רימה זהר אלדין
חינוך חברה מאבק האדמות פוליטיקה ספורט מפגעים מדור נפטרים أدب وفن גולשים כותבים עסקים סרטונים שונות פייסבוק מודעות פרסום
פורטל הכרמל
ראשי | אודותינו | צור קשר

מבזקי חדשות

מאוחדת דאליה

פאדי נטור

אמין כיוף חדש

ד



סקר



חינוך
קנאפה גאלב
יש לקדם לימודי חובה של ערבית במערכת החינוך
07/07/2016,  מאת: פורטל הכרמל

ערביתלא תהיה אפשרות בחירה בין ערבית לצרפתית בלימודים במערכת החינוך. הערבית תהיה שפה שנייה ליהודים, ולימודה יהיה חובה מבית הספר היסודי ועד כיתה יב', כמו שהשפה העברית היא שפה שנייה לערבים כיום.


אלה חלק מהמלצותיו של מחקר ראשון מסוגו ומקיף של פרופ' מוחמד אמארה מהמכללה האקדמית בית ברל שבחן את מקומה ולימודה של השפה הערבית במרחב האקדמי בישראל.

המחקר החלוצי בדק, באמצעות סקר עמדות של 568 סטודנטים ואנשי סגל ערבים ויהודים בארבע אוניברסיטאות המחקר הנבחרות בישראל (חיפה, העברית, תל אביב ובן גוריון בנגב), את היחס למקומה ומעמדה של השפה הערבית בישראל בכלל ובאקדמיה בפרט. בנוסף, המחקר בחן את מצב הוראת השפה הערבית במחלקות ללימוד השפה הערבית  בארבע האוניברסיטאות ובאתרי אינטרנט במוסדות ההשכלה הגבוהה.

המחקר הראה שהמרחב האקדמי בישראל (וזאת למרות הימצאותו של אחוז ניכר של סטודנטים ערבים באוניברסיטאות השונות), מפלה לרעה את השפה הערבית ותרבותה ומתייחס אליה כשפה "פרטית", ולא כשפת המרחב הציבורי. השפה הערבית נפקדת מהאקדמיה הישראלית כמו משאר המרחבים. אלא אם לצורכי בטחון.

המלצותיו העיקריות של המחקר:

להפוך את הערבית משפה מאיימת לשפה בעלת משאב ותרומה: הערבית נתפסת בישראל כבעיה וכאיום. כדי שיתרחש שינוי מהותי בתפיסתה של הערבית במרחב הציבורי, אסור שהיא תיתפס כך אלא כמשאב, בין חומרי ובין סימבולי, שיכול לתרום למרחב הציבורי.

לאפשר למיעוט הערבי לממש את זכויותיו הלשוניות בשפת האם: השימוש בערבית בתחום הציבורי יאפשר למיעוט הערבי בישראל לממש את זכותו הטבעית בכל תחומי החיים ויקל עליו לתפקד בצורה נורמלית וללא מכשולים גם באקדמיה.

יש לחזק את הערבית ולעשותה משפה שולית לשפה העומדת במרכז המרחב הציבורי – המדינה, על זרועותיה השונות, צריכה להרחיב את השימוש בערבית בתחומים הציבוריים שבאחריותה,  צעד שיתרום ללגיטימציה של הערבית במרחב הציבורי ויעודד יהודים ללמוד אותה ולהשתמש בה אף הם במרחבים הפרטיים.

בשל ההקשרים הצבאיים–ביטחוניים–מדיניים הנמשכים של השפה הערבית יש לאזרח באופן אקטיבי את השפה הערבית; על המוסדות האזרחיים להשקיע מאמץ ומחשבה ביצירת מוטיבציה אקדמית, חיוביות ואינטגרטיבית ללימודי השפה. יש להפוך את הערבית משפת האויב לשפה שהיא גשר תרבותי ואמצעי להבנת האחר.

לקבוע מדיניות חדשה של חינוך לשוני: על פי המדיניות החדשה המוצעת לא תהיה עוד אפשרות בחירה בין ערבית לצרפתית, בחירה הפוגעת במעמד הערבית; הערבית תהיה שפה שנייה ליהודים, ולימודה יהיה חובה מבית הספר היסודי ועד כיתה יב', כמו שהשפה העברית היא שפה שנייה לערבים כיום.

הנכחת הערבית ותרבותה במרחב האקדמי: בשילוט, במקומות שנותנים שירות לסטודנטים הערבים, בטפסים ובאתרי האינטרנט של המוסדות להשכלה גבוהה ושל הספריות שלהם. בלוחות השנה האקדמיים יש לציין בבירור את המועדים התרבותיים והלאומיים של הערבים ולעשות את ימי החג של הערבים (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) ימי שבתון. בפעילויותיהם של אגודות הסטודנטים וגופים אחרים יש לתת במה לייצוג התרבות הערבית הפלסטינית.

קידום השפה הערבית כשפה אקדמית על ידי קידום כינוסים בשפה הערבית. לקדם את מעמדה של השפה הערבית דרך חשיבותה האקדמית – על ידי חיוב לימודי ערבית כתנאי לקבלת בגרות, או כתנאי לקבלה ללימודי התואר הראשון, דבר שישפיע באופן אוטומטי על מעמדה, הקשריה וחשיבותה בקרב תלמידי תיכון.

