הפקיעו את האדמות לדרוזים ולא שילמו

מסתמנת התנגדות נרחבת בוועדת הכספים לכוונת המדינה לקדם חקיקה רטרואקטיבית בנושא הפיצויים בעקבות הפקעת קרקעות , חברי כנסת מסיעות שונות: "חוק לא ראוי, עוקף פסיקת בג"צ.

בדיון ראשון על הצעת חוק ממשלתית שנועדה לתקן את החוק הקיים בנוגע למנגנון הפיצויים הניתן לאזרחים בעקבות הפקעת קרקעותיהם ולהתמודד עם פסיקות של בית המשפט בעניין, שבין השאר הובילו להגדלה משמעותית של הפיצויים ואפשרו להגיש תביעות בגין הפקעות עבר בלא התיישנות, נראה היה בוועדת הכספים, כי ההתנגדות להצעה נרחבת ומקיפה חברי כנסת מסיעות רבות. הצעת החוק מבקשת, בין השאר, להתמודד עם למעלה מ- 1,200 תביעות בגין הפקעות של קרקע, שכוללות דרישות תשלום בהיקף כספי שנאמד בכ- 4.5 מיליארד ₪.

עפ"י משרד האוצר תשלום פיצויים בהיקף הזה יגרום לפגיעה משמעותית ביכולת הממשלה לנהל את תקציבה ואף יהיה כרוך בקיצוצים בתחומים חברתיים ואף ברשויות המקומיות השונות שיהיו מחויבות בתשלומים.

תיקון החקיקה המוצע משמעותו מנגד; פגיעה בזכות לפיצויי הפקעה באופן רטרואקטיבי עקב הנטל התקציבי על המדינה.

חברי כנסת מסיעות שונות תקפו את נציגי משרדי האוצר והמשפטים ואת רשות מקרקעי ישראל וטענו שהצעת החוק מהווה פגיעה חוזרת באזרחים שכבר נפגעה הזכות הקניינית שלהם ע"י המדינה.

מפתיעה במיוחד היתה הופעתו של יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד) בוועדה ודבריו, מהם עלה כי "הצעת החוק הזו דורשת דיון מעמיק" והוא אף קרא ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ש"לא לזרז את קידום ההצעה".

מלכתחילה נכללה הצעת החוק הזו במסגרת חוק ההסדרים, אלא שהנהלת הקואליציה החליטה להוציאו ממסגרת זו לצורך קיום דיון מעמיק בנושא בהליך חקיקה רגיל ולא מזורז. הדיון היום בוועדה היה סוער מאוד וחברי כנסת, בעיקר מהרשימה המשותפת, הביעו תרעומת קשה על החוק ודרשו "להחזיר את הקרקעות שהופקעו מהם דונם תמורת דונם".

נציגת הייעוץ המשפטי במשרד האוצר, אפרת פרוקצ'יה, אמרה ש"מטרת החוק לתת פיצוי הוגן לאדם שהופקעה לו קרקע. במועד ההפקעה מבצעים שומה של הנכס באותו מועד והוא מקבל פיצוי על הקרן, לו היה מוכר אותה באותה עת. על זה לא הדיון וזה מובן מאליו. כאן הדיון הוא על מי שהחליט לתבוע את המדינה אחרי 20 שנה ואף יותר מעת ההפקעה ומבקש לפצותו בהתאם לשווי הנכס כיום. למשל, מי שהפיקעו ממנו מטע אבוקדו והקרקע היתה קרקע חקלאית לצורך הערכת שווייה וכיום מקימים עליה מגדלי משרדים או מגורים, בא ודורש פיצויים בהתאם לשווי היום. אדם שלא הגיש תביעה עשרות שנים ולמעשה חיכה לשינוי ייעוד הקרקע ואז הפיצוי שהוא מצפה לקבל עשוי להיות גבוה מאוד. המועד הרלוונטי לצורך קביעת שווי הפיצוי צריך להיות מועד ההפקעה".

ח"כ עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת) דיבר מתוך סערת רגשות ותקף את הצעת החוק: "או שיחזירו את כל האדמות שהופקעו או שייתנו אדמות חלופיות. שווי של האדמה היום זו האופצייה ואין אופציה אחרת. מדובר בחקיקה רטרואקטיבית המנוגדת לפסיקות בית המשפט בנושא".  

ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): "המדינה במקום לדאוג לרווחת האזרח מוצאת דרכים איך לגזול ממנו את זכויותיו, מפקיעים ממנו קרקעות. כשלא מימשו את מטרת ההפקעה, חוקקו חוק כדי שלא יוכל להחזיר הקרקע שלו. האזרח רוצה פיצוי לקרקע שגזלו ממנו ועכשיו מביאים חוק, שבפעול מייצר דרך להפחית את גובה הפיצוי המגיע לו. לכן אנחנו מתנגדים לחוק ודורשים להחזיר לאזרח הקרקע עד לדונם האחרון".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני): "מדברי נציגת האוצר נראה כאילו אנשים נרדמו ולא טיפלו בעניין הקרקע שהופקעה מהם. אך יש הרבה מקרים בהם היה מו"מ כל הזמן במשך עשרות שנים כמו במקרה של הכפר ג'וליס. זה לא שאנשים לא עשו כלום בחוסר תום לב. אפשר למצוא פתרונות טכניים שלא יעקפו את בג"צ עקב העלויות הגבוהות למדינה ואני בוודאי לא רוצה שזה יבוא על חשבון חינוך, רווחה ובריאות. אבל זה חוק רטרואקטיבי, שעוקף את בג"צ, זה תקדים מסוכן ובמיוחד בתקופה מאוד מסוכנת בהיבט הזה של מאבק על קרקעות. לא סתם אנשים שנים לא תבעו במשך שנים. רוב האנשים בהם מדובר הם מאוכלוסיות חלשות שהיו בעמדה נחותה מול המדינה, ואני רוצה לראות שלא מוציאים בכוח ובביריונות קרקעות ונכסים מאזרחים".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "יש כאן חוק שמטרתו לעקוף את הלכת בג"צ. זו חקיקה רטרואקטיבית ואני לא אתן את ידי לכך. רומסים ברגל גסה את זכויות הקניין של האזרחים וגם רוצים למנוע מהם פיצויים הוגנים".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת): "רוב האנשים היו מעדיפים להשאיר את הקרקע בידיהם ולא את כספיי הפיצויים, אחרת היו מוכרים אותה והפיצוי שנותנים בכל מקרה הוא פחות מבחינה ערכית עבורם. אני רוצה שכל אחד שהופקעה לו קרקע יתבע אותה בחזרה, בוודאי כשלבסוף לא נעשה השימוש המיועד באותה קרקע". 

הח"כ והשר לשעבר, סלאח טריף: "מדיניות דרקונית שנוגסת בזכויות האזרח הבסיסיות. אחרי שהבנו שלא רוצים לתת לנו קרקע חלופית במקרים של הפקעות הלכנו לבית המשפט. למרות שהובטחו לנו במקרים מסוימים אפילו ע"י ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, קרקעות חלופיות לאלו שהפקיעו לנו, לכאורה עבור בניית מגורים לחיילים משוחררים, בפועל לא קיבלנו קרקעות חלופיות ולא נבנו בתים לחיילים משוחררים מהעדה הדרוזית. רומסים את הזכויות שלנו!".

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "ברמה העקרונית אנחנו מתנגדים כי מדובר בהפקעה של קרקע ששייכת לאזרחים. אנחנו נגד הפקעה. הדין הבינ"ל קובע פיצוי על הפקעת קרקע בקרקע חלופית. הפקעת קרקע היתה הבסיס להרבה עימותים. רק כשזה לווה בפיצוי קרקע חלופית היה הסכם עם התושבים. זה הפתרון הראוי. הפקיעו קרקעות ופתאום רואים שזה הרבה כסף ואז רוצים להפחית. זה גם רטרואקטיבי וגם פגיעה בקניין. למה בכלל הפקיעו כשהרבה פעמים לא מימשו את הייעוד??!".

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד): "החוק הזה הגיע אלינו לראשונה במסגרת חוק ההסדרים והוצאנו אותו ממנו, כי רצינו להביא את זה כחוק רגיל לדיון רציני. זו לא פעם ראשונה שיש פסק דין על הפקעות ושיש תיקון להלכות הפסוקות שכבר ניתנו. אך ברור שמי שכבר יש לו פס"ד ותובע זה כבר עניין שונה. מה שהאוצר אומר שעכשיו שזה עולה המון כסף. עליי לא מקובל כי כבר יש פס"ד, אך בגלל המשמעויות התקציביות יש לדון על זה לעתיד ולהגיע לפשרה שתהלום את הנסיבות. צריכים גם להתחשב בזכויות האזרח של אנשים".

ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני): "יש למדינה כוח רב מאוד והשאלה איך משתמשת בו ואיפה. זה סוג המקרים שהמדינה דורסת ורומסת, הרצחת וגם ירשת, גם זורקים לכלבים וגם לא לתת פיצוי. המדינה לא יכולה להרשות לעצמה להתנהג כמו הבריון בשכונה, לפגוע בחוקי יסוד כבוד האדם וחירותו וזכות הקניין, ועכשיו גם אומרים שיש עלויות עצומות. מצד אחד בעמונה רוצים לתת פיצויים גבוהים מאוד וכאן קרקע של אנשים ושל אבותיהם ולא רוצים לתת. הטיעון של הממשלה ציני ואפילו מעליב. חוק כזה לא יכול לעבור".

