העברת מידע על עבירות מס חמורות לרשות המיסים

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה את התקנות הנוגעות להעברת מידע לרשות המיסים בנוגע לחשדות לעבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות מס.

10.01.2017 מאת: פורטל הכרמל והצפון
העברת מידע על עבירות מס חמורות לרשות המיסים

ועדת החוקה אישרה את תקנות איסור הלבנת הון להעברת מידע על עבירות מס חמורות .

ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ בגין הביע חשש משימוש במידע שלא על פי התקנות והזהיר מ"להיטות יתר לבצע, בדומה לשיטור יתר. חשוב שנקפיד על מניעת להיטות כזו"

חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 14) נועד לסייע במלחמה בהון השחור שמקורו בעבירות מס וכן לעמוד בסטנדרטים בינ"ל בתחום איסור הלבנת הון, הדורשים כי מדינות יקבעו עבירות מס חמורות כעבירות מקור. התיקון מאפשר העברת מידע במטרה לחקור או למנוע עבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות מס חמורות, ישירות מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המיסים, ל"פקיד מכס חוקר", המוסמך לחקור עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון עד לתיקון 14, לא הייתה רשאית הרשות לאיסור הלבנת הון להעביר מידע הנוגע לעבירות שמקורן בעבירות מס באופן ישיר לרשות המיסים.

התקנות מסדירות את אופן בקשת המידע ברשות המיסים: מי מוסמך לפנות בבקשה, הפרטים שיציין, מועדים להחלטת ראש הרשות ועוד. בנוסף, בתיקון 14 נקבע בין היתר כי פקיד מכס חוקר רשאי לעשות שימוש במידע שהועבר אליו מהרשות על פי בקשתו, לשם חקירת ומניעת עבירות נוספות שלא לפי חוק איסור הלבנת הון, ובלבד שהעבירות קשורות לחקירת העבירה לגביה התבקש. התקנות מסדירות שימוש זה במידע ועיקרן- קביעת הגורם המוסמך להחליט על השימוש הנוסף (ראש מחלקת חקירות ומודיעין ברשות המיסים), קביעת רשימת העברות הנוספות- שהעונש בצדן הוא חמש שנות מאסר ומעלה לפי חוק העונשין וחוקים פליליים נוספים, חוקי מס, חוקי ניירות ערך ועוד, וכן עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון שהעונש בצדן הוא שלוש שנות מאסר לפחות, ובלבד שהחקירה בעניינן החלה כחלק מחקירת עבירות הלבנת הון. בנוסף קובעות התקנות את הרשויות המוסמכות לחקור עבירות הלבנת הון, שניתן להעביר אליהן את המידע וכן חובות דיווח לשר האוצר, שרת המשפטים וועדת החוקה על יישום התקנות.

ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ בני בגין (הליכוד), הביע חשש משימוש במידע שלא על פי התקנות וביקש לדעת איך תיערך בקרה ומהי הסנקציה על פעולה שאינה בהתאם לתקנות. "מי יטען שהמידע לא הגיע כדין? לעיתים יש חשש מלהיטות יתר לבצע, בדומה לשיטור יתר. חשוב שנקפיד על מניעת להיטות כזו". הוא נתן כדוגמה את האזנות סתר- "כ-4000 בשנה, כולן זולת בודדות מאושרות בכל שנה. אותי היחס בין הבקשות המאושרות לנדחות מדאיג. אני מניח שכולן מוצדקות, אבל במספרים כאלו אין טעות? אין בעיות בשיקול דעת? לכן, גם כאן יש לאזן"

רואה חשבון, משפטן גידי בר-זכאי מלשכת רואי החשבון: "בבקשת המידע- השאלה אם יש הנחייה שלא תהפוך את ההליך ל"מסע פישיניג"? איך מצמצמים את זה כדי שהכלי העצום הזה, לא ישמש נגד אנשים שפועלים כחוק באמצעות תסמונת אח גדול. זה מאוד מדאיג. הדינמיקה של החיים מובילה לכך ולא צריך לפחד לדון בכך".

עו"ד יעל גרוסמן מפורום הלבנת הון בלשכת עורכי הדין: "הסיטואציה החריגה בה יש מידע שמעלה חשש לעבירה נוספת מצדיק לעשות מהלך קיצוני כזה רק ביחס לעבירות של מעל חמש שנות מאסר ולא של שלוש. עבירות עוון מסוג גניבה וזיוף שהן בתחתית מדרג, אינן מצדיקות שימוש במידע הרגיש שעובר ברשות המיסים".

עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים, השיבה כי "כשמדובר על עבירת מקור של שלוש שנים כמו עבירת גניבה, אם היא קשורה לעבירה שקשורה לעבירת מיסים שנחקרה, יש לאפשר את השימוש במידע כפי שנעשה במשטרה. החששות שעלו לגבי המשטרה הם פחות חמורים ביחס לרשות המיסים. אם אין די ראיות להוכיח עבירות של הלבנת הון, חובתה של הרשות להעביר למשטרה שהיא הרשות המוסמכת לחקור. אם כבר צריך לאפשר לרשות המיסים להעביר יותר כי החששות מתגמדים". עוד אמרה כי "חומר תמים לא יוצא מהרשות אלא רק מה שקשור בחשד להלבנת הון".

עו"ד מאיה לדרמן מהמחלקה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון, השיבה כי "תפקיד הרשות להלבנת הון הוא לסנן ובקשות פישינג נדחות". עוד אמרה כי הבקשות חייבות להיות מנומקות וכי יש מספר הגנות וביניהן לדוגמה, "אם העברנו מידע למשטרה או לרשות אחרת שלא ברשימה, לצורך עבירה שאינה עבירת מקור- מחובתה של הרשות שמקבלת את המידע- לוודא שקיבלה את המידע כדין, לפי חוק הגנת הפרטיות. רשות שמעצם היותה חוקרת תיכשל אם לא תפעל כדין ולכן זה נוגד את האינטרס שלה. בנוסף, זה בין היתר תפקידה של הרשות השופטת לבחון שהמידע הושג כדין".

עו"ד חגי מזרחי, ממונה ייעוץ משפט פלילי ברשות המיסים: "רשות המיסים מקבלת מהמשטרה מדי שנה כמה "כתבות" (המסמך מהרשות שכולל את המידע המעובד שמבסס חשד) שמקורן ברשות לאיסור הלבנת הון, לאחר שסברה שיש חשד לעבירה. קצין בדרגת נצ"מ קורא את ה"כתבה" והיא עוברת אליי. אז אנחנו מפעילים נוהל חומה סינית- סורקים את המידע ורואים אם יש אינטרס חקירתי למשטרה והאם יש יסוד לביצוע עבירת מקור. אם מוצאים שיש, ויש לנו יחידה חוקרת שתעשה שימוש במידע הזה- נעביר. בחלק מהמקרים לא נעביר".

תגובות

מומלצים