"כלכלה לא עושה טוב לנשים אלא נשים עושות טוב לכלכלה"

יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה "ברור כי ללא נשים לא יהיה עתיד ולא תהיה עסוקה. בישיבה זו ננסה להסתכל קדימה, במטרה לשלב נשים בדרגים גבוהים ובמקצועות שיש מקום להתפתח בהם, ולא רק במשרות שנותנת לנו שכר מינימום. יש צורך בשינוי מדיניות וראייה ברורה איך להצליח לשלב נשים בהובלת הכלכלה ולשנות את פני החברה, כי ללא קידום נשים לא נהיה חברה מתוקנת ולא נהנה משיפור סוציו-אקונומי".

גב' הדס פוקס, מרכז טאוב: "על פי נתוני הOECD, נשים יהודיות מועסקות באחוזים דומים לגברים יהודים, לעומת נשים ערביות שלא מועסקות באחוזים דומים לגברים ערביים. יש פערי שכר משמעותיים בין נשים לגברים בעיקר בשל אחוזי המשרה, אך ישראל ממוצעת בפערי השכר בין נשים לגברים".

יו"ר הוועדה העירה כי אם יש התקרבות בפערי השכר, הרי שזה בגלל שחיקת שכרם של הגברים, ולא שיפור בשכר הנשים.

עו"ד שלי דביר, שותפות קואליציות ארגוני נשים לצדק תעסוקתי: "רוב העסקים הקטנים בבעלות נשים לא זוכים במכרזים שונים. החוק מחייב מתן העדפה מתקנת לעסק בבעלות אישה במכרז אם יש שוויון בין הצעות נבחרות, אך מעולם לא השתמשו בחוק הזה. נשים לא יודעות לבקש ולהפעיל את התנאים שיסייעו להן".

חה"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני): "כללי המשק הישראלי לא ישתנו אם לא יהיו פתרונות חדשים שיאפשרו לאישה להגיע ולהתמודד. יש להעצים את החקיקה וכן להגביר את האפליה המתקנת ואכיפה כנגד אפליה קיימת. אין מדובר בחמלה, כי אם על צדק חברתי. לא מדובר על כלכלה שעושה טוב לנשים, אלא נשים שעושות טוב לכלכלה".

גב' סאוסן תומא, עמותת נשים ונערות נגד אלימות: הסטטיסטיקה מדברות על עליה בהעסקת נשים, אך היא לא קיימת בשטח. ע"פ הנתונים הייתה ירידה בקליטת נשים ערביות בשירות המדינה, אשר מהוות רק 3%, ויש להעלות את אחוז ייצוג זה". 

יו"ר הוועדה: "לא קיימות תכניות להסבת אקדמאיות באוכלוסייה הערבית, כמו הסבה לעבודה סוציאלית, לאחיות, לפסיכולוגיה. יש עודף של נשים ערביות שיש להן תעודות ההוראה ומעט משרות. בגלל מיעוט תקציבים לביה"ס הערביים, אין מספיק כיתות, ולא נוצרים להן מקומות עבודה, ולמרות שבתי ספר יהודיים יש מחסור במורים לא משבצים בהם מורים ערביים".

גב' גל יעקבי, מנהלת תחום אוכלוסיות מיוחדות במשרד הכלכלה: " מתקיימות הכשרות לאוכלוסיות הנשים הערביות והחרדיות, תכנית לימודים טכנולוגים ולימודי הנדסה, לצד תכנית חן, על מנת שיהיה תמהיל נכון. רק 30 אחוז נשים מועסקות בהייטק. המשרד רוצה שהמימון לשוברים לנשים יהיה גבוה יותר, על מנת שילכו למקצועות טכנולוגים". 

יו"ר הוועדה העירה כי "במרכז התעסוקה ההשמה היא בעבודות נמוכות" וגב' יעקבי השיבה כי "לכל אוכלוסייה מתאימים את יעדי ההשמה".

חה"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "משרד הכלכלה לא יכול לומר כי הוא מתאים יעדים שונים לאוכלוסיות שונות לפי אופי האוכלוסייה! זהו משפט קשה הסותר את הדמוקרטיה!"

יו"ר הוועדה, חה"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "ממשלת ישראל סוגרת פערים בך שהיא מורידה את הגברים ולא מעלה את החברה כולה. הממשלה נותנת אפשרות לקיפוח זכויות ולא מיישמת את החלטותיה שלה. לא נפתור זאת ולא נגיע לשום מקום ללא שינוי מהותי במדיניות הכלכלית בכלל וכלפי נשים בפרט".

"אפעל עם עמיר פרץ לשלב את השינוי של העדפה המתקנת בוועדות המכרזים והגדרות מדויקות מתי מפעילים את ההעדפה המתקנת, ונפעל כולנו לשינויים שיפרצו דרך לעוד נשים, גם לפרנסה בכבוד וגם לפיתוח קריירה".