להפחתת שיעור מי שאינם יודעי קרוא וכתוב בישראל

דובר המחוז , דויד גורלי מציין כי המבצע שהחל ביוזמתו של מנהל המחלקה לתרבות במשרד החינוך דאז, הנשיא החמישי יצחק נבון שעל שמו נקרא ביה'ס היסודי החדש 'שער הגיא' ביוקנעם , שנחנך היום , הביא להפחת שיעור מי שאינם יודעי קרוא וכתוב לפחות מ 3 אחוזים כיום.

שיתוף פעולה של נבון ז'ל עם סא"ל סטלה לוי, מפקדת ח"ן ראשית בצה"ל, נועד להרחיב את ידיעת קרוא וכתוב בעברית בקרב מבוגרים.

יחודו של המבצע היה בניסיון השיטתי והמקיף ובגיוס של מוסדות אזרחיים וצבאיים לפתרון הבעיה. צה"ל העמיד חיילות לרשות משרד החינוך ואלה נשלחו אל "החזית", אל יישובים בהם היה ריכוז גבוה של מבוגרים חסרי השכלה או בעלי השכלה מעטה. המבצע החל במושבים באזורים מרוחקים והורחב אל עיירות פיתוח, שכונות בערים ויישובים במרכז הארץ.

הרקע למבצע: ממצאי מפקד האוכלוסין ב-1961 שהעלו כי רבע מיליון מהיהודים המבוגרים בישראל (מגיל 14 ומעלה) לא ידעו באותה עת  קרוא וכתוב בשום שפה , שיעור גבוה במיוחד שעורר דאגה עמוקה בכל מערכות החיים דאז.
זלמן ארן, שר החינוך ב-1963, טען בראיון לעיתון הארץ כי:

זו בושה וחרפה ש'עם הספר' כולל אנשים אנאלפביתיים וכי עלינו למחוק את הכתם הזה מעלינו. הדבר יועיל לא רק לחיבור בין הקהילות השונות של יהודים בישראל, אלא גם לחיבור בין דור ההורים לדור הילדים.

דברים אלו היו בבסיס המניע למבצע רחב ההיקף שכלל מאות מורות-חיילות ושרשרת פיקוד ענפה, שהתפרסו ביישובים השונים.

המורות החיילות קיימו שיעורים פרטיים בבתיהם של מבוגרים שונים, אם ביחידים או אם בקבוצות קטנות, ולימדו אותם קריאה וכתיבה בסיסיים בעברית. עיקר התלמידים היו נשים, שכן הגברים נהגו לעבוד מחוץ לבית רוב שעות היום.

לתלמידות היה זמן מועט בין עבודות הבית לטיפול בילדים, והן התלמידות והן המורות תימרנו את השיעורים בין הזמנים השונים.

חומרי הלימוד המתקדמים כללו את עיתוני 'שער', 'למתחיל' ובהמשך 'שער למתחיל' הישגי התלמידים היו קריאה בעיתונים אלה, כתיבה וקריאה של מכתבים, והיכולת לחתום את שמם במקום טביעת אצבע בדיו.

בשנת 1977 תוכנן הפרויקט מחדש תחת השם תהיל"ה. תפיסתו הייתה יצירת כיתות לימוד במוסדות ציבוריים אליהם יגיעו התלמידים, במקום שהמורות יגיעו אל ביתם.