עבירות מין ביישובים מעורבים

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן חד"ש הרשימה המשותפת, קיימה היום (ג') דיון מהיר, אשר היה סוער מאוד, בנושא "החמרה בתופעת ההטרדות והתקיפות המיניות בישובים מעורבים" אשר יזמו חה"כ יוליה מלינובסקי ישראל ביתנו בצלאל סמוטריץ' הבית היהודי, ענת ברקו הליכוד, מיכאל מלכיאלי ש"ס ואלי כהן כולנו.

ח"כ תומא-סלימאן פתחה את הדיון בתקווה כי הוא יתנהל באופן מקצועי ורציני והוסיפה: "חשוב לעסוק בנושא ההטרדות המיניות נגד כל אישה בצבא, בעבודה, ע"י חברי כנסת בעבר ובהווה, ע"י שרים ובכלל. אין אף אחד ששולל את האפשרות שאכן נשים יהודית יכולות להיות מוטרדות ע"י גברים ערביים, כמו שצעירות ערביות יכולות להיות מוטרדות ע"י גברים יהודיים. מי שמכיר את הנשוא ידוע שזה לא עניין ששייך ללאום, אלא לתרבות גברית שוביניסטית שחושבת שמותר לה".

ח"כ מלינובסקי: "אם מותר לדבר על הטרדות מיניות בצבא ובעבודה אז למה אסור לדבר על הטרדה ע"י ערבים? כי בעייתי ולא נעים? אם לא נדבר על זה, זה לא ייעלם לעולם ויושבות פה בנות שחוו זאת על בשרן. הטיפול בעבריין מין מתחיל בהודאתו, ואם אנו לא נודה בתופעה לא נדע לתת מענה ופתרונות לאותן בנות. על פי נתונים שהגיעו אלי מעו"ד רוני אלוני-סדובניק, שקיבלה אותם מהמשטרה, לפי חוק חופש המידע, ב-9 השנים האחרונות, בוצעו כ800 מקרי הטרדה ותקיפה מינית, על בסיס לאומני בקו התפר בעוטף ירושלים, ומתוכם 70 מקרי אונס"

ח"כ ברקו: "מדוע יש נשים שמותר לאנוס אותן ואי אפשר לעשות כלום כי זה נתפס כגזענות?! בהטרדות מיניות המבחן צריך איך הייתי מוכן שיתנהגו לבת שלי או לאחות שלי, וברור שאף אחד לא היה מוכן לזה. במקום שאישה לא יכולה להסתובב בביטחון יש לנו בעיה. כבוד האישה הוא כבוד כל אישה וזה ענין של חינוך מגיל אפס".

סנ"צ איילת אורנשטיין, רמ"ד נפגעי עבירה באגף החקירות של משטרת ישראל, אמרה כי על פי הנתונים המצויים בידי המשטרה, הנתונים מצביעים על ירידה בהיקף התופעה של פגיעות מיניות של בני מיעוטים בנשים יהודיות בערים המעורבות. בנוסף, ביקשה סנ"צ אורנשטיין לבחון, תוך כדי הדיון, את מסמך התשובה מהמשטרה שהגיע לידי חברות הכנסת, ואמרה כי הוא מציג נתונים עדכניים לסוף 2014, ומציג עבירות מכל מיני סוגים, אשר נושא עבירות המין מהוות, בבחינה מהירה, בין שליש לרבע מכלל הנתונים המוזכרים בו.

בין העדויות ששמעה היום הוועדה הייתה זו של ענת קאפח: "בתי היום בת 18 ולפני 4 שנים יצאה לריצה עם חברה בפרדס שמוך לביתנו בלוד. ארבעה בני מיעוטים תפסו אותה למרות שניסתה לברוח כשחששה. הוא הותקפה מינית וכל הזמן פיה נחסם ונאמר שזו מצווה וגאווה בשביל התוקף בשל יהדותה. איבדתי ילדה של שמחת חיים, שהבטחתי להגן עליה, והיום היא עם חרדות וסיוטים, ואני מלווה אותה לכל מקום. מערך החינוך וההסברה לוקה בחסר, במיוחד במגזר הערבי, וחייבים להתחיל בחינוך עוד בשלב הגן"

ח"כ תומא-סלימאן: עאידה: "אני מאוד מצטערת לשמוע על מה שעברה הבת שלך ותמיד כואב לשמוע כשתקיפה היא נגד קטינה חסרת ישע. לצערי הרב מערכת החינוך במדינת ישראל כולה לוקה בחסר בחינוך נגד הטרדות מיניות. המצב בתכניות הקיימות אכן יותר טוב במגזר היהודי אבל כולם רחוקות מלהיות בסדר".

