המיצב מחדד את הפערים בין תלמידים דוברי עברית לדוברי ערבית

הורים ששלחו את ילדיהם ללמוד בבתי ספר בעיר תוצאת המיצב שלהם טובה יותר מאלה שנשארו ללמוד בכפר, מסתמן פער ניכר בין דוברי עברית לדוברי ערבית במקצועות אנגלית מתמטיקה עברית וערבית, תלמיד עשיר מצליח יותר מתלמיד עני.

17.11.2015 מאת: פורטל הכרמל והצפון
המיצב מחדד את הפערים בין תלמידים דוברי עברית לדוברי ערבית

משרד החינוך פרסם את נתוני מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) שנערכו בשנת הלימודים הקודמת, תשע"ה, ממבחני המיצ"ב עולה כי הפער בין תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה ונמוך נשמר, וכך גם הפער בין תלמידים יהודים וערבים.

בראמ"ה, הרשות הארצית למדידה ולהערכה של משרד החינוך העורכת את הדוח, מציינים כי במקצוע המתמטיקה בכיתות ח' חלה לראשונה עלייה משמעותית בציוני התלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, לאחר כמה שנים ללא שינוי.

בין תשע"ג ל- תשע"ה: מגמה מעורבת בהישגי התלמידים

מבחני המיצ"ב מבקשים לייצר השוואה רוחבית בין כל תלמידי ישראל בכמה תחומים. בתי הספר מחולקים לשלוש קבוצות (1, 2, 3), כך שכל קבוצה מהווה מדגם ארצי מייצג של בתי הספר בארץ.

מבחני המיצ"ב נועדו לבדוק באיזו מידה עומדים תלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ברמת הדרישות המצופה על פי תוכנית הלימודים בארבעת מקצועות הליבה: שפת אם (עברית או ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה.

המבחנים בשפת-אם, מתמטיקה ואנגלית הועברו לכיתות ה' ו-ח', ובמדע וטכנולוגיה הועבר מבחן לכיתות ח' בלבד.

הישגים לימודיים - בשנת הלימודים תשע"ה נרשמה מגמה מעורבת של שינוי בהישגי התלמידים בהשוואה לשנת תשע"ג; השינוי המצטבר בין השנים תשס"ז/תשס"ח-תשע"ה מראה על עלייה בהישגים בכל המקצועות ודרגות הכיתה

אקלים בית ספרי - בראייה רב-שנתית, בין השנים תשס"ח-תשע"ה נרשמה מגמה של שיפור הדרגתי, ברוב היבטי האקלים והסביבה הפדגוגית. לצד זאת, בשלוש השנים האחרונות ניכרת התייצבות במדדים רבים

פערים לימודיים - בכל המבחנים ובכל השנים נמצאו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי: ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר

ממצאים עיקריים - הישגים לימודיים
בשנת הלימודים תשע"ה נרשמה מגמה מעורבת של שינוי בהישגי כלל התלמידים במבחני המיצ"ב בהשוואה לשנת תשע"ג.
  בכיתות ה', בשנת תשע"ה, בהשוואה לתשע"ג , הישגי התלמידים דומים בשפת-אם עברית ובמתמטיקה; ונמוכים יותר בשפת-אם ערבית (ירידה מתונה של 14 נק') ובאנגלית (ירידה קלה של 10 נק').
  בכיתות ח', בשנת תשע"ה, בהשוואה לתשע"ג, הישגי התלמידים גבוהים יותר במתמטיקה (עלייה מתונה של 13 נק'); דומים בשפת-אם עברית ובאנגלית; ונמוכים יותר במדע וטכנולוגיה (ירידה קלה של 7 נק') ובשפת-אם ערבית (ירידה גדולה של 28 נק').
  הירידה שחלה בשנת תשע"ה בהישגי התלמידים בשפת-אם ערבית לכיתות ח' היא חריגה ומנוגדת לעליות שנצפו במרבית השנים עד כה. יש צורך לעקוב אחר התקדמות ההישגים במקצוע זה בשנים הבאות.
  העלייה בהישגי תלמידים בתשע"ה במתמטיקה לכיתות ח' התרחשה בשני מגזרי השפה (דוברי עברית ודוברי ערבית), ובקרב דוברי העברית בשני סוגי הפיקוח (הממלכתי והממלכתי דתי ובשלוש קבוצות הרקע החברתי-כלכלי (נמוך, בינוני וגבוה).


