כל מה שרציתם לדעת על נוער הגבעות
נוער הגבעות הוא מונח שנוהגים להשתמש בו פעמים רבות לתיאור קבוצה מסוימת באוכלוסייה, לעתים מבלי לדעת מה בדיוק עומד מאחוריו.
אף על פי שברורים לנו חלק מהסממנים של הציבור המשתייך אליו, בפועל מדובר בקבוצה שהיא הכל חוץ מהומוגנית. המאמר הנוכחי יציג בפניכם את המאפיינים של המשתייכים לנוער הגבעות, נושא שנמצא בכותרות בישראל לא מעט פעמים בשנים האחרונות.
האידיאולוגיה המאפיינת את החברים בנוער הגבעות
ברמה הכללית, נוער הגבעות הוא שם שמעניקים לקבוצה תרבותית חברתית התנחלותית, שחבריה מכונים בעגה הישראלית "גבעונים". גם אם הגבולות של חברי הקבוצה אינם ברורים, וגם אם יש הבדלים רבים ביניהם, בדרך כלל מדובר כאן בצעירים המתגוררים במבנים בודדים או במאחזים הנמצאים בשטחים פתוחים. האזור העיקרי של המגורים שלהם הוא התנחלויות בשטחי יהודה ושומרון.
במספר בלתי מבוטל של מקרים, אנשי נוער הגבעות יהיו בני דור שני למתיישבים בהתנחלויות ותיקות יותר, שממשיכים את הדרך שהתחילו הוריהם ומיישבים התנחלויות חדשות בשטחי יהודה ושומרון. עם זאת, יש צעירים הנחשבים לנוער הגבעות שמתגוררים בערים גדולות, ושלומדים בחלקם הגדול במוסדות חינוך ממלכתי דתי.
החברים בנוער הגבעות מתארגנים פעמים רבות במסגרת של קומונה, עם אנשים הנמצאים בראש "סולם הדרגות". "הגבעונים" מגדלים פעמים רבות פאות או זקנים, חובשים כיפה גדולה ועוסקים בעבודות אדמה או ברעיית צאן. חלק משמעותי מנוער הגבעות קרוב בהתנהלות שלו לאנשי החסידות החדשה או לאופנת הניו אייג', מה שמביא לכך שהם מאמצים תפיסות המאופיינות עם עולמות אלה: לא רק עבודות "מסורתיות" דוגמת רעיית צאן, אלא גם גידול מזון אורגני וצריכה שלו, למשל.
בקרב נוער הגבעות תנאי המחייה הם פעמים רבות ירודים, שעה שהם מתגוררים בבקתות עץ ארעיות וללא קורת גג בין אם עקב אידאולוגיה, מתוך חוסר אמצעים כלכליים או עקב העובדה שאנשי כוחות הביטחון מחריבים מדי פעם את הגבעות שהם מתיישבים עליהן. הצעירים מתלבשים פעמים רבות בסגנון מרכז אסייתי ומאזינים למוזיקה נישתית יחסית.
האם מדובר באנרכיסטים?
שאלה שעולה כמעט תמיד ביחס לנוער הגבעות נוגעת ללגיטימיות של המעשים שהם מבצעים ולקיצוניות של התפיסה שלהם, לכאורה או שלא. אפשר לטעון שאנשי נוער הגבעות מתנגדים בצורה הכללית לממסד הישראלי. חלק מהצעירים מפתחים תחושת בוז כלפי החברה הישראלית ויוצאים במרד נגדה, לעיתים ברמת הדיבורים ולעיתים ברמת המעשים – מעבר על חוקי המדינה, פעולות אנרכיסטיות, אלימות כנגד גורמי החוק וכן הלאה. ההיבט המרדני בא לידי ביטוי גם ביחסים הבין אישיים של החברים בנוער הגבעות עם הקרובים להם, כאשר חלק מהנערים מתנגדים לסמכות ההורית או לתא המשפחתי בכללותו.
התפיסה המרכזית של רבים המשתייכים לנוער הגבעות היא שהקמת מאחזים חדשים היא צעד מרכזי בדרך לקיום רצון האלוהים ולזירוז הגאולה שתבוא על עם ישראל. הצעירים רואים את עצמם כממשיכי הדרך של הציונות הדתית, או אפילו של התנועה הציונית כמכלול, ובמובן מסוים חוזרים לתקופות המוקדמות יותר של הציונות ושל היישוב היהודי בישראל.
