הנכד חולה סרטן הציל את סבתו שקיבלה שבץ מוחי

כשעיישה (בת 67 מעזה) הגיעה עם נכדה ראג'ב (בן 13) לסבב הטיפולים הנוכחי במערך ההמטו-אונקולוגי בבית החולים "רות" לילדים שברמב"ם, היא חשבה רק עליו. איך היא מחזקת אותו, תומכת בו ונמצאת שם בשבילו, בזמן שהוא נלחם על חייו כבר ארבע שנים. היא לרגע לא חשבה שהנכד יהיה מי שיציל את חייה.

כמו בכל ביקור שעשו לביה"ח "רות" לילדים במהלך השנים שבהן ראג'ב מקבל טיפול למחלתו, גם הפעם שהו השניים במלונית שנמצאת בביה"ח. לפני כשבוע, לפנות בוקר, חשה הסבתא ברע וניסתה להעיר את נכדה. ברגע שהצליחה לעשות זאת – התמוטטה.

הנער הצעיר גילה תושייה ורץ להזעיק את הצוות הרפואי מאחת ממחלקות הילדים הממוקמות במבנה. הוא שב בתוך זמן קצר אל הסבתא שהתעוררה, כשהוא מלווה באחות ורופא ואלו מצאו שהיא סובלת מחולשה קשה של פלג גוף ימני והפרעת דיבור קשה, סימנים המעידים על כך שהיא עוברת שבץ מוחי חריף.

מרגע האבחנה הראשונית נכנסה הסבתא למסלול טיפול מהיר וייחודי לרמב"ם, המכונה "השטיח האדום". מטרת המסלול היא לזרז את הטיפול בחולים הללו ככל הנתין, כדי להציל כמה שיותר רקמת מוח בכמה שפחות זמן. במהלך הבירור הסתבר שהסבתא סובל משבץ מסוג איסכמי (חסימה של קריש דם המונע זרימת דם תקינה אל המוח). את הקריש אפשר להמיס לרוב בעזרת הזרקת חומר הנקרא tPA, אולם הדבר ניתן רק במסגרת חלון של שלוש שעות מרגע האירוע. מכיוון שחלפו ארבע שעות מאז נראתה הסבתא לאחרונה במצב תקין, הטיפול הזה כבר לא היה רלוונטי, והצוות הרפואי החליט לבצע צנתור מוח כדי להציל את חייה.

כאמור, הזמן שחולף הוא גורם מכריע בטיפול בשבץ המוחי ובמקרים רבים הוא ההבדל בין חיים ומוות. צנתור מוח, הליך מורכב ועדין של שליפת הקריש החוסם מן המוח, הוא האפשרות היחידה להרחיב את חלון הטיפול בשבץ מוחי איסכמי משלוש שעות לשמונה שעות. הטיפול זמין רק בשישה מרכזים רפואיים בישראל, ביניהם רמב"ם, המרכז את מרבית המקרים באזור הצפון.

"כשהמטופלת הגיעה למיון, בצענו בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת שהראתה חסימה של ענף בספרה השמאלית במוח, החלק המספק חמצן לאזור הדיבור ואחראי על יכולת להתבטאות ועל תפקוד היד והרגל הימנים", מספר ד"ר יעקב אמסלם, מנהל היחידה לנוירורדיולוגיה פולשנית ברמב"ם ומי שמבצע צנתרי מוח בביה"ח, "כמו כן, בבדיקות שאנו עורכים ניתן היה לראות בצורה יפה שלמרות הזמן הרב שחלף מתחילת האירוע, חלקים גדולים מרקמת המוח של המטופלת היו ברי הצלה".

בתוך זמן קצר הוכנסה המטופלת לחדר הצנתורים. לאחר שמיפה את אזור הקריש וגודלו, העלה ד"ר אמסלם צנתר דרך עורק המפשעה של הסבתא עד לאזור החסימה במוחה. דרך הצנתר הזה, הכניס ד"ר אמסלם תומך (סטנט), מכשיר זעיר בצורת רשת אשר שולפת החוצה את הקריש שחוסם את העורק ובכך לפתוח את החסימה ולחדש את הספקת החמצן למוח .יש לציין שבמקרה הזה החסימה אירעה בענף שניוני, הממוקם מעט רחוק מבסיס הגולגולת, וקוטרו כמילימטר עד מילימטר וחצי. מעבר לזמן הרב שחלף מתחילת האירוע, גם מיקום הקריש היווה סכנה לחייה של המטופלת בשל קטרו הזעיר של העורק והחשש שמה במהלך הטיפול הוא יקרע. למרבה השמחה, המהלך הסתיים בהצלחה ובמהירות.

"לחולה היה מזל רב להתמוטט ברמב"ם", אומר ד"ר אמסלם, "במקרים כאלו הזמן הוא גורם קריטי, והודות למיומנות של הצוות המטפל והניסיון הרב שיש לצוות אחראי שבץ ברמב"ם היא אובחנה וטופלה במהירות. למזלה היא גם התמוטטה בבית חולים שבו הטיפול שהיתה זקוקה לו זמין. מרגע שהגיעה למיון, ועד שנפתחה החסימה במוחה עברה שעה ורבע בסך הכל. זה זמן שיא בחולים אלו".

נכדה של הסבתא, שישב כל הזמן הזה מודאג מחוץ לחדר הצנתורים, קיבל בשמחה את הבשורות הטובות. זמן קצר לאחר הטיפול, הצליחה הקשישה להזיז את ארבעת הגפיים, דיברה ותקשרה עם נכדה.  לאחר כמה ימי אשפוז, היא שוחררה לביתה כשהיא חשה בטוב.

מחקרים רבים מעידים על יעילותו של הצנתור המוחי בחסימות של כלי דם מוחיים, ומספר החולים שעברו את הטיפול הולך ועולה. מתחילת השנה טופלו ברמב"ם מעל 45 חולים בצנתור מוחי, עם אחוזי הצלחה יפים.

  צילום : פיוטר פליטר