בראיה רב שנתית, בכל המקצועות ובשתי דרגות הכיתה, השינוי המצטבר לאורך השנים תשס"ז/תשס"ח-תשע"ה  מראה על עליות קלות עד גדולות בהישגי התלמידים.
  במבחן במדע וטכנולוגיה לכיתות ח' נרשמה לאורך השנים תשס"ח-תשע"ג עלייה מצטברת גדולה בהישגי התלמידים, ובשנת תשע"ה חלה, לראשונה, ירידה קלה בהישגים שעיקרה בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי-דתי ובמגזר הבדואי בדרום. סך הכול בין השנים תשס"ח-תשע"ה ההישגים עלו מאד (עלייה של 52 נק' בהשוואה לתשס"ח).
  גם במבחנים בשפת-אם ערבית ובמתמטיקה לכיתות ה' נרשמו בין השנים תשס"ז-תשע"ה עליות גדולות בהישגים (בערבית עלייה של 64 נק' בהשוואה לתשס"ז, במתמטיקה עלייה של 55 נק' בהשוואה לתשס"ז). בשני המבחנים העליות הגיעו לשיאן בשנת תשע"א; מאז יש התייצבות בהישגי התלמידים במתמטיקה ותנודתיות בהישגי התלמידים בערבית.
  בשאר המבחנים השינוי המצטבר קטן יותר - עליות ניכרות עד מתונות נרשמו בשפת-אם עברית לכיתות ה' ו-ח' (בכיתות ה' עלייה של 45 נק' בהשוואה לתשס"ז, בכיתות ח' עלייה של 40 נק' בהשוואה לתשס"ח), באנגלית לכיתות ה' (עלייה של 33 נק' בהשוואה לתשס"ז), במתמטיקה לכיתות ח' (עלייה של 32 נק' בהשוואה לתשס"ח) ובשפת-אם ערבית לכיתות ח' (עלייה של 18 נק' בהשוואה לתשס"ח). במבחן באנגלית לכיתות ח' חלה לאורך השנים עלייה קלה בלבד (עלייה של 14 נק' בהשוואה לתשס"ח).
  בכיתות ה', בכל תחומי הדעת, העליות התרחשו במהלך השנים הראשונות של המדידה. ובשלוש או ארבע השנים האחרונות מסתמנת התייצבות בהישגי התלמידים, ולעיתים אף ירידה קלה. בכיתות ח' אין מגמה אחידה בקצב השינוי לאורך השנים על פני תחומי הדעת השונים.

ממצאים עיקריים - פערים לימודיים

פערים לימודיים בין תלמידים דוברי עברית לבין תלמידים דוברי ערבית
בשלושת המקצועות מדע וטכנולוגיה, אנגלית ומתמטיקה ובשתי דרגות הכיתה, קיימים פערים עקביים בהישגים לטובת תלמידים דוברי עברית בהשוואה לחבריהם דוברי הערבית.
  במבט לאורך שנים, במרבית המקצועות ודרגות הכיתה אין מגמה ברורה של צמצום פערים בין שני מגזרי השפה.
  עם זאת, במתמטיקה לכיתות ה' ובאנגלית לכיתות ה' ו-ח' נרשמו בשנת תשע"ה פערים קטנים יותר בהשוואה לשנת הבסיס תשס"ח, במדע וטכנולוגיה לכיתות ח' לא חל שינוי בפער ההישגים ובמתמטיקה לכיתות ח' אף נרשמה התרחבות ביחס לשנת הבסיס.
  כאשר מביאים בחשבון את הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים, הפערים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית לבין תלמידים דוברי ערבית מצטמצמים במידה ניכרת. במקצת מהמבחנים נמצא כי הישגי דוברי הערבית דומים ואף עולים על הישגי דוברי העברית.

