הבטחת פיקוח פרלמנטרי על תשלומי הורים

יוזמת הצעת חוק של חה"כ יוסי יונה תיקון חוק חינוך ממלכתי, בשנים האחרנות עניין תשלומי ההורים ובמיוחד בגנים הפך לסיוט רציני בקרב הורים, עכשיו הצעת החוק הולכת לעשות סדר ושוויון בכל הקשור לתשלומי הורים בחינוך

24.03.2016 מאת: פורטל הכרמל והצפון
הבטחת פיקוח פרלמנטרי על תשלומי הורים

כאן בפורטל הכרמל בשנים האחרונות העלינו את הנושא יותר מפעם וברגע שהדברים נחשפו לציבור הרחב אז ההורים התחילו להבין שהם היו עד כה מנוצלים ע"י מערכת החינוך המקומית.

הצעת החוק נועדה להבטיח כי לא יאושרו תשלומים כלשהם לגבייה במערכת החינוך ללא פנייה של שר החינוך לקבל את היתר ועדת החינוך של הכנסת

הצעת חוק לימוד חובה תיקון הבטחת פיקוח פרלמנטרי על תשלומי הורים התשע"ו-2015 של חה"כ יוסי יונה ואחרים הכנסת העשרים

יוזמים: חברי הכנסת יוסי יונה , יוסף ג'בארין, אורן אסף חזן , שלי יחימוביץ', מכלוף מיקי זוהר, אברהם נגוסה, מיכל בירן, אייל בן ראובן, דניאל עטר, איתן כבל, תמר זנדברג, קסניה סבטלובה, מיכל רוזין , איילת נחמיאס ורבין, יעקב פרי, יואל חסון, מאיר כהן , עמר בר לב, דב חנין, זהבה גלאון, ג'מאל זחאלקה, עבדאללה אבו מערוף, מיקי רוזנטל, רויטל סויד, איציק שמולי,  דוד ביטן, מרב מיכאלי, עאידה תומא סלימאן, נחמן שי, רחל עזריה, זוהיר בהלול, יעקב מרגי, יחיאל חיליק בר, אורלי לוי אבקסיס, איתן ברושי, אלי כהן, חיים ילין .

מוסד חינוך לא יגבה תשלומים אלא בהתאם להוראות סעיף 6(ד) ובהתאם להוראות סעיף 8(ב) לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 ."

תיקון חוק חינוך ממלכתי בסעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי,התשי"ג–1953 –
(1)האמור בו יסומן "(א)", ובו, המילה "רשמי–תימחק;
(2)אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(ב)התשלום עבור התכנית לשעות נוספות כאמור בסעיף קטן (א) לא יעלה על התשלום המרבי שקבע השר באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת."

הסבר: מטרת הצעת חוק זו היא להבטיח כי לא ייגבו תשלומי הורים מכל סוג שהוא במערכת החינוך ללא פיקוח פרלמנטרי, וזאת לשם הגשמת עקרון חינוך חינם לכל במערכת החינוך.

חוק לימוד חובה, התש"ט–1949 להלן חוק לימוד חובה, קבע את עקרון חינוך חובה חינם, לפיו תלמידים בישראל זכאים לחינוך חינם, באופן שיבטיח שוויון הזדמנויות לכל.

על חובת המדינה לקיים מערכת חינוך חינם עמד בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 4805/07 המרכז לפלורליזם יהודי נ' משרד החינוך בזו הלשון: "הזכות לחינוך היא זכות מורכבת. יש בה פן של זכות אדם, שכנגדה ניצבת "חובת אדם" שיש לממשה במסגרת לימוד חובה. חובת הלימוד מכוח החוק חלה הן על הפרט והן על המדינה, שעליה להקצות משאבים לקיום מערכת חינוך חינם, ולפקח על מימוש הזכות והחובה לחינוך, הלכה למעשה. נדירות הן זכויות האדם שהחוק כופה את מימושן. כזו היא הזכות לחינוך".

כמו כן, השופטת א' פרוקצ'יה דנה בחשיבותו של החינוך בבג"ץ 4363/00 ועד פוריה עלית נ' שר החינוך, פ"ד נו(4) 203 בזו הלשון: "החינוך הממלכתי במוסדות הרשמיים מושתת על עקרון היסוד של חינוך חובה חינם, המבקש לאכוף זכותו של כל ילד לרכוש חינוך והשכלה, על בסיס שוויון הזדמנויות וללא הפליה, בלא שחסרון כיס ישפיע על איכותה ורמתה של המסגרת החינוכית הניתנת לו. הקניית ערכי חינוך כלליים על בסיס שוויוני נועדה לאפשר לפרט לפתח את אישיותו בתחומי דעת שונים, ובה בעת לפתח באמצעות החינוך חיי חברה הנשענים על ערכי מוסר, זכויות אדם, ותרבות אנושית".

