התמונה העדכנית ביותר של רמות האלימות בבתי ספר בישראל

ניטור רב שנתי של רמת האלימות בבתי הספר על פי דיווחי תלמידים ממצאים עיקריים לשנים: תשס"ט - תשע"ה.

ממצאים עיקריים

לאחר מכן, יוצגו המגמות העיקריות שעולות מתוך הניתוחים הרב שנתיים.את הנתונים המפורטים עבור כלל הנושאים שנבדקו.

הדוח המלא מוצג באתר האינטרנט של הראמ"ה בקישור:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/HaarachatProjectim/Nitur_Alimut.htm

התמונה המצטיירת מניתוח הנתונים היא שבמרבית המדדים ככל ששלב הגיל גבוה יותר, כך נרשמים פחות דיווחים על אלימות בתוך כך, בהשוואה לבתי הספר העל יסודיים, בבתי ספר היסודיים דיווחו תלמידים על שכיחות גבוהה יותר של תקריות אלימות פיזית קשה ומתונה, חברתית ומילולית. עם זאת, תקריות הקשורות באלימות מינית, אלימות דיגיטלית,הבאת נשק קר ואלימות כלפי הצוות החינוכי מדווחות בשכיחות גבוהה יותר בבתי הספר העל יסודיים.

על בסיס השוואה בין מדדי האלימות השונים בכלל שכבות הגיל עולה כי לפי דיווחי התלמידים, ארבע תופעות האלימות המתרחשות  בבתי הספר בשכיחות הגבוהה ביותר הן: אלימות מילולית (36%), אלימות חברתית (19%), אלימות מתונה (19%) ואלימות מינית (14%).תופעת האלימות שמדווחת בשכיחות הנמוכה ביותר, באופן יחסי, היא הבאת נשק קר לבית הספר (2%).

בהשוואה בין בתי ספר דוברי עברית לבתי ספר דוברי ערבית, נמצא כי שיעורי התלמידים המדווחים על תופעות שליליות של אלימות בבתי ספר דוברי ערבית גבוהים יותר מאשר בקרב בתי ספר דוברי עברית. מצד שני, במדדים של אלימות מילולית ושתיית אלכוהול, נרשם פער בכיוון ההפוך, בשעה שתלמידים מבתי ספר דוברי עברית מדווחים בשיעורים גבוהים יותר על תופעות אלו.

מרבית התלמידים (72%) מדווחים שצוותי בתי הספר פועלים לשם מניעת תופעות אלימות. מן העבר השני, ראוי לשים לב כי 8% מהתלמידים מדווחים על היותם קורבנות לאלימות מצד צוותים בבתי הספר.

התבוננות בנתונים לאורך השנים תשס"ט-תשע"ה מעלה כי במרבית המדדים שנבחנו נרשמה מגמת שיפור והפחתה של היקף ושכיחות תקריות אלימות במערכת החינוך בישראל (ירידה בשיעורי המדווחים על אלימות).

מגמות אלו בולטות בעיקר בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים שבהם נרשם שיפור ברוב המכריע של המדדים. בחטיבות העליונות נרשם שיפור במדדים רבים ובמדדים אחרים נשמרה יציבות.

מגמת השיפור בין השנים תשס"ט לתשע"ה מאפיינת את שני מגזרי השפה. במרבית הנושאים, מגמת השיפור בולטת אף יותר בבתי ספר דוברי ערבית, אם כי גם בבתי ספר דוברי עברית התמונה הרב שנתית משקפת שיפור.

כאשר בוחנים במבט כללי את נתוני שתי המדידות האחרונות בלבד, מתגלה בעיקר תמונה של יציבות. בבתי הספר היסודיים נרשמה יציבות בכל המדדים; בחטיבות הביניים יציבות במרבית המדדים, לצד שיפור (קרי: ירידה) בשיעור המדווחים על אלימות מצד הצוות, והרעה (קרי: עלייה) בשיעור המדווחים על אלימות מילולית; בחטיבות העליונות נרשמה יציבות במרבית המדדים, לצד שיפור (קרי: ירידה) בשיעור המדווחים על שתיית משקאות חריפים והשתכרות.

