תכנון לתשתיות תיירותיות

הממשלה דנה בעניין ייעול הליכי תכנון לתשתיות תיירותיות והחליטה להנחות את שר האוצר לתקן את חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (להלן – החוק), על פי העקרונות הבאים

1. הגדרת "תשתית לאומית" האמורה בחוק, תכלול גם "תשתית לצרכי תיירות". במסגרת זו, תוגדר "תשתית לצרכי תיירות", כ"מתחם תיירותי הכולל לפחות 500 חדרי אכסון תיירותי ו/או ארבעה מתקני אכסון תיירותיים נפרדים ו/או מתקני אכסון תיירותיים בפריסה ארצית או אזורית הכוללים יחד לפחות 300 חדרי אכסון תיירותי, ששר התיירות הכריז עליהם כ"תשתית לצורכי תיירות".

2. בסעיף 6א לחוק ייקבע שבדיון בתכנית לתשתית לצורכי תיירות, נציג שר התיירות יהיה חבר במקומו של נציג שר אחר.

3. להנחות את שר האוצר לתקן את החוק במסגרת הוראת שעה למשך שנתיים כדלקמן:

א. לתקן את סעיף 62א(א1)(3) לחוק, הדן בתכנית בסמכות ועדה מקומית עצמאית, כך שבתכנית המגדילה את שטחי הבניה במגרש המיועד למלונאות, ניתן יהיה לקבוע שהשטחים הנוספים, כולם או חלקם, ישמשו למגורים ובלבד שהיקף שטחי הבניה למגורים לא יעלה על 20% מהשטח הכולל המותר לבניה למלונאות במגרש, בתוכנית שאישרה הועדה המחוזית.

ב. לבדוק את האפשרות להחיל את הקבוע בסעיף א' לעיל, לשילוב מגורים במגרש למלונאות, גם על תכנית המשנה ייעודו של מגרש למלונאות לפי סעיף 62א(א1)(9).

ג. משרד התיירות יבחן דרכים לשמר את הייעוד המלונאי.