הקשר בין גביית הארנונה לגובה מענק האיזון ברשויות

23.04.2016 מאת: פורטל הכרמל והצפון
הקשר בין גביית הארנונה לגובה מענק האיזון ברשויות

במגזר הערבי גביית ארנונה מעסקים וממשרדי ממשלה נמוכה משמעותית לעומת הרשויות במגזר היהודי,וייתכן שהיא מהווה סיבה עיקרית לגירעונות הנצברים ברשויות במגזר הערבי ולתלות הגבוהה במענקי איזון.

תנאי לאיזון תקציבי ולשגשוג חברתי ברשויות במקומיות הוא הכנסה משמעותית מארנונה עסקית ביחס לארנונה ממגורים או לסך הכנסות הרשות, שכן תעריף ארנונה לנכסים שאינם מגורים גבוה משמעותית מאשר לנכסים למגורים.

לפי הנתונים, קיים פער משמעותי בין רשויות מקומיות בארץ, לדוגמא בממוצע ארצי שיעור ההכנסות מארנונות שלא למגורים מתוך סך ההכנסות מארנונה שנגבו בשנת - 2014 עמד על 56.7% , בתל אביב -
73.6% , בנתיבות 51.8% , בערד 44.5% ובקלנסוואה 17.7% בלבד.

לטענת מרכז השלטון המקומי, 46 ישנן רשויות מקומיות שנוסחת גדיש רואה אותן כרשויות חזקות מבחינה כלכלית, אך למעשה תושביהן חזקים כלכלית, ואילו הרשויות הן עניות מבחינה מקורות ההכנסה.

לטענתם, זהו הכשל של המדד החברתי כלכלי, המשמש את הממשלה לצורך תקצוב הרשויות המקומיות, והמודד את חוזק -התושבים ולא את איתנותה הכלכלית של הרשות המקומית. כשמתרחשים עיוותים כאלה, הרשות המקומית אינה זכאית לקבל מענק איזון.

כך למשל, המועצה המקומית הר אדר, הממוקמת באשכול חברתי כלכלי - 9 ובדרך לאשכול 10, בפועל אין בה מרכז מסחרי, בנקים, תעשייה ומפעלים, שהיו יכולים לייצר הכנסות מארנונה לא למגורים. הארנונה לא למגורים כ- 400-300 ₪ למ"ר גבוהה באופן משמעותי מארנונה למגורים כ- 60-50 ₪ למ"ר, וכך ישנו גבול מעשי לסך ההכנסות שהרשות יכולה לייצר מארנונה למגורים.

כך מתקיים מצב לפיו גם רשויות מקומיות בעלות שיעורי גבייה גבוהים מארנונה למגורים, נעדרות הכנסה משמעותית מארנונה לא למגורים. רשויות כאלה חייבות תמיכה ממשלתית בצורה של קבלת מענקי איזון, למרות -שיעורי הגבייה הגבוהים מארנונה למגורים.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתח את שיעור מענקי האיזון אשר ניתנו בשנת 2014 ברשויות המקומיות ביחס להכנסות מארנונה בשנה זו מהנתונים עולה כי התלות של חלק גדול מהרשויות הערביות במענקי איזון היא גבוהה, וב- 50 רשויות ערביות שיעור מענקי האיזון גבוה ב- 200% ומעלה מההכנסות מארנונה.

עמדת מרכז השלטון: תקצוב דיפרנציאלי של הרשויות המקומיות לפי האשכול החברתי כלכלי של הרשות המקומית, גם לגבי -ההשתתפות הייעודית של הממשלה, על מנת לצמצמם פערים קיימים בין הרשויות.

