הנהירה לבתי ספר בחיפה יותר ממה שחשבנו

מצב החינוך בדאלית אל כרמל לא מסמפט, במיוחד התלמידים שעולים לחט"ב, הצביעו ברגליים, שהם לא רוצים ללמוד בכפרים.

השנה יותר תלמידים מבתי הספר היסודיים בדליה העדיפו להירשם למוסדות חינוך בחיפה, יהודים וערבים, מה שלא היה בשנים האחרונות.

חשוב לציין כי בלי אישור ממחלקת החינוך בכפר, לא מקבלים תלמידים לבתי ספר.

לגבי התלמידים שלומדים ביסודי דתי אלאשראק ובחט"ב עוספיה, צוידו באישורים ממחלקת חינוך בדאלית אל כרמל, שמאשרים להם ללמוד במערכת החינוך בעוספיה.

משרד החינוך מעביר לרשות המקומית בעוספיה, כ 12 מיליון ₪, אם נחלק אותם למספר התלמידים שלומדים בכפר, נגיע לסכום 1880 ₪ לכל תלמיד, בדליה אותו דבר פחות או יותר.

אם נכפיל את מספר התלמידים שלומדים במסגרת חינוך חיצוני, נגיע לסכומי עתק בכל שנה, מה שלא מפריע למועצה לחשוב, איך לעשות הכל כדי להשאיר את התלמידים במסגרת החינוך המקומית.

למשל בעוספיה העדה הנוצרית שמהווה כ 20% מהחינוך בעוספיה, 50% מבני העדה, מעדיפים שילדיהם ילמדו מהיסודי ועד התיכון בחיפה.

בני העדה המוסלמית, שני שליש שולחים את ילדיהם לחיפה.

אם חוזרים אחורה 3 שנים, בעוספיה, מספר התלמידים שנרשמו לכיתה א מחוץ לעוספיה היו בודדים, השנה יותר תלמידים עברו לבתי ספר אזוריים ובחינוך בכפר יותר ילדים ביקשו ללמוד ביסודי א וביסודי דתי אלאשראק.

חשוב לציין כי תיכון רונסון ותיכון עתיד והטכנולוגי לא קשורים לחישובים הכספיים הנ"ל, הרשויות המקומיות משלמות מהיסודי עד סיום החט"ב.

בדאלית אל כרמל רוב התלמידים הלומדים בחיפה, באים מחתך כלכלי חזק, הרוב ילדים למורים ועובדי מועצה, שמשתכרים מהכסף הציבורי של משלם המיסים, האוכלוסייה החלשה מחוסר ברירה משאירה את בניה ללמוד במערכת המקומית.

החלוקה של שני הכפרים שלומדים באלאשראק, ביסודי 55 % מעוספיה ו 45% מדליה, בחט"ב אלאשראק 60% מדליה ו 40% מעוספיה, בתיכון ובחט"ב עוספיה לומדים כ- 30 תלמידים מדליה.

זה כולל ילדי הגנים שבעוספיה מגיעים כמעט ל 580 תלמידים ובדליה כמעט 800 תלמידים.

כך לא בונים חינוך ולא חברה, כאשר מעדיפים להעביר את הכסף למסגרות אחרות ובכסף שנשאר משלמים לאותם מורים ובכירים שילדיהם לומדים שם.