ח"כ עבדאללה אבו מערוף:"לפרק את תאגידי המים"

חה"כ עבדאללה אבו מערוף מהרשימה המשותפת והועדה הציבורית נגד תאגיד אלעין, הקימו אוהל מחאה בירכא להמחיש את זעקת התושבים בכפרים נגד היטלי המים והביוב שהם משלמים.

יש לציין שחה"כ אבו מערוף היה אחד המתנגדים לתאגידים עוד לפני שנבחר לכנסת.

ח"כ עבדאללה אבו מערוף: "בועדת הפנים של הכנסת דרשנו מרשות המים שתערוך חקירה לכל תאגידי המים בכללי ולתאגיד אלעין בפרט".

תאגיד המים והביוב אל עין אחראי על תשתיות המים והביוב של היישובים: ירכא, כפר יאסיף, ג'ולס, ינוח, ג'ת, מכר, אבו סנאן, מזרעה וגדידה.

ח"כ אבו מערוף אמר לנו: "רוב המועצות מסכימות שהשירות יחזור אליהן, שכל עניין המים יחזור לגבייה ולחסות המועצות המקומיות, לא להשאיר את התאגיד הזה מונופול".

ח"כ אבו מערוף: "אחד הדברים שהופיע בחוק התאגידים הוא תחרות, בפועל אין תחרות, אין דוחות, אין פרויקטים שנעשו לטובת הצרכן שזה התושבים, במצב הקיים אין דוחות כספיים ולא נעשה אף פרויקט לטובת האזרחים במשך כל השנים, לכן אני דורש שתקום ועדת חקירה מטעם רשות המים שתחקור את התנהלות תאגידי המים בישראל ובעיקר לחקור את התנהלות תאגיד אלעין".

חה"כ אבו מערוף יחד עם הפעילים בועדה הציבורית נגד תאגיד אלעין, קוראים לציבור התושבים בכפרים להגיע ולחתום על העצומה שהכינו נגד התאגיד בכפרים שלהם, אוהל המחאה הוקם מול משרדי התאגיד בירכא.

דיווחים קודמים מהמאבק של תושבי הצפון נגד תאגיד אלעין בכתבות הנ"ל

כסרא סמיע זועקת נגד היטלי מים ביוב והתאגיד

"לא נשאר כסף לשלם לתאגיד, צריכים משכנתא לממן את התאגיד בכסרא", התושבים יוצאים להפגנה בדרישה לתיקון, כן לפיתוח ובניה ולא לדמי הקמה, לפרטים

הכפר הדרוזי שנמצא במצב סוציו אקונומי נמוך במיוחד נהנה בעבר מהאדמות שברשותו, בנה וכך הכפרים התפתחו על אדמות פרטיות בלבד, מאז שהכל הלך והצטמצם ולא נשארו עוד אדמות, באה המדינה והעניקה אזורים מעטים לבניה בשם שכונות לחיילים משוחררים.

מאז הקמת תאגידי המים והביוב, הרשויות המקומיות מבלי לחשוב לעומק התאגדו ולא בדקו מה זה תאגיד הררי, מה התעריף של קוב המים ומה התעריף של כל חריגה, מה מצבו הכלכלי של הציבור המקומי ואם הם יכולים לעמוד בתשלומים הגדולים.

בזמן כהונתו של ראש המועצה הקודם בכסרא סמיע ב2008, יחד עם חברי המועצה, אישרו להתאגד לתאגיד מעיינות זיו ומאז החיים של התושבים התהפכו מקצה לקצה, הנטל כבד מדי לאור המצב הכלכלי הקשה בכפרים כסרא סמיע.

המצב הסוציו אקונמי בכסרא סמיע לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד על 3, מהנמוכים בארץ, במיוחד שרוב הנשים לא עובדות ורוב התושבים חיים על שכר של מינימום.

אחוז בעלי תואר אקדימי בכסרא מהנמוכים בישראל, לעומת סמיע שהיא שייכת לאותה מועצה, שם יש כ- 80 אחוז בעלי השכלה גבוהה, ששכרם גבוה יותר מתושבי כסרא השכנה.

התושבים בכסרא בני העדה הדרוזית ובכפר סמיע התושבים בני העדות הנוצרית המוסלמית והדרוזית.

המיוחד במצב, למשל רוב הדירות בסמיע קונים מים מהאגודה שלהם שפועלת עוד לפני כניסת תאגיד המים והביוב לכסרא, הם נהנים ממחיר ואי תשלום עבור היטלים וקנסות לצורך תוכניות בניה, מה שלא קורה בכסרא הסמוכה.

בנוסף אותם תושבים מסמיע שמתגוררים בשכונת החיילים המשוחררים פתורים מדמי הקמה, כי האזור מפותח ע"י מדינה, ההפך מהתושב שרוצה לבנות על אדמה פרטית שמחויב במחיר של 30 עד 40 אלף ש"ח, ואם לא הועדה לתכנון ובניה לא מדברת איתו בכלל.

יש לציין שלא ניתן לאגד אגודת מים ואזורי תעשיה לתאגידים לפי החוק וזה נמצא בהרבה מועצות אזוריות ורוב הרשויות, אזורי תעשייה, כמו אזור התעשייה תפן ורשויות נוספות, שמאוגדים באגודה פרטית ונהנים, כמו שחלק גדול מתושבי סמיע נהנה עד היום ולא נפגע מהתאגיד החדש.

