מוקדש לך...מחכה לך
התלבטתי הרבה אם לכתוב או לא אבל בסופו של דבר החלטתי שכן...כל כך להיות בקשר כל כך טוב עם איש שהוא ממש יקר והכי יקר שכל מה שעברתי רק לו סיפרתי.
הייתי אמיתית בכל מובן אפשרי אפילו אם פגעתי ללא כוונה, בכלל אדם שאי אפשר לתאר לא במילים ולא במשפטים ולא במעשים ולא בהקרבה אין סופית...
היו לי הרבה דברים להגיד ופתאום הכל נעצר ונבלם, המילים נגמרו אחרי כל כך הרבה שנים של סבל אין סופי והמתנה שאולי בסופו של דבר הכל ייגמר בטוב.
עם השנים הכל התעצם, אמרת שהזמן יעשה את שלו, אבל טעית הזמן לא עשה כלום.
הזמן רק העצים הכל, אתה עשית, אתה התנתקת בצורה אכזרית ביותר בלי רחמים והלב נקרע ונשבר לרסיסים.
שאלת פעם מה יקרה לי אם יקרה לך משהו, עניתי שאמות ואני מתה כבר.
לקחת את הלב והלכת והשארת את כל החסימות שעשית, שיזכירו לי תמיד שאני הייתי כלום בשבילך...
רק שתדע שאני נכון המשכתי בחיי אבל אתה חי איתי כל שנייה בלב ותמיד אשמור עליך בנשמה והגעגוע גובר מיום ליום.
מקווה שתקרא את דבריי ותחזור מהר, מחכה לך.