פערים לימודיים בין תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי שונה
בכל המבחנים ובכל השנים נמצאו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי: ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר .
  במבחנים בשפת-אם עברית ובאנגלית לכיתות ה' נרשמו בקרב דוברי העברית בשנים האחרונות פערי הישגים נמוכים במעט מהפערים שנרשמו בשנים קודמות.
  בשאר המבחנים, הן בקרב דוברי עברית והן בקרב דוברי ערבית, אין צמצום בפערי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה לאורך השנים, ולעיתים אף חלה התרחבות. 
  במבחן במתמטיקה לכיתות ח', בשנת תשע"ה חלה לראשונה עלייה משמעותית של 18 נקודות בהישגי תלמידים דוברי עברית מרקע חברתי-כלכלי נמוך, זאת לאחר שבשנים קודמות הישגי תלמידים מרקע זה נותרו ללא שינוי של ממש. גם בקרב תלמידים דוברי ערבית מרקע חברתי-כלכלי נמוך חלה עלייה של 14 נקודות בהישגים במקצוע זה.

פערים לימודיים בין תלמידים דוברי עברית בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי
במרבית המבחנים נמצאו לאורך השנים פערים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית בפיקוח הממלכתי לבין חבריהם בפיקוח הממלכתי-דתי, לטובת תלמידים בפיקוח הממלכתי.
  נתוני המיצ"ב בשנת תשע"ה מצביעים על כך שהצמצום בפערי ההישגים בין הפיקוח הממלכתי-דתי לפיקוח הממלכתי שחל בשנים האחרונות בעברית ובמתמטיקה לכיתות ה' נשמר. מאידך, הצמצום בפערים שחל בכיתות ח' בשנת תשע"ג במדע וטכנולוגיה, בעברית ובמתמטיקה לא נשמר.
  במקצוע אנגלית לכיתות ה' ולכיתות ח', בקרב תלמידים דוברי עברית מרקע חברתי-כלכלי גבוה קיימים פערי הישגים ניכרים בין תלמידים בפיקוח הממלכתי לבין תלמידים בפיקוח הממלכתי-דתי.
  כאשר מביאים בחשבון את ההבדלים ברקע החברתי-כלכלי של התלמידים בשני סוגי הפיקוח, הפערים בהישגים לטובת הפיקוח הממלכתי מצטמצמים במעט (צמצום של עד 5 נקודות בפער).

פערים לימודיים של תלמידים במגזר הבדואי בדרום
בכל המקצועות ובשתי דרגות הכיתה הישגי התלמידים במגזר הבדואי בדרום נמוכים במיוחד.
  לאורך השנים קיימים פערים ניכרים בהישגים בין תלמידים במגזר הבדואי בדרום לבין חבריהם במגזרים הערבי והדרוזי, לטובת האחרונים.
  ככלל, לאורך השנים חלה התרחבות בפערי ההישגים הנובעת משיפור בהישגי תלמידים במגזרים הערבי והדרוזי שאינו מלווה בשיפור מקביל בהישגי תלמידים במגזר הבדואי בדרום.
  ממצא זה בולט במיוחד בקרב הבנים. למשל, במבחן בשפת-אם ערבית לכיתות ה' הישגי הבנים במגזר הבדואי בדרום נמוכים ב- 105 נקודות בסולם הרב-שנתי מממוצע כלל דוברי הערבית (455 נק' לעומת 560 נק', בהתאמה).