כאן מדובר בהפרש כספי גדול, למשל בכסרא משלמים למטר בניה 170 ש"ח ובכפר סמיע שזו אותה מועצה משלמים הרבה פחות מזה.

בכסרא בשל המצב העגום שהגיעו אליו התושבים, החליטו להפגין, המארגנים של ההפגנה, מספרים לנו שמאז נכנס התאגיד נגרם נזק כלכלי קשה לתושבים המקומיים בכסרא והתאגיד גרם ליותר צעירים שבונים ללא היתר בניה, כי אותם צעירים לעולם לא יכולים לעמוד בדרישה הכספית שמבקשים מהאזרח.

נציג המארגנים: " לפני שנכנס התאגיד בכסרא במיוחד לא הייתה בניה ללא היתר מה שקורה היום בפועל, כנראה שהמדינה רוצה שאנחנו נבנה ללא היתר בניה, לא ברור מה האינטרס של המדינה, לגרום לתושבים לסבול עוד ועוד".

"מי שרצה דאז לבנות ניגש למועצה המקומית שילם 9 אלף ש"ח למועצה, חתמו לו ואז הפקיד את התוכנית בועדה לתכנון ובניה וכך בנו את הבתים הפרטיים בכפר על אדמה פרטית, היום זה בלתי אפשרי, אם לא משלמים סכום של 30 עד 40 אלף ש"ח, לא מוכנים בועדה לתכנון ובניה בכלל להפקיד את התוכנית וכך הכל מסתבך".

חשוב גם לציין שיש רווח של זמן, בין ההתחברות למערכת הביוב לתשלומים שהאזרח משלם בפועל, ישנם אנשים  שמשלמים מהיום הראשון לתאגיד ועד היום הם לא מחוברים למערכת הביוב.

שאלה: מה את מנסים להשיג במחאה הזו שלכם?

"אנו באים להעביר מסר למדינה, לממשלה ולחברי הכנסת ובעצם לכולם, שהמצב בלתי נסבל בצורה בה הם פועלים נגד אזרחי הפריפריה והאוכלוסייה החלשה, נכון שהמועצה דאז הסכימה לכניסת התאגיד, אבל בצורה הזו כתאגיד הררי לא ניתן לפעול בכפרים הדרוזים שמצבם הכלכלי מאוד קשה, צריך לתקן את החוק ולחזור לתקנה הישנה שהייתה, המצב הזה משליך על כל החיים ובמיוחד על חינוך וגידול ילדינו לעתיד יותר טוב, יש להחזיר את המצב על קנו, לא להתנות דמי הקמה בוועדות תכנון ובניה אלא להתאים את דמי ההקמה לקראת אכלוס וסיום הבניה, ע"מ להקל על התושבים בפאן הכלכלי, אנחנו תושבים טובים שמגיע שיתחשבו בנו".

יש לציין שבשנה האחרונה נשמעו קולות רבים בכפרי הדרוזים בצפון בהקשר לתשלום לתאגידים וגובה התשלומים שדורשים עבור כל אישור, אפילו לבניית מחסן.

{YouTubeVideo id=_ZtNrzE1ZB0}

 

מחריפים את המאבק נגד תאגיד המים והביוב אלעין

תושבים מהכפרים ירכא, כפר יאסיף, ג'וליס, מזרעה וג'דידה הפגינו בצומת הדרכים בכניסה לכפרים ירכא ג'וליס בכביש 70 נגד תאגיד המים והביוב אלעין, בטענה שהתושבים משלמים כמו בכל מקום בארץ ובתמורה לא מקבלים שירות שווה.

הרשות המקומית שהחליטה לחתום חוזה עם תאגיד יכולה להוציאו או להטיל עליו עונש כלשהו, אם חרג מהסכם שנחתם ואושר במליאת והנהלת המועצה.

היום מבין הכפרים שבהם פועל התאגיד, הכפר ירכא שהינו בעל רוב שליטה בתאגיד מבין שאר הכפרים ויש לו את כל הזכות להחליט מה לעשות אם התושב נפגע מאותו תאגיד.

תאגיד של מספר גדול של אנשים שיצאו בקריאה לא פעם נגד אותו תאגיד, ארגנו ישיבות ופגישות במטרה ללחוץ על מקבלי ההחלטות לשפר את השירות בכפרים ובין היתר נפגשו עם ראשי הרשויות שחלק הבטיח לפעול לשיפור השירות והחלק השני ניצל הזדמנות לתקוף את התאגיד למרות שהוא בפועל בעל הבית.

המארגנים של ההפגנה בכניסה לכפרים בכביש 70 לא חשבו שהם בעיקר פגעו בתיירים שבאים לקנות מבעלי עסקים שבקושי מתפרנסים בתקופה האחרונה באזור ירכא, ג'וליס, כפר יאסיף וכפרי האזור.

יש לציין שהגוף היחיד שיכול לפעול נגד תאגיד המים והביוב אם הוא לא פועל לפי ההסכם זה רק הרשות המקומית באותו כפר.

אז בינתיים במקום לצעוק נגד חברה פרטית, לפעול נגד הפוליטיקאים שמשקרים לכם ולא מספרים את כל האמת.