במסגרת האיזונים בחוק עיגן המחוקק בסעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה, אפשרות לרשות מקומית במוסד חינוך רשמי ולרשות מקומית או לבעל מוסד במוסד חינוך שאינו רשמי לגבות כספים עבור אספקה או שירותים נוספים שאינם במסגרת הלימודים, בכפוף לאישור שר החינוך ותחת פיקוח פרלמנטרי, המתבצע באמצעות אישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לשיעורי הגבייה.

הסעיף קובע כי "מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה, לא ידרשו בעדו דמי הרשמה או כל תשלום אחר בעד לימודיו במוסד חינוך רשמי או בעד לימודיו במוסד חינוך אחר שאוצר המדינה נושא בשכרם לפי סעיף קטן (ג); ואולם רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד, ובמוסד חינוך שאינו רשמי רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד, יהיו רשאים, באישור השר, לגבות תשלומים והחזר הוצאות, בשיעורים שהשר יקבע, בעד אספקה שהם נותנים לו, ובעד שירותים שהם נותנים לו נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים. אישור השר וקביעת שיעור התשלומים והחזר ההוצאות בידי השר טעונים אישור עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת".

חריג לגבייה זו, שאינו באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת נקבע בסעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג 1953 להלן  חוק חינוך ממלכתי אשר התיר לשר החינוך, בתנאים שנקבעו בתקנות, לאשר למוסד חינוך רשמי, לדרישת הורי תלמידים באותו מוסד, תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים, ובלבד שכל ההוצאות הנובעות מביצוע התוספת יחולו על הורי התלמידים המתחנכים על פיה או על רשות החינוך המקומית שהתחייבה לשאת בהן על חשבונה.

חריג זה נתפס לאורך שנים כמעין היתר מצומצם לעריכת חוגים לאחר שעות הלימודים בבית הספר לאורך שנים מדובר היה בהיתר לגבייה מקסימלית בסך 750 שקלים חדשים לשנה עבור 5 שעות לימוד, וזאת תוך הבטחת האפשרות להשתתפותם בפעילות של תלמידים שידם אינה משגת. ראוי לציין כי היתר זה זכה לביקורת רבה מכיוון ששימש ככלי ליצירת פערים בין אוכלוסיות חזקות למוחלשות.

כלי נוסף בו משתמש משרד החינוך לגביית תשלומים נוספים, הוא שימוש בסעיף "רכישת שירותים מרצון". סעיף זה, אשר מקורו החוקי אינו ברור, נועד לאפשר למעשה מעין התארגנות הורים – בסיוע המוסד החינוכי לרכישת שירותים נוספים במעין "רכישה מרוכזת" בסכומים מוגבלים 250 שקלים חדשים בבית ספר יסודי, 450 שקלים חדשים בבית ספר על יסודי, ובתנאי כי קיימת הסכמה של כלל ההורים לרכישה.

למרבה הצער, עקרון חינוך חינם נשחק עד דק לאורך שנים בשל העדר אכיפה מתמשך של משרד החינוך את הוראות הדין. לעניין זה ראו למשל דוח הביקורת השנתי מספר 62 שפורסם במאי 2012, החל מעמ' 592. על פי ממצאי דוח מבקר המדינה, בשנת התשס"ה חרגו כ-80% מבתי הספר מהגבייה המותרת ובשנת התש"ע חרגו מהסכומים המותרים כ-51% מבתי הספר. החריגה העיקרית מהתשלומים המותרים, שעמדה על כמיליארד שקלים חדשים בשנה, נעשתה סביב הרחבתו שלא כדין של סעיף "רכישת שירותים מרצון".

בשנים האחרונות החל משרד החינוך להתיר גביית תשלומים גבוהה במערכת החינוך, המגיעה  לאלפי שקלים ויותר בשנה במוסדות חינוך רשמיים תחת סעיפי גבייה שונים, תוך עקיפת הפיקוח הפרלמנטרי הממוסד בחוק.

חלק ניכר מגביית תשלומי ההורים העודפים אושר בחוזר תשלומים חדש שהוציא משרד החינוך בסעיף  3.11-17 בחוזר מנכ"ל עד/12(א) "גביית תשלומי הורים ושכר לימוד במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים ובמוסדות במעמד פטור, גביית תשלומי הורים עבור מקצועות לימוד ברמה מוגברת בחטיבה העליונה וגביית תשלומי הורים במוסדות ניסויים וייחודיים", שתוקפו החל מ-1 בספטמבר 2014 לשנת הלימודים התשע"ה עד התשע"ז, לצד תוספות המותרות לגבייה בחינוך הממלכתי הדתי, שעוגנו בחוזר תשלומים חדש למגזר הדתי  (סעיף 3.11-16 באותו חוזר מנכ"ל "תשלומי הורים עבור תכנית לימודים נוספת תורנית במוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים"). עם זאת, תופעת הגבייה החריגה אינה מתמצה בחוזרי התשלומים הללו.

