אין מענה לנערות בסיכון בחברה הדרוזית

ההשקעה בנערות בסיכון במגזר היהודי פי 4.5 יותר מהמגזר הערבי, בחברה הדרוזית אין בית חם לנערות בסיכון שיהווה מסגרת במקום להסתובב ברחובות, מי אמור לעזור ולסייע לאותן נערות בסיכון?

07.02.2017 מאת: פורטל הכרמל והצפון
אין מענה לנערות בסיכון בחברה הדרוזית

בחורות מכל הכפרים בכרמל ובגליל שעזבו את המשפחות שלהן מכל מיני סיבות, עוברות לתקופה קצרה או ממושכת למקלט באזור הצפון ואחרי זה עוברות לעיר הגדולה להתגורר ואז הן נחשפות למלחמת הקיום שלהן.

שיחות רבות התקיימו בנושא, עם ההנהגה הדתית והמועצה העליונה של העדה הדרוזית, בעלי מקצוע ורשויות שמנסות בנושא הנערות בסיכון שעזבו את הבית ולא פעם עלה הנושא לדיון לבנות לנערות האלה בית חם.

רבים בחברה הדרוזית מגנים את אותן בחורות בסיכון, במקום למצוא להן בית חם.

בדיון בוועדה לזכויות הילד והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, שעסק בנערות וצעירות בסיכון במגזר הערבי, עלה כי ההשקעה במטופלת מהמגזר הערבי ב-2005 עמד על 45 אלף ש"ח מול 77 אלף ש"ח למטופלת מהמגזר היהודי. עוד עלה כי מרבית התקציבים מושקעים בפנימיות אליהן ממעטות בנות המגזר להגיע

ח"כ שאשא ביטון: "להקים תוכנית ייעודית וייחודית למגזר הערבי". ח"כ תומא סלימאן: "מסגרות רעועות יקשו על טיפול שוויוני בנערות". משרד הרווחה: "השוואה מוטעית. פועלים להתגבר על חסמים, מממנים שכירות ל-40 בתים חמים מתוך 56 במגזר הערבי"

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא סלימאן: "בצעד מבורך שילבנו ידיים, שתי הוועדות כדי לדון בנושא שכבר שנים רבות מעלה תהיות ופניות. הייתי מנכ"לית ארגון נשים נגד אלימות בתפקידי הקודם, אחד הנושאים שהכי התקשינו לעסוק בו היה טיפול בנערות במצוקה, לאור חסמים חברתיים ומקצועיים בשטח. יש למצוא פתרון הולם לבעיה הקשה הזו".

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "הדיון הינו תוצר של סיור שקיימתי בכמה ישובים במגזר הערבי, שם נחשפנו לצרכים המורכבים בתחום זה. כינסנו את הדיון כדי לתהות לעניין התקציבים – החלוקה התקציבית וחוסר המימוש של חלק מהתקציבים במגזר. בנוסף נבקש לגעת בצורך לבנות תכניות מתאימות למגזר, כדי שנוכל לתת את המענה המתאים והנכון".

במרכז הדיון עמד דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהציג כי מיפוי שנעשה במסגרת "התכנית הלאומית לנוער וילדים בסיכון" עד שנת 2014, מצא כי 13,465 נערות ערביות נמצאות בסיכון.

במסגרת הממצאים הוצג כי בשנת 2015 ניתן מענה של משרד הרווחה ל- 4,488 נערות וצעירות ערביות לעומת 11,735 יהודיות (פי 2.6) אך התקצוב למענים היה 200 מיליון ש"ח מול 900 מיליון ש"ח בהתאמה (פי 4.5).

כך עלה כי הסכום שהושקע בכל מטופלת ערביה עמד על 45 אלף ש"ח מול 77 אלף ש"ח להשקעה במטופלת יהודייה - הפרש של 40%. לצד כך צוין כי במגזר הערבי היציאה למסגרות פנימייה שתקצובן גבוה, הינה בשיעורים נמוכים– 9 אחוז בלבד, וכי ייתכן שמכאן נובע הפער בתקצוב. המענה המוביל בהפרש גדול הקרב המגזר הינו 'בית חם', במסגרתו מטופלות 1,432 צעירות.

נערה

בנוסף עלה מהמסמך כי קיימים קשיים תקציבים, מחסור בכוח אדם בדגש על כוח אדם מוטעם לנערות וצעירות בסיכון.

איילת כוכבי סמסליק, מפקחת ארצית בחסות הנוער הגיבה לממצאים: "במגזר היהודי יש יותר פנימיות, יש יותר מעונות סגורים, אלה מענים יקרים יותר. במגזר הערבי המענים אחרים. השוואה כזו מוטעית מתמטית".

