הקשר שבין מלח לתחלואה

התכנית הלאומית להפחתת צריכת המלח באוכלוסייה בישראל

מזה שנים רבות מצטברות עדויות ועובדות על הקשר שבין צריכה עודפת של נתרן (מלח) לתחלואה. צריכה גבוהה של נתרן גורמת ליתר לחץ דם, מחלה בפני עצמה וכזו שיש לה השלכות חמורות על מערכות אחרות בגוף. 
חטיפים - עשירים במלח ובקלוריות ריקות

חטיפים אהובים מאוד בישראל וחביבים במיוחד על ילדים ובני נוער. אך הם עשירים במלח ובקלוריות ריקות, שיחדיו מהווים גורם סיכון ליתר לחץ דם. מכאן, שהפחתת הצריכה של חטיפים היא בעלת השלכות בריאותיות וכלכליות משמעותיות.

כמות הנתרן, הקלוריות והשומן בחטיפים פופולריים

צריכת נתרן בישראל ובעולם - ההמלצות והמצב בפועל

ההמלצות בישראל לצריכת נתרן למבוגר הן כ- 1,500 מ"ג נתרן ליממה. הצריכה המרבית המומלצת היא 2,000-2,400 מ"ג ליממה, כמות שהיא שוות ערך לכ-5-6 גרם מלח. ערך זה נקבע כיעד לצריכת הנתרן באוכלוסייה על ידי ארגון הבריאות העולמי.
 
המלצות אלה תקפות לגבי אנשים בוגרים בריאים, אך לאנשים הסובלים מבעיות בריאותיות כגון מחלות לב, יתר לחץ דם, מחלות כליה ומחלות נוספות יש צורך בייעוץ מקצועי אישי ובהגבלות תזונתיות נוספות על ידי דיאטנית קלינית.
 
באשר לילדים, ההמלצות נמוכות אף יותר:

בגילאי 1-3: הכמות המקסימלית היא 1.5 גרם ביממה (600 מ"ג נתרן);
בגילאי 4-8: 1.9 גרם ביממה (760 מ"ג נתרן);
בגילאי 9-13: 2.2 גרם ביממה (880 מ"ג נתרן)

מסקרי מצב בריאות ותזונה שבוצעו במדינות רבות בעולם עולה, כי מרבית האנשים צורכים נתרן בכמות גבוהה פי 1.5 עד 2 מן ההמלצות. בסקרי התנהגות וסקרי תזונה, כולל סקר שנערך בשנים 2014-2016, נמצא כי בני נוער בישראל צורכים פי 2 מכמות המלח היומית המומלצת.
ההערכה היא כי לפחות 75% מהנתרן מקורו במזון המתועש ועל כן המסר לתעשיית המזון הוא לבצע רה-פורמולציה הדרגתית (שינוי הרכב) של מזונות, תוך הפחתה של כמויות הנתרן וללא שימוש בתחליפי מלח.

כיצד לצמצם את צריכת הנתרן/מלח?

המחלקה לתזונה מפרסמת המלצות מפורטות להפחתת צריכת הנתרן - באופן כללי, כאשר מכינים ארוחות בבית וכאשר אוכלים במסעדה או מחוץ לבית.

התכנית הלאומית להפחתת צריכת המלח במזון

בעקבות העדויות הבריאותיות החלו בשנים האחרונות רשויות הבריאות המובילות בעולם להוביל תכניות לאומיות ובינלאומיות להפחתת צריכת הנתרן. המחלקה לתזונה במשרד הבריאות גיבשה את התכנית הלאומית להפחתת צריכת המלח במזון. התכנית כוללת מגוון פעולות השלובות זו בזו במטרה להגיע לצריכה ממוצעת של עד כ-6 גרם נתרן ליממה באוכלוסייה בשנת 2020.
 
בין הפעולות שבוצעו במסגרת התוכנית:

סקר הפרשת הנתרן בשתן, המהווה בסיס חשוב להערכה מדויקת של צריכת הנתרן באוכלוסייה;
עבודה משותפת עם תעשיית המזון להפחתת הדרגתית של תכולת הנתרן במזונות;
סקר בדיקת תכולת המלח במוצרי המזון מתוך קטגוריות נבחרות;
העלאת מודעות הציבור לנושא באמצעות קמפיין רב שלבי בעיקר ברשתות החברתיות.

 {YouTubeVideo id=wAJY1Eahljc}