ממצאים עיקריים על האקלים והסביבה הפדגוגית
נתוני האקלים והסביבה הפדגוגית מציגים מגמות של שינוי ושימור בפרמטרים מרכזיים של אקלים חברתי ושל תהליכים פדגוגיים בבתי הספר. ככלל, יש לבחון שינויים בין שנה לקודמתה בתוך ההקשר הכולל של המגמות הרב-שנתיות.
בראיה רב-שנתית: בין השנים תשס"ח-תשע"ה נרשמה מגמה של שיפור הדרגתי, ברוב היבטי האקלים והסביבה הפדגוגית. לצד זאת, בשלוש השנים האחרונות ניכרת התייצבות במדדים רבים.
שינויים בולטים בשנת הלימודים תשע"ה בהשוואה לתשע"ד: 
  בחטיבות העליונות נרשמה עלייה בתפיסות תלמידים ומורים בדבר מאמצי בית הספר לעידוד מעורבות חברתית ואזרחית, בשני מגזרי השפה.
  עלייה משמעותית נרשמה בדיווחי מורים על שותפות הורים ומעורבותם בעשייה הבית ספרית, בשני מגזרי השפה ובשלושת שלבי הגיל.
  נרשמה עלייה בתפיסת התלמידים בחטיבות העליונות את בית הספר כמכשיר לחיים (כמכשיר להשתלבות בעולם העבודה, באקדמיה וכד'), בשני מגזרי השפה.
  בבתיה"ס היסודיים ובחטיבות הביניים, נרשמה עלייה בשיעורי המורים המדווחים כי במסגרת שיעורי הבית הם נותנים לתלמידים מטלות ביצועיות ומטלות הדורשות חיפוש ועיבוד מידע מהאינטרנט. המגמה נרשמה בשני מגזרי השפה.
  שיפור בדיווחים של תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית בכל הנוגע למוגנות ובטחון, וכן עלייה בשיעורי המדווחים כי תלמידים מקפידים על התנהגות נאותה בכיתות בזמן שיעורים. 
חשוב לתת תשומת לב מיוחדת:
  בבתי ספר דוברי עברית נרשמה בתשע"ה עלייה בדיווחי תלמידים על ונדליזם בכל שכבות הגיל, זאת לאחר מגמה מתמשכת של ירידה בשנים קודמות.
  כמו כן, חלה עלייה בדיווחי תלמידים על גניבות בשני מגזרי השפה בעיקר בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות. גם כאן, העלייה באה לאחר מגמה מתמשכת של ירידה בשנים קודמות.
  בשנת תשע"ה נרשמה עלייה בשיעורי הדיווח על היעדרויות מלימודים בשני מגזרי השפה.
  בבתי ספר יסודיים דוברי עברית נרשמה בשנת תשע"ה ירידה בהשוואה לתשע"ד בשיעורי התלמידים שדיווחו על יחסי קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים (לאחר מגמת עליה מתמשכת מתשס"ח).

להלן פירוט מדדים נבחרים מסקרי האקלים והסביבה הפדגוגית.
חינוך חברתי-ערכי בבתי הספר
מאמצי בית הספר לעידוד למעורבות חברתית ואזרחית :
המדד בוחן את המידה בה ביה"ס מעודד את התלמידים לגלות מעורבות חברתית וקהילתית גם בתוך מסגרת בית הספר וגם מחוצה לו.
  באופן כללי, בשנת תשע"ה כשני שלישים מן התלמידים ביסודי וכמחצית מן התלמידים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות דיווחו כי בית ספרם משקיע מאמצים לעידוד תלמידים למעורבות חברתית ואזרחית.
  בשנת תשע"ה בחטיבות העליונות נרשמה עלייה ניכרת של 13% בשיעור הדיווח על מאמצי בית הספר בהשוואה לשנת תשע"ד, זאת לעומת יציבות בערכי המדד בשנים קודמות.
  התבוננות בהיגדים המרכיבים את המדד המסכם מלמדת ששיעורים גבוהים יחסית של תלמידים מדווחים כי בית הספר מעודד את התלמידים לגלות מנהיגות באופן כללי (כ-67% בחט"ע ובחט"ב ו-80% ביסודי), בעוד ששיעורים נמוכים יותר מדווחים כי בית הספר מעודד אותם לקחת חלק פעיל בחיים האזרחיים או להיות חברים בתנועות נוער (כ-45% בחט"ע ובחט"ב וכ-50% ביסודי).

