ח"כ אלי כהן :"מציע לאזרחים לא לשלם בכרטיסי אשראי בחול"

במסגרת הדיון בוועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן בהצעת חוק להגברת התחרות בשוק הבנקאי, הוועדה דנה בהסדרה של חברת שב"א שירותי בנק אוטומטיים ובעמלות שגובות חברות כרטיסי האשראי בעסקאות מט"ח ובסליקה.

01.11.2016 מאת: פורטל הכרמל והצפון
ח"כ אלי כהן :"מציע לאזרחים לא לשלם בכרטיסי אשראי בחול"

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל' ועדת הרפורמות מאמצת תיקונים שיסיעו לכניסת שחקנים חדשים בשוק הבנקאות

במהלך הדיון נסקרו התיקונים להצעת החוק שנועדו להבטיח שחברת שב"א תוכל לשמש פלטפורמה לכל השחקנים הקיימים, ולאלו שיכנסו בעתיד.

עפ"י המתווה, שיעור האחזקה של הבנקים הקיימים בחברת שב"א, לא יעלה על 10%. הירידה בשיעורי האחזקה של הבנקים תהיה תוך ארבע שנים מיום תחולת החוק.

היום, הבעלות של חברת שב"א מתחלקת באופן הבא: בנק לאומי 42% בנק הפועלים 35% בנק דיסקונט 20% והבנק הבינלאומי% 3.במסגרת התיקונים לחוק, הוצגה האפשרות להעניק לבנקים אפשרות למכור שירותי מחשוב לגופים בנקאים אחרים. צעד זה חיוני על רקע ההשקעות הרבות הנדרשות במערכת הבנקאות הקיימת.

כיום, הבנק היחיד שמקבל שירותי אירוח מבנק אחר, הוא בנק איגוד ע"י בנק לאומי. (זאת על אף שמכירת שירותי מחשוב, אינה במסגרת השירותים הבנקאיים הניתנים טרם אישור חוק זה.

במסגרת דיוני הוועדה, ועל רקע חשש שעלה כי הבנקים ימנעו ממכירת שירותים אלו, תיבחן האפשרות לחייב אותם למכור שירותים במחיר שיקבע ע"י שר האוצר או גוף אובייקטיבי אחר.

יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן אמר כי התיקונים לחוק, נועדו לקדם כניסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות באמצעות הורדת חסמים. ביניהם מערכות מחשוב משותפות, דרישת הון עצמי, מאגרי מידע ועוד. "מטרת העל של החוק היא יצירת תחרות במערכת הפיננסית לטובת הלקוחות. אין לנו מטרה להקים ענף חדש של כרטיסי אשראי שישלט על ידי שתים או שלוש חברות. הצלחת הרפורמה תהא בכך שיקומו בנקים חדשים וחברות כרטיסי אשראי נוספות אשר ייצרו מגוון, ויתחרו על הלקוח. יש לבחון התאמות מהותיות בחוק שיבטיחו כניסה של שחקנים חדשים".

יו"ר הוועדה להגברת התחרות עו"ד דרור שטרום אמר "פרקטית לאחר המכירה, הבנקים יחזיקו עד 33% מהבעלות על החברה. לדבריו, המהלך נועד לכניסת בנקים חדשים".

גב' עירית מנדלסון מנהלת תחום חשבות בבנק ישראל טענה כי הצעדים שהבנק מקדם, יתרמו לקידום התחרות והשירותים. תפקיד הבנק, הוא להסדיר את התחום בכדי לגרום ליציבות במשק. מערכות התשלומים, הן תשתיות, ושינויים בהם, ייצרו תהליכים עם השפעה ארוכת טווח, ויש חשיבות רבה להתפתחות הדרגתית.

ח"כ חיים ילין אמר "אם אני הייתי אחד הבעלים, למה שאני ימכור את חלקי? המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולייצר תחרות". ילין ביקש לצמצם את תקופת חובת המכירה לשנתיים.

ח"כ עודד פורר הציע לקבוע בחוק כי במידה ולא תהיה תחרות אמתית בשוק, תהיה סמכות כפיית מכירת בעלות החברה, בדומה לסמכות הקיימת בתחום הסלולר.

מנכל חברת שב"א מר משה וולף אמר כי התעריפים של החברה נמוכים מאוד ועומדים על בין אגורה לשתי אגורות לפעולה. לדבריו, "השקענו מיליונים רבים במערכת, בלי לגלגל את ההשקעה על הציבור, מתוך מטרה לאפשר כניסת שחקנים חדשים וסולקים נוספים לשוק. גורמים חדשים שהצטרפו, חוברו ללא עלויות הקמה".

יו"ר הוועדה ח"כ אלי כהן הציע לאזרחים לא לשלם בכרטיסי אשראי בחו"ל. במסגרת הדיון בוועדה, הוצגו נתוני עמלות בגין שימוש בכרטיסי חיוב בחו"ל מהן עולה כי עמלת משיכת מט"ח, מגיעה ל-4% ויותר (עמוד 8 למצגת שבנק ישראל הציג בוועדה)  ח"כ כהן התייחס לעמלות המשיכה החריגות וקרא ללקוחות לחשוב טוב לפני שהם משלמים בכרטיסי אשראי בחו"ל. על רקע העמלות הגבוהות האלה, דרש יו"ר הוועדה מבנק ישראל לראות לא רק את הבנקים, אלא גם את לקוחות הבנקים.

נשיא ארגון לה"ב עו"ד רועי כהן אמר "קיים כשל שוק של עמלת סליקה. עסק קטן משלם פי-4 מעסק גדול ללא כל סיבה. העמלה הגבוה גוזלת כ-20% מהרווח של העסקים הקטנים. ברוב אירופה התעריף עומד על פחות מאחוז לעומת 2.5% בארץ. כהן דרש לקבוע תקרת עמלת סליקה".

מנהלת שירותי לקוח באיגוד הבנקים טענה כי העמלה הממוצעת בארץ עומדת על 3% בדומה לנהוג בעולם.

במהלך הדיון הושמעה הדרישה מבנק ישראל לפעול בשקיפות במטרה לעודד סולקים חדשים להגברת התחרות.

תגובות

מומלצים