יישום חוק חופש המידע, שהציבור יוכל לקבל את המידע השייך לו

הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור, בראשות חה"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) קיימה אתמול (שני) דיון בנושא "אתגרים ביישום חוק חופש המידע: מעמדם של הממונים".

יו"ר הוועדה אמרה בדיון כי "בשנים האחרונות חלה עלייה אדירה בכמות הבקשות לקבלת מידע והנגשתו מטעם הציבור. הדרישה לשקיפות הולכת וגדלה ככל שמגלים עוד פרטים על התנהלות המגזר הממשלתי, וככל שהציבור מבין שרק חשיפת מידע יכולה להילחם בשחיתות ובחוסר יעילות במגזר הציבורי. אך לצערנו, כבר 18 שנה שמיסוד מעמדם של הממונים מדובר אך לא מקודם. על מנת שהממונים על חופש המידע יוכלו לבצע את תפקידם על הצד הטוב ביותר, עליהם לקבל יותר כוח, וועדת השקיפות תתגייס לשם כך. עלינו להסדיר את התקנים, כפיפות הממונה, הגנה במצב של חשיפת שחיתויות ותקציב מוסדר ליוזמות של העלאת מידע".

בוועדה נכחו ממונים ממשרדי הממשלה השונים שהעידו על האתגרים עמם הם מתמודדים. לטענתם, הקשיים פוגעים ביעילות עבודתם וביכולתם ליזום, ונובעים בעיקר מחוסר תקצוב, ממחסור בתקינה ומקושי בעבודה מול יחידות המשרד השונות.

במסגרת עבודתם, על הממונים לטפל בבקשות המופנות אליהם בטווח של 30 יום על-פי חוק. אולם, לאור תשתיות מידע לא מספקות, כמו מחשוב ותכנות, בצירוף עם העלייה החדה בכמות הבקשות המתקבלות ובמורכבותן, רובם לא מצליחים לטפל בהן במועד. בעקבות זאת, אזרחים רבים מגישים תלונות והממונים נאלצים לטפל גם בהן.

לדברי מלי דודיאן, הממונה ברשות האוכלוסין וההגירה: "הפניות הולכות וגדלות וכל פניה היא בעלת אופי מורכב ואני לא עומדת ב-30 יום. אני תמיד מבקשת הארכות. אני לא עומדת בעומס והביאו רק סטודנט אחד שיעזור לי. אני מאד רוצה להנגיש את המידע, אבל אין לי את הזמן".

מיכל ריבלין, ראש תחום פניות ציבור וחופש המידע במשרד להגנת הסביבה הוסיפה: "הדבר היחיד שמחזיק אותי בתפקיד הוא שאני מאמינה בו מאד מבחינה ערכית. התפקיד שוחק מכל הסיבות האובייקטיביות, אך גם בשל כל הקשיים שנערמים בדרך. גם אם לא שמים מקלות בגלגלים, אין סיוע. יש לקחת בחשבון שזה גורר הרבה עתירות מנהלתיות והמשאבים שלי כממונה מוסתים לטפל בעתירות, מה שגוזל עוד יותר משאבים ולכן אני פחות מטפלת בפניות. זה לופ"

באשר לקושי בעבודה מול יחידות המשרד אמר יונתן פינצ'ב, מרכז נושאי משפט וטכנולוגיה במשרד החינוך: "אחת הבעיות של הממונים היא הקושי בעבודה מול יחידות המשרד וזה מאריך טיפול. בעקבות הוראה של מנכ"לית המשרד, העברנו הדרכה לכל אנשי המשרד ולפני שבועיים היה מפגש ראשון יחד עם הלשכה המשפטית בהסברת החוק. בעוד מספר שבועות אנו מתכננים סבב נוסף. זה באמת מקל עלינו במקום לבוא ולהסביר כל פעם לכל גורם מה החוק אומר".