יחסים בין בית הספר להורים
שותפות הורים בבית הספר:
המדד עוסק במידת השיתוף בה נוקט ביה"ס כלפי הורי התלמידים, הן בהיבטים של יידוע ההורים על הנעשה בבית הספר והן בהיבטים מהותיים יותר כגון מעורבות ההורים בקידום הלימודי של ילדיהם.
  באופן כללי, בשנת תשע"ה כ-80% מהמורים דיווחו על שיתוף ההורים בחיי בית הספר. שיעורי הסכמה גבוהים יחסית נרשמו בבתי ספר יסודיים (84%) לעומת חטיבות ביניים (79%) וחטיבות עליונות (75%).
  בין השנים תשע"ד לתשע"ה נרשמה עלייה של 5% בשיעורי הדיווח על המדד בבתי ספר יסודיים ו-7% בחטיבות הביניים.
  התבוננות בהיגדים המרכיבים את המדד המסכם מלמדת שבאופן יחסי, שיעורי ההסכמה הנמוכים ביותר הם עם ההיגד הבוחן את המידה בה מורים מתייעצים עם הורים באשר לדרכים לקדם את הילד בלימודים. דהיינו: על פי דיווחי המורים הם פועלים רבות כדי לעדכן את ההורים ולסייע להם במקרה הצורך, אך פחות נוטים להתייעץ עם ההורים.

מעורבות הורים בבית הספר:
המורים התבקשו להתייחס לשלושה היגדים הבודקים את מעורבות ההורים בהיבטים אסטרטגיים של עיצוב חזון ביה"ס, עיצוב תכנית הלימודים הבית ספרית ובתכנית החברתית-מנהיגותית.
  בשנת תשע"ה המורים דיווחו בשיעורים גבוהים יחסית על מעורבות הורים בחזון הבית ספרי  (62% ביסודי, 43% בחטיבות ביניים ו-36% בחטיבות עליונות), ובשיעורים מעט נמוכים יותר על מעורבות בתכנית החינוכית-חברתית (54% ביסודי, 40% בחטיבות ביניים ו-35% בחטיבות עליונות). שיעורי המורים שדיווחו על מעורבות הורים בתכנית הלימודים הם הנמוכים ביותר, במיוחד בחטיבות העליונות  (26% ביסודי, 18% בחטיבות ביניים ו-14% בחטיבות עליונות).
  ככלל, ככל ששלב החינוך גבוה יותר כך המורים מדווחים בשיעור נמוך יותר על מעורבות של ההורים.
  בין השנים תשע"ד-תשע"ה נרשמה עלייה בשיעורי ההסכמה עם ההיגדים, בשלושת שלבי החינוך ובשני מגזרי השפה.

בית הספר כמכשיר לחיים:
מדד זה עוסק בסוגיה באיזו מידה בתי הספר מכשירים ומכינים את התלמידים לחיים שלאחר סיום ביה"ס, דהיינו לעולם העבודה ולהשכלה על-תיכונית/אקדמית.
  כ-60% מתלמידי י'-י"א בחטיבות העליונות ציינו כי בית הספר אמנם מכשיר אותם לחיים בהיבטים האמורים. שיעורים גבוהים יותר נרשמו בבתי"ס דוברי ערבית. בשנת תשע"ה נרשמה עלייה ניכרת של 9% בשיעורי התלמידים המדווחים כך, לעומת יציבות שנרשמה בשנים קודמות.
  התבוננות בהיגדים המרכיבים את המדד מלמדת כי למעלה מ- 60% מהתלמידים סבורים כי בית הספר מעודד אותם להמשיך בלימודים אקדמיים וכן מעניק להם כלים להשתלב בעולם העבודה. לעומת זאת, כמחצית מהתלמידים סבורים שביה"ס מעודד אותם להפיק מעצמם את המרב בתחומים שאינם לימודיים.

יחסים חיוביים בין מורים לתלמידים
יחסי קירבה ואכפתיות בין מורים ותלמידים לפי דיווחי תלמידים:
מדד זה עוסק במידה שבה מתקיימים יחסים אישיים קרובים ומשמעותיים בין התלמידים לבין מוריהם, עפ"י תפיסות התלמידים.
  בשנת תשע"ה, 66% מהתלמידים בבתי ספר יסודיים דיווחו כי הם חשים יחסי קרבה ואכפתיות מצד מוריהם, לעומת פחות ממחצית מתלמידי חטיבות הבינים (48%) והחטיבות העליונות (42%).
  מהתבוננות מעמיקה בהיגדים עולה כי בעוד שההערכה הכללית של היחסים בין המורים לתלמידים היא חיובית למדי, בהיגדים הבודקים קשר ואכפתיות ברמה האישית-רגשית - שיעורי המסכימים נמוכים יותר, בפרט בשכבות הגיל הגבוהות.
  השוואה לאורך השנים מצביעה על עלייה בשיעורי התלמידים שדיווחו על יחסים של קרבה ואכפתיות בינם לבין מוריהם בשנים תשס"ח-תשע"ה, עם התייצבות בשלוש השנים האחרונות. עם זאת, בשכבות ה'-ו' בשנה"ל תשע"ה נרשמה ירידה בשיעורי הדיווח, ויש להמשיך ולעקוב אחר מגמה זו לאורך זמן.

