יחס החברה לאנשים עם מוגבלות שכלית

מה עמדות הציבור הישראלי ויחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, בתחומים שונים ומה מידת העשייה של הערים בישראל להכללתם בכלל המקומות והשירותים בקהילה.

27.03.2017 מאת: פורטל הכרמל והצפון
יחס החברה לאנשים עם מוגבלות שכלית

מדד ההכללה ה- 5 של אקים ישראל לשנת 2017 הוגש ליושבי ראש השדולה לאנשים עם מוגבלות בכנסת חה"כ אילן גילאון, חה"כ קארין אלהרר וחה"כ נורית קורן, ע"י יו"ר אקים ישראל  האלוף (במיל.) עמי אילון ומנכ"לית אקים ישראל - סיגל פרץ יהלומי, בתל אביב

עיקרי ממצאי המדד:

36% מהציבור סבורים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לעבוד אך ורק במסגרות תעסוקה מוגנות ונפרדות
26% מהציבור חושבים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות במסגרת נפרדת
46% מהציבור סבורים שלאנשים עם מוגבלות שכלית לא צריכה להיות הזכות לקבל החלטות על השימוש בכספם על פי רצונם

לא מסוכן אבל נפרד!

נמשכת מגמת השיפור בתחושת הפחד במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית (מ-11% במדד 1 ל-5% במדד 5), כמו גם במחשבה שאנשים עם מוגבלות שכלית עלולים להיות מסוכנים לאחרים (מ-22% במדד 1 ל-13% במדד 5) או אגרסיביים כלפיהם (מ-26% במדד 1 ל-15% במדד 5). יחד עם זאת, 36% מהציבור סבורים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לעבוד אך ורק במסגרות תעסוקה מוגנות ונפרדות, 26% מהציבור חושב שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות במסגרת נפרדת ו – 11% חושבים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות במסגרת סגורה ומרוחקת מהקהילה.

קרוב אבל לא יותר מדי'
על אף הנכונות הגבוהה של הציבור (למעלה מ- 90%) לקרבה חברתית לאדם עם מוגבלות שכלית במעגלים חברתיים חיצוניים וציבוריים (חוג ספורט, בריכה ציבורית, קבלת שרות בבית-קפה, לימודים משותפים בבית הספר), נכונות זו פוחתת ככל שמדובר במעגלים חברתיים קרובים יותר (להיות שכן ולהיות חבר). על אף השיפור בעמדות, חלק גדול מהציבור מעדיף להדיר אנשים עם מוגבלות שכלית מהמרחב האישי הקרוב.

'אתה לא מחליט עליך'

כמחצית מהציבור (46%) סבורים שלאנשים עם מוגבלות שכלית לא צריכה להיות הזכות לקבל החלטות על השימוש בכספם על פי רצונם. כשליש (31%) אינם מסכימים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים לתת אישור על טיפול רפואי בגופם. ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם ההכרה הרווחת היום, ביחס לזכותם של אנשים לקבל החלטות על חייהם. הכרה זו אף עוגנה בשנה האחרונה בחקיקה בישראל בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המתוקן.

יש לציין כי בקרב צעירים בגילאי 18 עד 34, נמצאה תמיכה רבה יותר באשר לזכותם של אנשים עם מוגבלות שכלית לקבל החלטות על גופם ורכושם: 62% בקרב הצעירים לעומת  50% בלבד בקרב מבוגרים (בגילאי 35 ומעלה).

רוצה לעבוד כמו כולם

כאמור, למעלה משליש מהציבור (36%) חושבים שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות במסגרות תעסוקה מוגנות ונפרדות. בניגוד לממצא זה, מניתוח קבוצות דיון אשר נערכו בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית בנושא התעסוקה, עלה כי אנשים הנמצאים במסגרות תעסוקה מוגנות (מע"ש) מלינים על תנאיהם במקום ועל הגמול הכספי הזעום, וכן מדווחים על העדפתם לעבוד בשוק החופשי. המשתתפים אשר עובדים זה מכבר בשוק החופשי, הדגישו את החשיבות של קבלת יחס טוב ומכבד כלפיהם.

יו"ר אקים ישראל, האלוף (במיל.) עמי אילון: "הכללה (Inclusion) מלאה של אנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים עם מוגבלות שכלית, חיונית לקיומה של חברה ישראלית ערכית. מניתוח ממצאי מדד ההכללה ה- 5 של אקים עולה שכשליש מהציבור מכיר באופן אישי אדם עם מוגבלות שכלית, ובהתאם לכך עמדותיו חיוביות יותר. ככול שהיכרות זו תתרחב, פחות אנשים יחשבו שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות סגורים ונפרדים".

מנכ"לית אקים ישראל, סיגל פרץ יהלומי: "ניכרת המגמה לפיה הציבור מתקרב לאנשים עם מוגבלות שכלית, פחות חושש מהם, ומפתח תחושות חיוביות כלפיהם. יחד עם זאת, גישת הציבור כלפיהם עדיין פטרנליסטית ומקטינה אותם. טרם הופנמה הגישה הרואה אותם כבני אדם שווי זכויות.  לאנשים עם מוגבלות שכלית יש זכות להשמיע את קולם, להחליט כיצד להוציא את כספי משכורתם, לשלוט בחייהם ולהיות חלק מקהילתם".

רקע אודות הסקר

בסקר הציבור הרחב לשנת 2017 השתתפו  653 אנשים במדגם מייצג, ונערכו עימם ראיונות מלאים ותקינים. בסקר השתתפו 330 גברים ו - 323 נשים מגיל 18 ומעלה. מתוך המשתתפים, 582 הם מהמגזר היהודי (מתוכם 75 מקרב עולי בברית המועצות לשעבר) ו- 71 מהמגזר הערבי. במחקר זה נעשה שימוש בשאלון אשר הועבר למשתתפים בראיון טלפוני (בעברית, רוסית וערבית) בכדי להעריך עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית. השאלון כלל 53 שאלות. ביצוע ניתוח ועיבוד הסקר נעשה על ידי מכון המחקר "שווקים פנורמה", בהנהלת יוסי ודנה.

רקע על "מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית" של אקים ישראל

בשנת 2013 יזמה אקים ישראל את פיתוחו של מדד הכללה (Inclusion) של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית, במטרה להגביר את השתלבותם של אנשים עם מוגבלות שכלית כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ובמטרה לעודד ערים בישראל לפעול בצורה אקטיבית להכללתם.

מדד ההכללה בוחן מדי שנה את עמדות הציבור הישראלי ואת יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, בתחומים שונים (רגשות, מחשבות ודרכי התנהגות במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, דעות לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, חסמים המונעים שילוב ועוד), וכן את מידת העשייה של הערים בישראל להכללתם של האנשים בכלל המקומות והשירותים בקהילה.

השנה במקביל לסקר עמדות הציבור הרחב, נערכו בחודש ינואר 2017 קבוצות מיקוד של אנשים עם מוגבלות שכלית מכל רחבי הארץ, חלקם חברים בקבוצת סנגור עצמי.

אקים

מצולמים: ח"כ קארין אלהרר, ח"כ אילן גילאון, מנכ"לית אקים סיגל פרץ יהלומי, יו"ר אקים האלוף (במיל) עמי אילון וערן וחניש, בחור עם מוגבלות שכלית שעובדת בעיריית אשדוד. קרדיט צילום אקים ישראל.

תגובות

מומלצים