יש לציין כי תמונת היציבות בין תשע"ג לתשע"ה מאפיינת את שני מגזרי השפה, ובעיקר את בתי הספר דוברי הערבית, בהם כמעט ולא נרשמו שינויים.

בבתי הספר דוברי העברית נרשמה תמונה כללית של יציבות, לצד אי אלו שינויים של שיפור והרעה במיעוט מהמדדים. בפרט נדגיש את השיפור (קרי: ירידה) בדיווחים על שימוש באלכוהול בקרב תלמידי ז'-ט' וי'-י"א, את ההרעה (קרי: עלייה) בדיווחים על אלימות מילולית בקרב תלמידי שכבות גיל אלו וכן את העליות הקלות שנרשמו בשיעורי המדווחים על אלימות פיזית בהסעות ועל אלימות קשה בקרב תלמידי ד'-ו'.

ניטור רב שנתי של רמת האלימות בבתי הספר על-פי דיווחי תלמידים ממצאים עיקריים לשנים: תשס"ט - תשע"ה

בשנים האחרונות נמצאת תופעת האלימות והטיפול בה בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות במשרד החינוך. לאור הצורך בקבלת נתונים שוטפים על היקף התופעה, נתבקשה הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) לסייע בפיתוח של מערכת אינדיקטורים לניטור רמות האלימות בבתי הספר בישראל.

מערכת האינדיקטורים שפותחה בשיתוף עם בעלי תפקידים במשרד החינוך ומומחים מהאקדמיה מאפשרת למקבלי ההחלטות ואנשי השדה לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמות האלימות במערכת ולספק לקובעי המדיניות מידע מקיף ורב שנתי.

החל משנת תשס"ט, אחת לשנתיים, העבירה ראמ"ה שאלונים לניטור אלימות בקרב מדגם ארצי מייצג של תלמידי כיתות ד'-י"א. השאלונים התמקדו בשורה של תופעות אלימות והתנהגויות סיכון בבתי הספר.

בתשע"ה מילאו את השאלונים 26,136 תלמידים (כ- 88% השבה). מספרי משיבים ושיעורי השבה דומים נרשמו בשנים: תשע"ג, תשע"א ותשס"ט.

במסגרת השאלונים נבדק טווח רחב של נושאים העוסקים באלימות בבתיה"ס ובמניעתה. בין הנושאים העיקריים נמנים: אלימות קשה, אלימות מתונה, אלימות חברתית, אלימות באמצעות תקשורת דיגיטלית, אלימות מילולית, חבורות אלימות ומעשי בריונות, אלימות מינית, שימוש באלכוהול, שימוש בסמים, אלימות מצד הצוות וכלפי הצוות, הבאת נשק לבית הספר, אלימות בהסעות, הימנעות מהגעה לביה"ס מחשש לפגיעה, תחושת המוגנות של התלמידים ותפיסה של מאמצי בית הספר במניעת אלימות.

בחלק ניכר מההיגדים בשאלון מוצג בפני התלמיד תיאור של אירוע אלים שהתלמיד היה עלול להיות קורבן שלו, והתלמיד התבקש לציין האם המקרה קרה לו במהלך החודש האחרון.

התלמיד נדרש לבחור בסולם האם הדבר לא קרה, האם קרה פעם אחת, קרה פעמיים או האם קרה שלוש פעמים או יותר. על בסיס התשובות להיגדים חושבו מדדים מסכמים כך: שיעור התלמידים אשר דיווחו כי לפחות אחד מהאירועים האלימים המשתייכים לקטגוריה אירע להם במהלך החודש שקדם להעברת השאלונים פעם אחת לפחות. בשאר המקרים, חושב מדד בדרך שונה בהתאם לנוסח השאלות. פירוט אופן החישוב מופיע לצד הנתונים.