תלמידים מבית הספר שברו או הרסו ציוד של בית הספר:
  בשנת תשע"ה בין שליש למחצית מהתלמידים דיווחו כי בחודש שקדם להעברת השאלונים תלמידים שברו או הרסו ציוד של ביה"ס. שיעורים נמוכים יחסית נרשמו בקרב תלמידים בבתי ספר יסודיים (32%), בקרב תלמידי בבתי ספר על-יסודיים נרשמו שיעורים גבוהים יותר (47% בחטיבות הביניים ו-48% בחטיבות העליונות).
  בשנת תשע"ה נרשמה עלייה ניכרת בהשוואה לתשע"ד בשיעורי הדיווח על ונדליזם בחטיבות הביניים (עלייה של 6%)  ובחטיבות העליונות (עלייה של 8%), שעיקרה בבתי ספר דוברי עברית.

מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה:
בשנת תשע"ה נבדק לראשונה המדד המסכם 'מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה' בשלוש שכבות הגיל. מדד זה מבקש ללמוד באיזו מידה התלמידים לומדים מתוך סקרנות, מגלים עניין בלימודים ומייחסים להם ערך, ועד כמה הלימודים מקנים לתלמידים תחושה של מסוגלות וביטחון ביכולותיהם.
  באופן כללי, תלמידים בבתי ספר יסודיים מסכימים עם המדד בשיעורים גבוהים יותר (76%) בהשוואה לתלמידים בחטיבות הביניים (60%) ובחטיבות העליונות (54%). שיעור ההסכמה גבוה יותר נרשם בבתי"ס דוברי ערבית.
  מעניין לציין ששיעורי הסכמה גבוהים יחסית נרשמו עם היגדים העוסקים בתחושת מסוגלות ובערך האינסטרומנטלי של הלימודים ("הלימודים מקנים ידע רב וחשוב" ו-"אצליח גם במשימות קשות"), בעוד ששיעורי הסכמה נמוכים יותר נרשמו עם היגדים הבוחנים עניין, סקרנות והנאה בלימודים ("אני מרגיש סקרנות ועניין בלמידה" ו-"אני נהנה מהלימודים בבית הספר").

מאמצי בית הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה:
בשנת תשע"ה נבדק לראשונה המדד המסכם 'מאמצי בית הספר לקידום סובלנות כלפי האחר והשונה'. התלמידים התבקשו להתייחס להיגדים העוסקים במידה שבה צוות ביה"ס פועל כדי לשלב את כלל התלמידים בפעילות, וכן במידה בה הצוות מעודד את התלמידים לגלות סובלנות כלפי האחר והשונה.
  82% מהתלמידים בבתי ספר יסודיים, ו73% מהתלמידים בחטיבות הביניים ו- 72% בחטיבות העליונות דיווחו כי בית הספר מקדם סובלנות כלפי האחר והשונה. לא נרשמו הבדלים בין תלמידים דוברי ערבית לתלמידים דוברי עברית.
  מעניין לציין כי באופן יחסי, שיעורי ההסכמה גבוהים היו עם ההיגד "המורים בכיתה שלי מתייחסים בכבוד כלפי האחר והשונה", ואילו שיעורי ההסכמה נמוכים יותר היו עם ההיגד "התלמידים בכיתה שלי מתייחסים בכבוד כלפי האחר והשונה".