ח"כ תומא סלימאן: "המסמך מראה את המצב הקיים, זה שיש מענה שונה לא אומר שאין צורך באותה השקעה ותקצוב במסגרות המתאימות במגזר הערבי".

ח"כ חנין זועבי: "יש ללחוץ לשנות מדיניות, לא מה משרד הרווחה עושה אלא מה הוא לא עושה. במסגרת תקציבית יש לחייב את משרד הרווחה לפסול את תנאי המאצ'ינג -  במסגרתו רשות שלא מעמידה רבע מהתקציב לא מקבלת תקציב כלל. יש לחייב הקמת בתים חמים לפי גודל היישוב, אחרת נשאר בסביבה של ישובים חלשים שאין להם סיוע לנושא הצעירות והנערות".

ח"כ מסעוד גנאים: ליוויתי מקרוב, במשך שנה מקרה של נערה בסיכון עם כל הבעיות. הצורך בבתים חמים עולה. הפתרון צריך להיות כוללני בשיתוף המשפחה, זו הדרך לפתרון אמיתי. המאצ'ינג הינו בעיה שפתרונה יש בו כדי להציל חיי אדם".

מירית סידי, מנכ"לית עמותת החצר הנשית: "אנו עובדות בחיפה ויפו. בערים מעורבות צריך להסתכל על ההצטברות של מגדר, עוני והשתייכות למגזר. צריכים להיות מענים הוליסטים בקהילה ומבט על כל תחומי החיים, אחרת נפספס. צריך להתחיל מגילאים צעירים תוכניות שבונות אמון בכל תחומי החיים, כולל דיור".

ח"כ תומא סלימאן: "לרבות מהנערות היהודיות יש בין גיל 18 ל-20 מסגרת של צבא, לנערות הערביות בגילאים האלה אין שום מסגרת חוץ מהמשפחה, המדינה לא נותנת להן שום מענה, גם לא מענה של הבטחת הכנסה".

באטריז רוזן כץ, עיריית חיפה: "ישנו במגזר את העניין של נערות במנוסה, הן מתנתקות מהמשפחות שפחות גמישות לקבל התנהגויות שונות והכניסה שלהן למעגל היא דרסטית, מהירה. יש לפעול גם בהסברה, בפתרונות שאינן פתרונות קצה של הוסטל ופנימייה".

ח"כ שאשא ביטון: "אין כיום ראיה הוליסטית, תוכנית התוויה של דרך שתוביל נערות חזרה למסלול תקין. יש צורך בתוכנית שתתעל את כל התחומים, כולל רכישת השכלה מתאימה לשיקום. יש צורך בראייה מערכתית בשביל מהלך כזה".

בהמשך עסקו הנוכחים בבתים חמים, המהווים כאמור את המענה המוביל בקרב נערות בסיכון במגזר הערבי.

עו"ס לינה סבח, מנהלת תחום בתים חמים, עמותת יעדים לצפון: "אנחנו מפעילים בתים חמים של משרד הרווחה, יש כ-60 בתים חמים בארץ לנערות, רובם בצפון. אנחנו מפעילים 35 בתים חמים ויותר מארבעים מעגלי בנות שזה מענה מצומצם יותר. ישנה בעיה של מבנים ציבוריים, מימנו במשך 6 שנים שכירת בתים עבור רשויות מקומיות".

סבח ציינה כי הבתים מופעלים על ידי צוות קבוע, הכולל עובדת סוציאלית ב-35 אחוזי משרה בלבד לעיתים נדירות ב-75 אחוזים, אם בית ומדריכה חברתית שגם הן עובדות במתכונת מצומצמת: "למרות זאת, פתיחת הבתים עושה שינוי, זה עזר לנו להפוך את הנערות לנראות ולא שקופות".

סוהיר ניג'אם, עו"ס בבית חם: "בבית ישנו ליווי אישי לצד ליווי קבוצתי, אנו מתמקדים גם בהעצמה אישית וחברתית. ישנה אווירה חמה, פעם ראשונה שנערות מרגישות אהבה".

ח"כ תומא סלימאן: "המסגרות המצומצמות לא פותרות בעיה. לדעתי גם הבית החם לא מספק את המענה האמתי. עובדת סוציאלית שלכל היותר תעבוד ב-75 אחוז משרה וצריכה גם לנהל את הצוות, גם להדריך את הנערות, גם לדאוג לצרכי הבית. זה לא מספק".

ח"כ יוסף ג'אברין: "אין מערך אחיד שמרכז את כל הטיפול בנושא, אולי הגיע הזמן להקים רשות לטיפול בנערות במצוקה. צריך לקבוע תנאי סף - מיהי נערה במצוקה ולחלק תקציבים בהתאם. החלום שלי שאקבל נתונים על כל ישוב וישוב, ולא אצטרך לחכות 5 שנים".

