בתי הספר לא חושפים את התלמידים לטכנולוגיה
מעט צעירים בוחרים ללמוד מקצועות טכנולוגים נדרשים כמו הנדסה, דבר שמהווה פגיעה בכושר ההשתכרות שלהם בעתיד ומקשה על שילובם בעולם התעסוקה, מסתבר שאין הכוונה מבתי הספר, מה ללמוד כדי להצליח בחיים?
פרופ' יוסף פנחסי דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל לקראת ההרשמה לשנת הלימודים האקדמית: "הצעירים היום לא פחות חכמים אך לא מאתגרים אותם להצלחה בתחומי ההשכלה הטכנולוגית"
"ישראל היא מדינה שהכלכלה שלה מבוססת על ידע ויכולת טכנולוגית. ישראל אינה משופעת באוצרות טבע אלא מאופיינת בהון אנושי בעל יכולת מדעית וטכנולוגית גבוהה. הדבר מתבטא בצורך של חברות הנדסה ופיתוח, תעשיות עתירות ידע, וחברות הזנק הזקוקות לקלוט מהנדסים והנדסאים בתחומים מגוונים זו הסיבה לביקוש ההולך וגדל שאנו עדים לו לכוח אדם הנדסי וטכנולוגי, בעיקר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת מכונות והנדסה אזרחית (בניין).
אנו צופים בצורך שמתעורר במהנדסי חשמל ואלקטרוניקה לחברות שונות כולל חברת החשמל, ברשתות לאספקת החשמל, לשימוש באנרגיות חלופיות, ובאנרגיות ירוקות. חברת החשמל למשל, נאלצה לפעול בעניין זה בשל מחסור הולך וגובר, והיא מימנה הסבה למהנדסים לטובת התחומים הנדרשים לה. וכן להנדסאים שהשלימו לתואר מהנדס וכן לעובדים מתאימים מתחומים אחרים.
מן הצד השני אנו עדים לכך שאין מספיק צעירים שפונים ללימודי ההנדסה בתחומים הנדרשים בשוק העבודה. האקדמיות ובתי הספר הגבוהים לטכנולוגיה מציעים הכשרה הנדסית מתאימה, אך הצעירים לא ממלאים את מקומות הלימוד בתחומים אלו. יתרה מזו, הפוטנציאל של הנוער הלומד בבית הספר מקצועות ראליים אינו מגיע לכדי מיצוי בפקולטות הטכנולוגיות באקדמיה.
הסיבות לכך מקורן בראש ובראשונה מההכוונה כבר בשלב בתיה"ס במערכת החינוך. מהנדסי והנדסאי העתיד הם אותם תלמידים שמסוגלים ללמוד בתיכון לימודי פיזיקה ומתמטיקה באופן מוגבר. מתברר שהרבה מהתלמידים בעלי היכולת ללימודים טכנולוגים ברמה גבוהה, מעדיפים ללמוד מקצועות אחרים ואינם מודעים להשפעה לכך על עתידם. אחריות גבוהה מוטלת על מערכת החינוך לעודד תלמידים ותלמידות להגביר לימודים בתחומי המתמטיקה והפיזיקה. וישנם בנוסף תלמידים שלומדים בתיכון במגמות הריאליות אך לא מגיעים בסופו של דבר ללימודי הנדסה וטכנולוגיה.
במידה רבה חוסר העניין והרצון של תלמידים לפנות לתחומים טכנולוגים נובע מחוסר חשיפה משמעותית לטכנולוגיה. החשיפה של צעירים בישראל היא רק לשימוש בטכנולוגיה ולא לאופן שבו הטכנולוגיה פועלת. במקרים רבים לא מציבים בפני התלמידים את האתגר להבין למשל, ממה המכשירים עתירי הטכנולוגיה בהם הם משתמשים מורכבים וכיצד הם פועלים.
בעבר היו חוגים רבים יותר לנוער שוחר מדע. צעירים קראו והיו מנויים לעיתונים ומגזינים בתחומים טכנולוגים והיו גם תוכניות בטלוויזיה ובשאר אמצעי התקשורת. כיום אין בערוצי הטלוויזיה המרכזיים שום תוכנית מדע אמתית, עדכנית בעלת צפייה משמעותית. צריך לעורר את הסקרנות והעניין בכל האמצעים שעומדים לרשות מערכת החינוך ואמצעי התקשורת.
קיים ניוון בכל הקשור לחינוך טכנולוגי מדעי, בתי הספר העיונים, לא חושפים את התלמידים לטכנולוגיה וכך מפספסים את רוב הנוער (כיוון שהרוב לומדים בבתי ספר עיוניים). גם התלמידים שלומדים במגמות הריאליות אינם חשופים ל כיצד פועלת הטכנולוגיה העילית.
בתי הספר הטכנולוגים הלכו והתמעטו, תקציביהם הלכו וקטנו – ואנו רואים את ההשפעה של אלו, באקדמיה ובשוק העבודה שזקוק לכוח האדם המקצועי הזה.
העלייה מברית המועצות לשעבר עזרה במקצת ולולא הביאה אתה מהנדסים מיומנים ובעלי יכולת טכנולוגית, המחסור היה משמעותי אף יותר בתחומים רבים.
תפקיד האקדמיה במקרה זה הוא לחשוף את הקהל הפוטנציאלי הצעיר לנושאים הללו. להפעיל סיורים רבים יותר, חוגים, תוכניות ופעילויות רלוונטיות שיעוררו סקרנות ויעניקו הכוונה מתאימה. הכשרות הנדסיות וטכנולוגיות יעזרו למדינה, לתעשייה וגם ברמה האישית יתרמו למציאת תחומי עבודה משמעותית, מעניינת, בעלת ערך שפרנסה טובה לצידה.
חשוב להדגיש, אנשים לא נהיו פחות חכמים, אולי אפילו יותר, רק שהם אינם חשופים מספיק לתחומי הטכנולוגיה ואז הם פונים לתחומים שאני מכנה "אווריריים" יותר, לימודים טכנולוגים הם מאתגרים יותר, תובעים מאמץ ונתפסים כ"קשים" יותר. יש לנו תפקיד חינוכי להעניק לדור הצעיר עתיד משמעותי, מקצועות נדרשים וברמה הלאומית ליצור תשתית לתעשיות הידע והטכנולוגיה".
