וגיה לקמיניץ "נדרשים לבצע תכנון אחרי שיש עובדות בשטח"

למכתב שנשלח לעו"ד ארז קמיניץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, על המכתב חתום ראש המועצה וגיה כיוף

הנדון: גבול פיתוח של המועצה המקומית עוספיא

מבוא

1.אחרי הפקעת הפראק בשנות ה-60, החלו הרשויות לערוך תכנית מתאר שהסתיימה בשנת 78. מאז ועד היום לא אושרה תכנית מתאר חדשה. ברי כי תכנית מתאר צריכה להיעשות בשיתוף התושבים והמועצה שכן תכנית זו לרווחת התושבים. אולם דבר זה לא התרחש ועל כן לא נותר לי אלא להצר.

2.נוצר מצב של קיפאון עקב היעדר תשובות או הידברות תקינה מול עורכי התוכנית המתאר החדשה שהוזמנה ע"י מינהל התכנון.

3.יש ליצור הבדלה בין שתי סוגי קרקעות בהן אין מסחר: 1) קרקעות של אנשים מחוץ לגבולות 2) וקרקעות בתוך היישוב בהם ניתן לקדם תכניות.

4.למצער התכנון המוצע כעת מנותק מהמציאות האובייקטיבית בשטח, מציאות של הזנחה תכנונית במהלך שנים רבות. לכן הח"מ סבור כי על המדינה לגלות יצירתיות וסבלנות. במקום לומר אי אפשר יש לחפש חלופות מתאימות מעבר לגבולות ולכלים התכנוניים המוכרים.

5.לדידי קיים פער הבנה בין הצדדים שנובע עקב ניתוק צוות התכנון מן המתרחש בשטח ו/או התעלמות מן הבעיה האמיתית של היישוב. היבט תכנוני/הצעת תכנון

6.המועצה מעוניינת להסדיר את כל הבתים/נכסים הקיימים נכון למועד מכתבי זה, וממועד זה ואילך אדם/תושב שבונה ללא היתר ביתו יהיה כפוף לכל כללי התכנון הקבועים בחוק לרבות אכיפה וענישה.

7.נדמה כי העדר פיתוח שוק המקרקעין ביישוב יצר מצב כי מחד גיסא לתושבים אדמות בבעלותם וקיים גידול טבעי של האוכלוסייה אשר צריכה מקום לגדול ולהתפתח ומאידך גיסא על אותם קרקעות פרטיות לא ניתן לבנות. לדוגמא, קרקע פרטית בתחום פארק.

8.כיום, אנו נדרשים לבצע תכנון אחרי שיש עובדות בשטח, וכאשר 40% מהתושבים מחזיקים בקרקעות היישוב, יש קושי לשווק קרקעות למגורים, אף אם נקדם תכניות להכשרת הקרקעות בבעלות פרטית.

9.לדידי אין הכשרת קרקעות פרטיות לבניה מתן מענה הולם לכלל היישוב שכן דבר זה מעשיר את בעלי הקרקעות שהינם קומץ אנשים ומצד שני אינו נותן פתרון לתושבים ללא בעלות בקרקעות בתחום הפיתוח.

10.ברי כי עודף השטח הפרטי לפיתוח "קיבולת" לא פוטר את בעיות התושבים, הואיל והשטחים אלה בבעלות פרטית של כמה משפחות ולכן אין הוא רלוונטי למי שאין לו קרקע ומי שיש לו קרקע באזור מתעשר בעוד שליתר התושבים לא ניתן פתרון. 
 
11.לאור המצב הקיים נדמה כי השוק המקרקעין החופשי אנו מספק כלים להתמודד עם הסיטואציה שנוצרה ולכן סבור הח"מ כי צריכה להיות התערבות של המדינה על מנת לספק מענה לתושבים.

12.בהלימה להסכם הבנות עם רט"ג משנת 2007, הוסכם כי האדמות הכלולות בהסכם יגרעו משטח גן לאומי, אולם שטחים אלה בתכנית המתאר הוגדו בחלקם מחוץ לתחום הפיתוח. ולכן המועצה דורשת לכלול את הקרקעות המוסכמות במסגרת תחום הפיתוח.

13.אבקש כי במסגרת בתכנית המתאר יאפשרו את מימוש השימושים בגן הלאומי ע"פ תכנית פארק הכרמל ג/566.

התייחסות לסיכום פגישה מיום 29.12.2016

14.במסגרת הפגישה הנ"ל הושגו הסכמות חלקיות, להלן התייחסותי לנקודות המחלקות:

14.1.מוקד 3 – בהתאם לסיכום לעיל נקבע כי צוות התכנון יבחן חלופות אולם הדבר לא נעשה, בהתאמה אין המועצה יכולה להסכים לגבול הפיתוח ללא מתן תשובה ובחינת הנושא תוך מציאת חלופות.

בשולי הדברים יובהר כי נדמה שקו הגובה שנקבע,  450 מ', הינו שרירותי ללא רציונל תכנוני. לכן צריך לבחון קן גובה זה בהתאם לנתוני השטח. ראוי שהבחינה תעשה במסגרת תכנון מפורט.
 
14.2.מוקד 5  (בצמוד למוקד 6) – אנו מסכימים להצעת של גב' דורית שפינט ולייעד את השטח למגורים משולב עם תיירות.

14.3.מוקד 13 – אין הסכמה. לאור העבודות האמורות לעיל, לאור היצירתיות הדרושה, אבקש להגדיר את בניינים הקיימים כ"בניין בר היתר" מחוץ לגבול הפיתוח, תוך מתן זיהוי ספציפי לאותם נכסים.

14.4.מוקד 14 – אין הסכמה. המוקד נמצא בתחום ההסכמות עם רט"ג ולכן סבורה המועצה כי לא אמורה להיות בעיה שעה שרשות הטבע והגנים ויתרה על מוקד זה.

14.5.מוקדים 9-10 – מוחרגים עליהם יהיה לדון בנפרד במועד נדחה אחר (אזור דרומי).

העתקים:
שייח מואפק טריף
-מר משה כחלון – שר האוצר
-מר איוב קרא – שר בממשלה
-חברי הכנסת הדרוזים
-מר אביגדור יצחקי - ראש מטה הדיור הלאומי.
-ראשי רשויות דרוזים צ'רקסים
-גב' שירי ברנט – מ"מ מנהלת מינהל תכנון
-גב' ליאת פלד מתכננת מחוז חיפה, מינהל התכנון
-מר עמרם קלעג'י - יו"ר ועדה גיאגרפית
-ועדה מקומית רכס הכרמל