עדות נוספת ששמעה הוועדה הייתה של שרה לורקט, תושבת ירושלים, אשר אמרה כי ההטרדות המיניות שהיא חווה בעיר על בסיס יומי גרועות מתקיפה מינית שעברה לפני כעשור. לורקט: "התקיפה לפני עשור בוצעו ע"י שנים ערבים, וגם היום כשאני ממתינה באוטובוס בדרך חברון, או יוצאת לריצה בדרך בית לחם, עוצרים לידי עם הרכב ומטרידים, או פועלים שורקים וקוראים מבניין. למה אני צריכה לעבור זאת כל יום? למה אני לא להסתובב לידי ביתי כמו כל אדם? זו אמת לצערי וצריך לשים אותה על השולחן ולא להסתיר.

עו"ד ליאת קליין, יועמ"ש איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: "אני שנים ארוכות במרכזי הסיוע, ויש פגיעות בין דתות, ובמשפחה, ובמקומות עבודה, ויש בין דתיים וחילונים - הפגיעה בנשים מכל מעמד ומכל סוג חוצה מגזרים ותרבויות. הניסיון לצמצם את זה לתופעות של מי המטריד חוטא לעיסוק של מניעת ההטרדה המינית כתופעה חברתית. אין לנו מספיק פתרונות, ולא שמעתי פה כאלה. אפשר לדבר יורת שיטור ויותר חינוך, ושר החינוך צריך להסביר למה אין יותר תכניות לכל המגזרים, ולמה זה לא חובה בכל בית ספר ובכל גן".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): "יש בחברה הערבית, כמו ביהודית, גברים תוקפים והם אנשים שפלים וחלאת המין האנושי שעל החברה להוקיע אותם. לי יש חמש בנות! כל גופי רעד כששמעתי את העדות שניתנה פה. זה נושא שיש בו קונצנזוס נדיר בכנסת. למה לייצר חילוקי דעות במקום לדרוש מהמשטרה יחד להקצות יותר משאבים ולפעול יותר. יצירת הפרדה בינינו בנושא זה רק משרתת את האנסים והתוקפים".

ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת): "קודם כל אני נתן אמון. אישה באה ומספרת שהיא נפגעה אני קודם כל מאמין לה ולכן אנחנו איתכן. כולנו צריכים לצאת מהמקום הלאומני ולהיאבק נגד פגיעה באישה ובכבוד האדם".

במהלך הדיון ביקשה משתתפת את רשות הדיבור, וסיפרה על הטרדה מינית שחוותה מצד יועץ פרלמנטרי מלשכתה של ח"כ ברקו (תגובה לאירוע הופצה בנפרד ע"י דובר הכנסת מוקדם יותר). בין ח"כ ברקו למתלוננת היו חילופי דברים,  בסיומם הוציא יו"ר הוועדה את ח"כ ברקו מהדיון, ואמרה כי תפנה לוועדת האתיקה בתלונה על התנהלותה של ח"כ ברקו ויחסה לאותה מתלוננת.

ח"כ מלינובסקי ביקשה להציע בסיום הדיון כי "מנהיגי הרשימה המשותפת והציבור הערבי ייקחו את הנושא לליבם. בנוסף, יש תקציב של 50 מיליון ₪ למלחמה באלימות כנגד נשים, ואבקש שחלקו יועבר לטיפול בהטרדות ותקיפות מיניות בערים מעורבות על רקע לאומני".

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "לצערי הרב בכל החדר הזה, אין אישה אחת שלא הוטרדה בחייה, ולא בגלל שאנו יהודיות או ערביות, אלא רק בגלל היותנו נשים ויש גברים שחושבים שיש להם את הזכות להטריד מינית. זהו שורש הבעיה ועליו צריך לדבר. אני מצטרפת בהחלט לקריאה החד משמעית למשרד החינוך לקדם תכניות אשר יחנכו בכל הגילאים נגד תקיפה מינית".

"ליבי יוצא לכל אישה שמוטרדת, ועוברות את זה נשים ברחוב יום יום. בואו נפסיק עם זה ונדבר על הטרדות מיניות לעצמן, כי לנשים אשר באות לתת עדות צריך לגלות רגישות אישית, במקום לבנות על גבן תיאוריה שלמה של האשמה כוללנית של קבוצת אוכלוסייה כזו או אחרת".

"המשטרה והנתונים שהביאה מוכיחה שאין שחר לטענות שהועלו על עלייה, לא להיפך, יש ירידה במקרי ההטרדות המיניות בערים המעורבות".