לדברי מר איתי חוטר, מנהל היחידה לכלכלה ולמידע במרכז השלטון המקומי, זהו אינו הפתרון הראוי. אין להעביר תקציב מהרשויות החזקות לרשויות החלשות, אלא על הממשלה להגדיל את ההשתתפות שלה בתקציב הרשויות החלשות, מבלי לפגוע בהשתתפותה בתקציב הרשויות החזקות. זוהי, למעשה, דרישה של מרכז השלטון המרכזי להפחית את דרישת המצ'ינג קרי, להקטין את שיעור ההשתתפות של הרשויות החלשות בחינוך, ברווחה ובשאר השירותים הממשלתיים.

לדעתו, הפתרון של נטילת תקציבים מהרשויות החזקות והעברתם לרשויות החלשות אינו פתרון נכון, משום שהיקף פעולות הרווחה ושאר השירותים הממשלתיים שבמסגרת המצ'ינג, לא ישתנה בעקבות צמצום ההשתתפות הממשלתית ברשויות החזקות. בעקבות צעד שכזה, הרשויות החזקות תייקרנה את הארנונה, אך בניגוד למס לאומי ממשלתי, כדוגמת מס הכנסה ומע"מ, הארנונה היא מס מוניציפאלי, שאמור לשרת רק את תושבי הרשות המקומית הנתונה.

לכן, אם המדינה מעוניינת לצמצם פערים כלכליים חברתיים בין התושבים והרשויות המקומיות, היא צריכה להעלות את המיסים הממשלתיים ולא את המיסים המוניציפאליים. הממשלה תוכל לאפשר לרשויות החלשות לצמצם את המצ'ינג שלהן על ידי הגדלת ההשתתפות הממשלתית ברשויות החלשות, ולא על ידי העברת תקציבים מהרשויות החזקות לרשויות החלשות.

הקמת קרן ארנונה ממשלתית, קרי, חלוקה מחדש של הארנונה שמשלמים משרדי הממשלה ומוסדות ציבוריים, אשר נאמדה בשנת 2009 בכ- 1.1 מיליארד ש"ח בשנה, ורק כ- 0.2% ממנה נותבו ליישובים ערביים, מר חוטר טוען שגם צעד שכזה אינו הפתרון הנכון לשיפור מצבן של הרשויות החלשות.
הארנונה היא, כאמור לעיל, מס מוניציפאלי המשולם על ידי בעלי הנכסים על מנת לממן שירותים המסופקים

על ידי הרשות המקומית. לכן, ליישובים ערביים בהם אין נכסים ממשלתיים רבים, אין צורך להגדיל את כספי הארנונה המועברים אליהם. על הממשלה להתחיל למקם משרדי ממשלה ביישובים ערביים ולהעתיקם מירושלים ומקרית הביטחון בתל אביב ליישובים ערביים או חלשים אחרים. אך הותרת נכסי הנדל"ן -הקיימים ברשויות החזקות והעברת כספי הארנונה לרשויות החלשות אינן הפתרון הנכון. לא ניתן לנתק בין תשלום מס ארנונה לבין קיומם של נכסי נדל"ן ביישובים בהם הם ממוקמים.

בסיכום, מצביע מר חוטר על 3 פתרונות רצויים לצמצום הפערים החברתיים בין הרשויות המקומיות:

א. הגדלת מענק האיזון בפועל ל- 100% ממענק המודל, בטווח הקצר. בטווח הארוך יש להקים ועדה חדשה שתבחן את העניין, תעדכן בצורה משמעותית סל שירותים בסיסי, שעל פיו ייקבע מענק האיזון, ותיצור נוסחה חדשה.

ב. הפחתת דרישת המצ'ינג לרשויות המקומיות החלשות בחינוך, ברווחה ובשאר השירותים הממשלתיים;

ג. פיתוח כלכלי של מקורות הכנסה עצמיים לרשויות המקומיות החלשות, כולל אזורי תעשייה, מסחר,תעסוקה; העתקת משרדי ממשלה לרשויות החלשות; פיתוח עסקי ארנונה לא למגורים, פיתוח מקורות -הכנסה נוספים.

תגובות

מומלצים