מנהל מחוז הצפון של משרד הבינוי והשיכון לשעבר, עוזי שמיר: "החוק הוא רק רטרואקטיבי ולא עתידי. כי בג"צ פסק מבטלים ההתיישנות וניתן להגיש תביעות עד תחילת שנה קודמת. כאן הממשלה על תביעות שכבר אי אפשר להגיש שכבר בבתי משפט ומתנהלות. המדינה אומרת בבתי המשפט – הוגשה כבר הצעת חוק ואוטוטו מאושרת. אסור לאשר הצעת חוק רטרואקטיבית".

ורד מצליח, שהופקעה למשפחתה קרקע של עשרות דונמים בטבריה: "אני אחת מהנפגעות. סבי רכש 27 דונם בטבריה בשנות ה- 50. הקרקע הופקעה ללא הודעה מראש ופתאום ובאופן מקרי נודע לו שהחלו לבנות על הקרקע ביקש פיצוי, הסכומים היו מגוחכים וגם לא קיבל אותם. כיום פנינו לעו"ד שיינתן פיצוי עבור הקרקע שהיום יכלה להיות שווה 60 מיליון ₪. נקבע פיצוי ע"י השמאי הממשלתי של 3.5 מיליון ש"ח והחוק הזה מביא אותנו לפיצוי של 300 אלף ₪, פשוט מגוחך".   שמוליק הירשפלד, יועץ ארגונית לכמה מהנפגעים: "רטרואקטיביות מעמידה אותנו בבעיות אפילו בינ"ל, כולל בהסכמי סחר עם ארה"ב, כי חוזים בין מדינות אחד הסעיפים שהמדינה לא משנה חוקים רטרואקטיביים".

נציגת משרד המשפטים, אסתי ורהפטיג בס: "עמדתנו שהחוק כן חוקתי על אף הנסיבות הספציפיות של החקיקה כאן. החוק אומר שאנחנו את הפרשנות של בית המשפט לא מקבלים. לפרשנות המאוד מרחיבה אלא לחזור לכוונת המחוקק כפי שהיתה. באחד המקרים בהם פסק בית המשפט אנו חולקים על הדרך של פירוש המונח דמי חכירה אבודים. במקרה זה הר חוצבים בירושלים היה גבעת טרשים אפילו ללא תשתיות ולא ניתן היה להגיע אליה, אז היו מקבלים מאוד מעט. כן היתה מיועדת לאזור תעשייה".

סגן היועץ המשפטי ברשות מקרקעי ישראל, דרור אהרוני: "הסוגיה כאורך שנות המדינה. בהרבה מאוד אזורים הופקעו מאות אלפי דונמים או להקמת יישובים חדשים או לביסוסם של יישובים חדשים. לאורך השנים חלק נכבד מהנפקעים בחרו שלא לתבוע, כי חלק לעודד המדינה הצעירה, חלק כי לא רצו לתת לגיטימציה וחלק כי לא היו להם המסמכים הנדרשים להוכחת הבעלות. ב- 2012 הלכת הייטנר לגבי הר חוצבים בירושלים. נפל דבר ולקח גם לנו וגם לציבור הרחב להפנים את השלכותיה והחלו לטפטף תביעות לפי הפסיקה ואז זה החמיר. בית העליון קבע בפסק דין אחר, תקופה של שלוש שנים שניתן להגיש תביעות והמדינה פרסמה באתר שלנו בואו תגישו תביעות שלא תקופחנה זכויותיכם. אנחנו פרסמנו אותנו. 600 אנשים הגישו תביעות ולאחר מכן כבר 1,200 ויותר".       

מנהל תחום הפקעות, חליפין ופיצויים ברשות מקרקעי ישראל, ליאור אלה: "נושא ההפקעות לא קל. כל מדינה יש לה הזכות להפקיע לטובת הציבור שצריך את השטח. יש נציגי ציבור בוועדה של הפקעה. המדינה לא מפקיעה בקלות ואנחנו מחייבם לפנות לבעלי הקרקע ולמכירה מרצון. כשמגיעים לבן אדם הנכון ומציעים לו פיצוי עושים העבודה שלנו".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, סיכם את הדיון ואמר: "הדיון הוא לא על עצם ההפקעה אלא מה שקורה בעקבותיה. על הפיצוי. זהו דיון מאוד קשה ויש פה בעיות חוקתיות קשות. אנשים שלקחו מהם את הקניין שלהם וקבעו להם פיצויים והם הלכו לבית המשפט שפסק איך שפסק ועכשיו הממשלה באה באמצעות חקיקה לעצור את התהליך הזה. כל מי שהשתתף פה התנגד ואפילו יו"ר הקואליציה. זה חוק קשה גם מבחינת משפטית וגם מול האזרחים" גפני קרא לנציגי הממשלה "לעשות שיעורי בית ולבוא עם הצעה מתוקנת שתאזן בין הצרכים של המדינה מבחינת העלויות לצורך למנוע פגיעה קשה באזרחים ולתת פיצויים שהם באמת הוגנים בהתאם לערך הפגיעה בהם".