנים 1952–1963‎ שימש מנהל לשכת ראשי הממשלה דוד בן-גוריון ומשה שרת. הוא פרש מניהול הלשכה עם התפטרות בן-גוריון מראשות הממשלה ב-1963. באותה שנה נשא לאשה את אופירה נבון.

בשנים 1963–1965‎ שימש נבון בתפקיד ראש האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות, ובתפקיד זה יזם והוציא לפועל את המבצע לביעור הבערות – מבצע רחב-היקף ללימוד עברית מבוגרים. בשנת 1964 היה בין מייסדי רפ"י בראשות בן-גוריון, ובשנת 1965 נבחר לכנסת השישית מטעמה. לאחר האיחוד בין מפא"י, אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י ב-1968, הפך להיות חבר הכנסת מטעם המפלגה המאוחדת, מפלגת העבודה.

בין השנים 1972–1978 כיהן כיושב ראש הוועד הפועל הציוני. בנוסף לכך כיהן כיושב ראש זמני של הכנסת השביעית (מיום פטירת היושב ראש, ח"כ ראובן ברקת, ועד מינויו של ח"כ ישראל ישעיהו-שרעבי כיושב ראש קבוע), כסגן יושב ראש הכנסת (בכנסות ה-6 וה-7) וכיושב ראש ועדת החוץ והביטחון בכנסת השמינית. כמו כן כיהן נבון כחבר הכנסת התשיעית, עד לבחירתו כנשיא המדינה ב-19 באפריל 1978.

נשיא מדינת ישראל, "בית פתוח" בבית הנשיא בחול המועד סוכות, 1979  בתאריך כ"ב באייר ה'תשל"ח, 29 במאי 1978, החל נבון לכהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל בעקבות בחירתו לתפקיד. הוא כיהן כנשיא המדינה בשנים 1978–1983. בעת כהונתו, בלטה לצדו רעייתו אופירה נבון בפעילויות למען הילד. הם היו הזוג הראשון בבית הנשיא עם ילדים קטנים. בשנת 1982, לאחר הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה שבלבנון, איים להתפטר אם לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת האירועים.

שר בממשלות האחדות וסוף דרכו הפוליטית', עם תום תקופת כהונתו הראשונה כנשיא מדינת ישראל, פרש ונמנע מתקופת כהונה שנייה, כדי להתמודד על מנהיגות מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה, אבל בסופו של דבר ויתר על ההתמודדות ותמך בשמעון פרס. בכך, היה נבון לנשיא הישראלי היחיד שחזר לחיים הפוליטיים לאחר תום כהונתו. ב-1984 נבון נבחר לכנסת האחת עשרה, ולאחר הבחירות מונה, במסגרת ממשלת האחדות הלאומית, לסגן ראש הממשלה ולשר החינוך והתרבות, והחזיק בתפקיד זה עד לשנת 1990. במהלך כהונתו כשר החינוך, הנהיג את חובת הוראת השפה הערבית לתלמידים היהודים בבתי הספר הממלכתיים.

נבון לא הציג את מועמדותו לרשימת מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-13 ב-1992 והחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים הפעילים ולהתרכז בפעילות ציבורית, תרבותית וחינוכית.

ב-1996 עמד בראש הוועדה לחקירת פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה. מאז פרישתו מן החיים הפוליטיים מכהן נבון כיו"ר של גופים ציבוריים שונים: חברת "נאות קדומים", שמורה המשחזרת את הצמחייה המוזכרת בתנ"ך ובתלמוד, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ועד שנת 2015 גם כיו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. כמו כן מכהן נבון כנשיא הכבוד של "קרן אברהם", שמטרתה לעודד את ההבנה והדו-קיום היהודי-ערבי בישראל.

יצחק נבון הדליק משואה ביום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל (2007) על תרומתו לעיר ירושלים, במסגרת ציון חגיגות 40 שנה לאיחוד העיר במלחמת ששת הימים. בבחירות לכנסת ה-18, ה-19 וה-20 הוצב במקום האחרון ברשימת העבודה לכנסת. בשנת 2008 נישא לאשת יחסי הציבור מירי שפיר, לאחר שהשניים חיו כידועים בציבור במשך כעשר שנים‏.

המחזה "בוסתן ספרדי" יצחק נבון כתב יצירות העוסקות בשימור תרבות יהודי ספרד בירושלים: תחילה את "הרומנסרו הספרדי", מופע של שירי קודש וחול, שהוצג בשנת 1968, ושנה לאחר מכן, את המחזה "בוסתן ספרדי". המחזה הועלה לראשונה בשנת 1969 בתיאטרון "בימות", בהפקתו של יעקב אגמון ובבימויו של יוסף מילוא. ההצגה עלתה בהפקה חדשה בתיאטרון "הבימה" בשנת 1998, בבימויו של צדי צרפתי, ומאז ועד היום, ההצגה במתכונת ההפקה הזאת נכללת מדי שנה בתוכנית ההצגות של "הבימה". בקיץ 2013 כלל התיאטרון ברפרטואר שלו 40 הופעות של ההצגה.

תגובות

מומלצים