ה' שמור אותי מאוהבי

20 בנובמבר 2016 ייזכר בתודעה הדרוזית כיום "שחור" בו ממשלת ישראל חצתה קו אדוםבמערכת היחסים שלה עם העדה הדרוזית.

ביום זה הרסה ממשלת ישראל ביתו של אזרח המדינה, תושב כפר חורפיש, שכל רצונו לאפשר לבנו חייל צה"ל להתחתן ולבנות בית על אדמה שירש מאביו, (נכה צה"ל).

הדרוזים אזרחים מכבדי חוק, חיים בכפרים שלהם מבלי להפריע לאיש, מעולם לא פלשו לאדמות מדינה, או פגעו בפארקים ורשויות הטבע או ברכוש מדינה כלשהו, נהפוך הוא, ממשלות ישראל מאז קום המדינה ועד הלום מפלים את הדרוזים לרעה.

ממשלות ישראל לדורותיהם ידעו להפקיע לדרוזים אדמות בטענות שונות ותחת הכותרת, מחנות צבא ושטחי אש, פרויקטים לאומיים, פארקים ורשויות טבע, צורכי הציבור וכו' והחמור ללא פיצויים.

לאחרונה התבשרנו בשתי וועדות, צוות ה120 יום בראשות ראש אגף התקציבים במשרד האוצר חברים בה רוב המנכ"לים של משרדי הממשלה אשר הכירה בפעם הראשונה במצוקות הדיור בסקטור הלוא יהודי, ומיד לאחריה הוקמה וועדה שניה בראשות המשנה ליועמ"ש ארז קמינסק חברים בה רוב היועמש"ים במשרדי הממשלה והמשטרה, אשר מטרותיה כיצד לטפל "בבנייה הבלתי חוקית" בעיקר במגזר הלוא יהודי.

המלצות הוועדה הם בגדר סתירה להמלצות צוות 120 יום וטומנת בחובה שימוש במערכת כלים קשים בגין הפרת חוק תכנון והבניה כולל הריסת בתים.

לצערי לא הוועדה הראשונה ולא השנייה חקרו את הסיבות למצוקות הדיור והבנייה במגזר הדרוזי, הם התמקדו רק במציאות הקיימת ומה צריך לעשות בכדי לטפל בקורבן של מדיניות ממשלתית מתוכננת מכוונת.

ראוי לציין שנושא התכנון בישובים שלנו מעולם לא התעלה לרמת תכנון אמתי אסטרטגי או חזון יישובי, התכנון עפ"י תפיסת משרד הפנים, היה תמיד צילום והסדרת בנייה לעובדות קיימות ואשרור לחלק מהבנייה בתמורה להפקעת קרקע נוספת. בין תכנית מתאר למתאר זמן של 30 ו 40 שנה.

באותו עניין, בדיון שהתנהל בשנת 2005 בבימ"ש למנהל חיפה נגד תכנית מתאר עד/300 ציינה במסגרת הדיון, כב' השופטת יעל וינר כי תופעת הבנייה אינה באשמת תושבי דלית אל כרמל, ולשמחתי הורתה על הקפאת התוכנית עד/300 ודרשה איסור הריסת בתים ללא היתרים.

משרד הפנים במשך השנים לא תקצב לתכנון סידור סיסטמתי בכפרים הדרוזים, תכניות שהיו בהפקדה  לא אושרו וזמן רב עבר עד לאישורם אם בכלל, וכך נוצר מצב בלתי נסבל זוגות צעירים נאלצים לבונת בתיהם על אדמתם הפרטית בכדי להתחתן ולהקים משפחה, וזו זכותם הטבעית והחוקית, כך, כשבונים במצב האבסורדי שיצר הממסד, אזי הם מפרי חוק, וכשאנו מבקשים היתרים, עדיין אין תכנון וצריך להמתין, עד מתי??? אם כן מה צריך לעשות???.

הבנייה היא זכות ואין בעולם גורם שהוא שימנע ריבוי טבעי, היכן היו האמונים על אכיפת החוק במדינה, אותם גורמים שאמורים לדאוג לזכויותינו, כמו הזכות לבית, מדוע העלימו עין מהפגיעה היסודית בזכויותינו ותמיד פעלו לנהל רדיפה נגדנו בשם החוק כשהחוק עצמו קבע מה מגיע לנו ומה חובת הריבון כלפי תושביו!!

בשנה האחרונה אושרו תכניות בנייה מפורטות כך לפחות בדלית אל כרמל, והתושבים לשמחתי פונים לקבל היתרי בנייה, למיטב ידעתי אושרו עד עכשיו  600 בקשות לתושבים דלית אל כרמל מתוכם קבלו 250 תושבים היתרי בנייה, וזו רק ההתחלה, מה שמוכיח הדרוזים אזרחים מכבדי חוק ורוצים לחיות חוקית ובאיכות חיים וללא רדיפה ואיום של קנסות והריסת בתים.

אנחנו אזרחי מדינת ישראל הדרוזים, דור שנולד בישראל, התחנך וגדל כאן, נושא בנטל החובות כמו כל אזרח ופטריוט יהודי ודרוזי אמתי, לנו נמאס מהבטחות ושקרים של הממסד השלטוני, אנחנו מבינים היטב בכללי המשחק של הממסד עם נבחרי ומנהיגי העדה, אנחנו מכירים את הדרכים והשיטות שלהם לנהל אותנו דרכם, אנחנו טובים במסגרת השירות האזרחי בתפקידים ממשלתיים ובמסגרת השירות הצבאי, אך בכפרים וכשחוזרים לבתים, אנחנו אזרחים מתויגים, ולכן פועלים שלוחות הממסד לנהל את אורחות חיינו ע"י מנהיגות שהוא מכתיב ומטפח ומעלים עין מהשחיתות שלהם.

אנחנו מבחינים היטב מי הם דרוזים פטריוטים אמתיים לבין מנהיגים עושה דברם, הגיע הזמן לחלופות והם רבות, וטוב שעה אחת קודם.

חליל חלבי דובר העמותה להגנה על האדמות והמשכן