היעדר סובלנות כלפי האחר והשונה:
בנוסף, בשנת תשע"ה התלמידים התבקשו להשיב על היגדים הנוגעים לחשיפה להיעדר סובלנות כלפי האחר והשונה (בני לאום אחר, בני/בנות מין אחר ועוד).
  כרבע מהתלמידים דיווחו כי תלמידים משתמשים בשפה פוגענית בגלל מראה חיצוני, כשישית דיווחו על שפה פוגענית כלפי בני/בנות מין אחר וכעשירית דיווחו על שפה פוגענית כלפי בעלי מוגבלויות.
  כשישית מהתלמידים בבתי ספר יסודיים וכחמישית ויותר מהתלמידים בחטיבות הביניים והחטיבות העליונות דיווחו על שפה פוגענית כלפי בני/בנות לאום אחר או כלפי בעלי עמדות פוליטיות שונות.
  בהשוואה בין מגזרי השפה עולה, כי שיעורי הסכמה בקרב תלמידים דוברי ערבית היו אחידים למדי בכל ההיגדים ועמדו על כ-25%. לעומת זאת, בקרב תלמידים דוברי עברית נרשמו הבדלים בשיעורי ההסכמה עם ההיגדים השונים, כאשר על פי רוב שיעורים אלו נמוכים יותר בהשוואה לדוברי הערבית.
  בהיגדים העוסקים בשפה שפוגעת בבני/בנות מין אחר, בבעלי מוגבלות או בעולים חדשים לא נרשמו הבדלים עקביים בשיעורי ההסכמה בין שכבות הגיל השונות. לעומת זאת, בהיגדים העוסקים בפגיעה בבני/בנות לאום אחר ובמי שמחזיק בדעה פוליטית שונה נרשמה עלייה בשיעורי ההסכמה עם העלייה בשכבות הגיל.

בתי ספר דוברי ערבית: היבטים מרכזיים של אקלים בית ספרי לאורך השנים

בבתי ספר דוברי ערבית בשנת תשע"ה נרשם שיפור בהיבטים של  מעורבות באירועי אלימות, ונדליזם , אלימות מילולית והתנהגות נאותה בכיתה . השיפור בדיווחי התלמידים על היבטים של אלימות בשנת תשע"ה בא לאחר עלייה בדיווחים בשנת תשע"ד.
להלן פירוט:
  מעורבות באירועי אלימות: באופן כללי, בשנת תשע"ה כ-10% מכלל התלמידים בבתי ספר דוברי ערבית דיווחו כי בחודש האחרון הם היו מעורבים באירועי אלימות. לאורך השנים תשס"ח-תשע"ה אפשר לזהות בקרב תלמידי ה'-ו' מגמה של ירידה עקבית בשיעורי המדווחים על מעורבות באלימות. בקרב תלמידי ז'-ט' וי'-י"א, יש שיפור בדיווחים בתשע"ה בהשוואה לתשע"ד, ויש להמשיך לעקוב אחר מגמות הדיווח בשנים הבאות.
  ונדליזם: כרבע מתלמידי ה'-ו' וכשליש מתלמידי ז'-ט' ו-י'-יא' בבתי ספר דוברי ערבית דיווחו כי בחודש שקדם להעברת השאלונים תלמידים שברו או הרסו ציוד של ביה"ס. בשנת תשע"ה נרשמה ירידה בשיעורי המדווחים בכיתות ה'-ו' ויציבות בשאר השכבות.
  התנהגות נאותה בכיתה: לאורך השנים נרשמה בכל שלבי הגיל מגמת עלייה (אם כי תנודתית), כאשר בתשע"ה נרשמה עלייה ניכרת בשיעורי המדווחים בכל שלבי הגיל.
  אלימות מילולית: באשר לאלימות מילולית (קללות), בבתי ספר דוברי ערבית שיעורי המדווחים דומה בשכבות ה'-ו' (14%) ובשכבות ז'-ט' (15%), ומעט נמוך יותר בשכבות י'-י"א (11%). בראייה רב שנתית אפשר לזהות מגמת ירידה בכיתות ה'-ו' ויציבות בכיתות ז'-ט', כאשר בתשע"ה נרשמה ירידה בשני שלבי הגיל. בכיתות י'-י"א אפשר היה לזהות עד תשע"ד מגמת עלייה, בתשע"ה המגמה התחלפה ונרשמה ירידה גם בשלב גיל זה.

תגובות

מומלצים