אלימות מינית ניסיונות לפגוע באופן מילולי או פיזי עם אוריינטציה מינית: בין השנים תשס"ט לתשע"ה ירדו שיעורי התלמידים המדווחים על קורבנות לאלימות מינית, בכל שלבי הגיל.

בין תשע"א לתשע"ה, בפרט, ניכרת יציבות בשיעורי המדווחים. בנוסף, מניתוח המדדים שעוסקים במעשי אלימות כלפי תלמידים מצדם של אנשי צוות עולה כי נכון לשנת תשע"ה, 4% מתלמידים דיווחו על כך שקיבלו הערות עם כוונות מיניות  מצדם של אנשי צוות בבית הספר ו-3% מהם דיווחו על כך שאנשי צוות ניסו לגעת בהם בצורה מינית (ראו דוח מלא).

שתיית משקאות אלכוהוליים במהלך החיים : שיעורי הדיווח על שתיית משקאות עם ריכוז אלכוהולי נמוך (בירה, בריזר או סמירנוף-אייס) עומדים על 10% בכיתות ו', 20% בכיתות ז'-ט' ו-47% בכיתות י'-י"א. שיעורי הדיווח על שתיית משקאות עם ריכוז אלכוהולי גבוה (וויסקי, קוניאק, עראק, וודקה) עומדים על 6% בכיתות ו', 14% בכיתות ז'-ט' ו-41% בכיתות י'-י"א (ראו לוח 3 בנספח). שיעור התלמידים המדווחים כי שתו אלכוהול עד שהשתכרו, עומד על 6% בכיתות ז'-ט' ועל 25% בכיתות י'-י"א (ראו תרשים 5).

בהסתכלות רב שנתית (תשס"ט-תשע"ה) על שתייה עד כדי השתכרות ניכר כי חלה ירידה בשיעור המדווחים. בכיתות י'-י"א נרשמה ירידה בין השנים תשע"ג ותשע"ה (3%-), ובכיתות ז'-ט' נרשמה יציבות. אם מתבוננים בנתוני דוברי העברית בלבד, הרי שבין תשע"ג לתשע"ה נרשמה ירידה של 3% גם תלמידים בכיתות ז'-ט'.

תחושת המוגנות של התלמידים בבתי הספר: בהסתכלות רב שנתית, בין השנים תשס"ט לתשע"ה ניכרת מגמה של עלייה, דהיינו שיפור בתחושת המוגנות של התלמידים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים (6%+), בקרב תלמידי החטיבה העליונה נרשמה יציבות. בין השנים תשע"ג ותשע"ה נרשמה יציבות בכל שלבי הגיל.

2 שיעור התלמידים המדווחים כי לפחות אירוע אלים אחד, המשתייך לקטגוריה זו, קרה להם במהלך החודש האחרון
3 שיעור התלמידים המדווחים כי אירוע זה קרה להם בחודש האחרון (היגד בודד, ללא מדד מסכם)
4 שיעור התלמידים המדווחים כי ביצעו את הפעילות המתוארת בהיגד, לפחות פעם בחייהם (נשאל רק מכיתה ו' ומעלה)
5 שיעור התלמידים המדווחים כי ביצעו את הפעילות המתוארת בהיגד, לפחות פעם בחייהם (נשאל רק מכיתה ז' ומעלה)
6 שיעור התלמידים המדווחים כי ביצעו לפחות אחת מההתנהגויות המתוארות בהיגדים המרכיבים מדד זה, במהלך החודש האחרון
7 ממוצע שיעורי התלמידים אשר השיבו "מסכים" או "מסכים מאד" עם שורת ההיגדים המרכיבים מדד זה
8 שיעורי התלמידים המדווחים כי הדבר קורה "הרבה/ הרבה מאד". היגדים אלו  הועברו לראשונה בשאלוני תשע"ה