מיכל גולדשטיין, מנהלת אגף להדרכה ברשויות המקומיות, טענה: "רק צריך לשכנע את העוסקים במלאכה שזהו תפקידנו, שאנו משרתי ציבור וזה עוזר לדמוקרטיה. כשהטיעונים הערכיים האלה מוצגים בפני הגורמים, מגלגלים לנו עיניים. זה עניין של תרבות ארגונית שנוצרת בממשלה"

בנוסף, רוב הממונים מבצעים מספר תפקידים במקביל, מלבד היותם ממונים, דבר שגורם להכבדה נוספת וגורם להארכת זמן הטיפול בבקשות. לפי דבריה של אפרת קילשוק, הממונה במשרד התחבורה: "אני מטפלת בכמעט 500 בקשות בשנה ויש לי כמה תפקידים נוספים שאני מבצעת. התפקיד הזה ממלא לי את כל היום. רוב הממונים באים ממקום של רצון לתת ולהנגיש מידע. ככל שאני מנגישה יותר מידע, כמות הפניות צריכות לרדת, אבל זה לא קורה. אזרחים רבים שפונים בבקשות לא מצליחים להבין מדוע לוקח כל כך הרבה זמן לקבל מידע מסוים".

בדיון עלתה גם סוגיית הכפפתם של הממונים, שלרוב כפופים למנכ"לי המשרדים. סוגיה זו חשובה במיוחד מאחר ואין אחידות במשרדים השונים ולא מעט מהממונים אינם בדרג בכיר במשרדם. רבקי דב"ש, ראשת היחידה לחופש המידע, אמרה כי מתוקף תפקידם, גם אם הממונים אינם בכירים ואין באפשרותם לקבל החלטות באופן עצמאי, הם חייבים לקבל גישה למנכ"ל המשרד בכל רגע נתון דווקא בגלל העיסוק בסוגיות עקרוניות.

יו"ר הוועדה: "הכפיפות למנכ"ל מאד בעייתית ויכול להיווצר ניגוד אינטרסים בין הממונה לבין המנכ"ל שאחראי על התקינה ועל תקציב הנגשת המידע. זה פוגע ברעיון הבסיסי של החוק. המצב לא יכול להיות כך, במיוחד כשהמטרה היא גם לחשוף שחיתויות. אין בכך היגיון ואני מציעה שתהיה עבודה דרך היחידה לחופש המידע".
 
חה"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) הוסיף: "הממונים על חופש המידע הם שומרי סף והדרך להבטיח זאת היא באמצעות הבטחת עצמאותם ולכן יש להקים נציבות. מכיוון שהסוגיות שעולות כאן עלו בדיונים גם לפני שנה, על הוועדה לקדם את העניין ואף ליזום חקיקה בנושא".
לאחר ששמעה את דברי הממונים, יו"ר הוועדה, חה"כ שפיר, סיכמה את הדיון: "בלי הקצאת משאבים מתאימים הממונים לא יוכלו לעשות את עבודתם. יתרה מזו, יש לשאוף למצב בו חופש המידע יהיה ברירת מחדל, כלומר שהציבור יהיה חשוף למידע ואם יש צורך להסתיר מידע מסוים, שהגורם הרלוונטי ייפנה בבקשה דרך הצינורות המקובלים".

"על הממשלה להבין שהמידע שייך לציבור ולכן אין סיבה שהציבור יתעקש ויתחנן לקבל מידע שמגיע לו. לכן, נפעל למיסוד מעמדם של הממונים".

בנוסף, ביקשה יו"ר הוועדה להודות לממונים: "זו עבודה קשה ורובכם הושלכתם לתפקיד ללא קשר לרעיון של חשיפת מידע לפני כן. התפקיד מייצר שינוי כה גדול בתפיסה ואתם הופכים להיות השליחים של האידיאולוגיה הזו בתוך המשרדים. הדבר דורש המון אנרגיה ומוטיבציה במיוחד במשרדים הפועלים בצורות מיושנות".