שינויים במחלקות להוראת השפה הערבית – על ידי  הוראת הערבית כשפה שנייה, ולא כשפה זרה. שנית, יש לזנוח את הגישה האוריינטליסטית ואת הגישה הביטחונית, המצמצמות את לימודי השפה והתרבות ותוחמות אותם בגבולות שוליים מצומצמים. את השפה הערבית יש ללמד בערבית, ועל ידי כך לשפר את שליטת הלומדים במיומנויות השפתיות ולהעניק לערבית חיות ולגיטימיות.

השלמת תרגום אתרי אינטרנט לערבית- יש להמשיך בעבודת התרגום לערבית והנכחתה במדיום המקוון ואף לפעול להרחבתו לכל דפי המידע של אתרי האינטרנט של המוסדות להשכלה גבוהה. בנוסף, יש לדווח בגלוי על אתרים שלא יהיה בהם מידע בערבית במקומות המיועדים לכך בהתאם לקביעת המל"ג ולמרות מימונה, ובמידת הצורך אף להטיל סנקציות על המוסדות שלא יעמדו בדרישות.

הגברת המודעות בקרב הסגל האקדמי והמנהלי על ידי על ידי סדנאות שיעסקו בחשיבותה של הערבית ובתרומתה לסטודנט הערבי, לרווחתו ולהרגשת ההשתייכות שלו למרחב האקדמי, ומתוך כך גם להשתלבותו בקמפוס ובלימודים. 

יצירת תנאים למרחב אקדמי משותף - יש לבחון את התנאים בקמפוסים התורמים לבניית מרחב אקדמי משותף. כיום המרחב משותף פיזית, אך הוא שייך יותר לנוף העברי. מן הראוי לבחון כיצד אפשר להפוך אותו בהדרגה למרחב משותף לכול, כדי  שגם הסטודנט הערבי ירגיש חלק ממנו, לא רק מבחינה פיזית אלא גם מבחינה חברתית ותרבותית.

בניית גשרים בין הסטודנטים הערבים לשאר הגורמים במרחב האקדמי: על ידי ה-האפשרות של לימוד קורסים בסיסיים בערבית, כדי להקל על המעבר אל האקדמיה הישראלית; גם סיוע מיוחד לסטודנטים ערבים בשנותיהם הראשונות באוניברסיטה; וגם לקדם באופן אקטיבי פעולות שמטרתן בניית גשרים בין האוכלוסיות השונות בקמפוס, כולל לימודי ערבית מדוברת לסטודנטים היהודים, ערבי תרבות ערבית לכלל הסטודנטים בקמפוס, ועוד.

עריכת מחקר יישומי  מקיף שמטרתו לבחון את האפשרויות ליצירת תנאים מיטיבים להקלת השתלבותם של הסטודנטים הערבים במרחב האקדמי ולקידום הערבית ותרבותה.

הקמת פורום משותף לארגוני החברה האזרחית ולאקדמיה: הפורום יפעל לבניית חזון של מרחב אקדמי שיש בו נוכחות בולטת של השפה הערבית ותרבותה ולפיתוח פתרונות הולמים ומנגנון יעיל להתמודדות עם החסמים המקשים על הסטודנטים הערבים במרחב האקדמי.

אף על פי שהשפה הערבית הינה שפה רשמית, בפועל היא שולית כמעט בכל התחומים והינה שפה נחותה יותר מן השפה הערבית ובהרבה מן המקרים מן האנגלית שאינה שפה רשמית. המרחב האקדמי ,מתנהל ברובו בשפה העברית, אינו נתפס כמרחב אקדמי משותף לערבים וליהודים אלא נתפס כשייך לקבוצה אחת בלבד. בכל הנוגע לקידום השפה הערבית, האקדמיה לא  מחוללת שינוי, היא אפילו מפגרת אחרי מרחבים אחרים.

המחקר המלא הוצג, במסגרת פאנל מרכזי ב'שפה, זהות וקונפליקט בישראל' שייערך ביום ראשון הקרוב, 3.7.16 במכללה האקדמית בית ברל. הפאנל הינו חלק ממיזם משותף לקידום השפה הערבית במרחב האקדמי הישראלי של מכון ון ליר בירושלים,  מרכז דיראסאת – מרכז ערבי למשפט ומדיניות, ועמותת סיכוי – העמותה לקידום שוויון אזרחי, במימון האיחוד האירופי. הפאנל המרכזי, יעסוק בהשלכות החברתיות, האקדמיות והפוליטיות של קידום השפה הערבית במחקר האקדמי.

פאנל זה הוא חלק מתכנית שהתקיימה בשנה האחרונה ומטרתה לעסוק בקידומה של השפה הערבית במרחב האקדמי בישראל. במהלך השנה, נערכו כנסים בארבע האוניברסיטאות ברחבי הארץ – אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת חיפה. הכנסים שנערכו בשפה הערבית, דנו בהיבטים מחקריים שונים הנוגעים לשפה הערבית, בתחומי המשפט, התרבות ועוד.
מבין מובילי המיזם, ד"ר יונתן מנדל התייחס בכנסים להשלכות של קידום השפה הערבית כשפה אקדמית בקמפוס – כשפת הרצאה ושפת דיון , וזאת לאחר כמעט שבעה עשורים בהם הערבית לא הייתה קיימת בחיי הסטודנטים בארץ.



  הוספת תגובה  היה הראשון להגיב למאמר זה    שתף בפייסבוק  שתף בפייסבוק    הדפסה גירסה להדפסה      שלח לחבר שלח לחבר  
< קודם   הבא >

בני עוספיה

עמאר מנסור

מאוחדת עוספיא

נדים קבלאן

סאמר והבה



מתוך פורום העסקים והעמותות של הכרמל
ח.נ חשמל ותקשורת
ח.נ חשמל ותקשורת
מודעות פרסום