מצב דברים זה הוביל לכך שבעוד שוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לא התירה לאורך שנים ארוכות להעלות את התשלומים המותרים לגבייה (הנעים החל מ-207 שקלים חדשים בגן, 507 שקלים חדשים בכיתה א' ועד 1,339 שקלים חדשים בכיתה י"ב), מתיר משרד החינוך גבייה של אלפי שקלים רבים בחלק ניכר ממוסדות החינוך, לרבות:

א.גבייה עבור מקצועות לבגרות: ניתן לגבות מהורים סך של 1,150 שקלים חדשים כתל"ן (תכנית לימודים נוספת) עבור מקצוע בחירה שלישי לבחינות הבגרות, וגבייה של 1,500 שקלים חדשים נוספים כהעשרה למקצועות הבחירה לבגרות במסגרת רכישת שירותים מרצון.

ב.גביית אלפי שקלים (ללא מגבלות) עבור טאבלטים ומחשבים ניידים לתלמידים, תוכנות והטענת ספרים המכונים אמצעי קצה, כרכישת שירותים מרצון.
ג.גביית אלפי שקלים עבור תכניות תל"ן בבתי ספר ייחודיים ותורניים גבייה זו מגיעה לכדי 3,450 שקלים חדשים עבור תכניות תל"ן, שמהוות חלק מרכזי מתכנית הלימודים במוסדות החינוך הגובים אותם. בתי ספר אלה אף מתנים את הרישום והקבלה אליהם בהתחייבות התלמידים לשלמם.

ד.תשלומים עבור הפעלת בתי ספר אחר הצהריים והכפלת תשלומי רכישת שירותים מרצון גבייה המגיעה לכדי 600 שקלים חדשים עבור הפעלת בתי ספר לצד תוספת של 450 שקלים חדשים עבור רכישת שירותים מרצון.

ה.גבייה עבור פעילות חברתית, סמינריונים ושבתות בבתי ספר ממלכתיים דתיים – גבייה המגיעה לכדי מאות רבות של שקלים בכל אחת מפעילויות אלו (450 שקלים חדשים, 400 שקלים חדשים ו-340 שקלים חדשים בהתאמה).

בנוסף לסכומים אלו, הוקמו מכוח החוזרים האמורים ועדות חריגים, המוסמכות לכאורה לאשר לכלל בתי הספר גביית תשלומים נוספת. כתוצאה מכך, פועלים בישראל בתי ספר רשמיים הגובים מהורי התלמידים סכומים העולים, לעתים אף בהרבה, על 10,000 שקלים חדשים בשנה.

כך נוצר פער משמעותי בתוך מערכת החינוך הרשמית בין מוסדות חינוך לתלמידים שהוריהם בעלי ממון לבין מוסדות חינוך לתלמידים שהוריהם אינם יכולים לעמוד בתשלומים הגבוהים.

גביית תשלומים פרועה זו מתבצעת בניגוד לרוח עקרון חינוך חינם וללא פיקוח פרלמנטרי על תשלומים אלו, כדרישת החוק. כתוצאה מכך מאושרים התשלומים ללא דיון ציבורי ראוי, ללא שקיפות וללא כל דיון בוועדת החינוך של הכנסת.

הצעת החוק נועדה להבטיח כי לא יאושרו תשלומים כלשהם לגבייה במערכת החינוך ללא פנייה של שר החינוך לקבל את היתר ועדת החינוך של הכנסת לגבי שיעורי הגבייה המקסימליים. כך תוגשם רוח חוק לימוד חובה המקדם חינוך חינם ופיקוח פרלמנטרי הדוק על חריגה ממנו.

נוסיף כי תיקון דומה נעשה בשנת 2010 בחוק השאלת ספרי לימוד התשס"א–2000. תיקון זה חייב את שר החינוך לפנות לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת כדי לאשר את שיעורי הגבייה המקסימלית בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה.

בנסיבות אלו מוצע לתקן את סעיף 6(ה) לחוק לימוד חובה באופן אשר יבהיר כי גביית תשלומים תיעשה רק בהתאם לתנאי סעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה או בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי. דהיינו: משרד החינוך לא יוכל לאשר כל תשלום במערכת החינוך בלי שקיבל את אישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת והוא עומד בתנאים הקבועים בסעיפים האמורים.

עוד מוצע לתקן את סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, כך שגם גביית תשלומים עבור לימודי תל"ן, שהפכו לכלי מרכזי ביצירת אי שוויון בחינוך, תהיה מחוייבת בפיקוח ועדת החינוך של הכנסת ואישורה, במנגנון דומה לזה הקיים בסעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה.

תגובות

מומלצים