ציפי נחשון גליק, מנהלת שירות לנוער במשרד הרווחה השיבה לטענות: "יש 25 אחוז השתתפות של הרשויות במסגרת התקציב שאנחנו מעבירים, אתם יכולים לנסות לשנות זאת. לעניין בתים חמים הרשות צריכה להעמיד בית מתאים, מתוך 166 בתים קיימים, 56 הינם במגזר. לאחר שהרשויות אמרו שהן לא רוצות להפעיל בתים באופן עצמאי אז יצאנו למכרז והם שילמו את השכר דירה. בהמשך רשויות רבות אמרו שהן לא יכולות לשם אז ב-40 רשויות מהמגזר אנחנו משלמים את השכר דירה. יש סיוע תקציבי בדרכים שונות".

"יש רשויות שלא רוצות להפעיל דירות מעבר שהן לבוגרות פנימיות שלא רוצות לחזור הביתה. יש דירה אחת בסכנין. אנחנו בהליך הקמה של 6 דירות, 2 שהרשויות מביאות תקציב, ו-4 במכרז. יש חסמים ואנחנו כל הזמן מנסים ליצור מענים כדי לעקוף אותם" הוסיפה נחשון גליק.

בהמשך הציגה נציגת משרד הרווחה כי התקצוב לנושאים מוגדרים מראש כבתים חמים מועבר בהתאם לקריטריונים כנדרש בחוק: "אנחנו מונחים על ידי האוצר לחלק תקציב עפ"י קריטריונים, אם יש לכם קריטריונים נוספים נשמח לשמוע. אנחנו מנסים להגדיל תקציב על ידי שיתוף פעולה עם המשרד לשוויון מגדרי שקיבל תקציב ייעודי לאוכלוסייה הערבית".

ח"כ תומא סלימאן: "במצב הקיים ברור שהמרכזים שמטפלים יותר יקבלו תקציב גדול יותר. מצד אחד נאמר שהבתים החמים עוזרים לטפל ולגלות נערות ומצד שני הקריטריון התקציבי נקבע לפי כמה מטופלות טופלו במקום. זה שוב ינתב את הכסף לאלה שיש להם את הכלים. צריך קריטריון שיכניס העדפה מתקנת".

עו"ד לירון אשל, המועצה הלאומית לשלום הילד: "סוגיה שעולה בברור מהשטח היא שכיום מרכז ההגנה בירושלים לא נותן מענה לאוכלוסייה הערבית על רקע חוסר בתקצוב ובכוח אדם".

עו"ד נטע ברק, סיוע משפטי, משרד המשפטים: "יש מיעוט משפחות אומנה והעדר משפחות מארחות במגזר הערבי. המשמעות של מיעוט במשפחות אומנה עבור נערות שנפגעו במשפחה מביאה לכך שמגיל צעיר הן הולכות לפנימייה, והעדר משפחות מארחות מביאה לכך שהן כל הזמן בפנימייה".

ח"כ שאשא ביטון סיכמה את הדיון:"בדיון עלה הצורך בבנייה של תכניות ייעודיות וייחודיות למגזר הערבי. בדו"ח שנכתב לדיון צוין כי התגבש צוות שאמור לגבש תוכנית שכזו, אנחנו מבקשים לקבל תוך חודשיים את מתווה התוכנית. אנו מציעים שתהייה יד מכוונת באמצעות הוועדה הבין-משרדית. בעניין המאצ'ינג אנו מבקשים לשקול להפסיק אותו לאשכולות 1 עד 4. בנוסף נבקש לדעת כמה ישובים מימשו את התוכניות, כמה לא מימשו בכלל, כמה כספים הועברו לישובים אחרים. כמה הנושא הזה מהווה חסם".

ח"כ תומא סלימאן: "אנו מגלים ששינוי כולל בדרך הטיפול בנערות בסיכון מהותי יותר מהצורך להגדיל את התקציב, צורך מהותי בפני עצמו. ככל שיש תשתית רעועה מבחינת השירותים החברתיים והמסגרות החינוכיות כך יהיה קשה לטפל בצורה שוויונית בנערות הללו. כאשר הבסיס שונה אי אפשר ליצור קריטריונים כאילו שווים, כי האפליה היא מהבסיס".

תגובות

3. מודאג לפני 7 שנים
זה צריך להדליק מנורה אדומה
2. אמירה לפני 7 שנים
איפה כל המנהיגים בעדה?
1. עספיא לפני 7 שנים
כתבה עניינית

מומלצים