מי אמור לטפל במקרה רעידת אדמה וירי טילים?

השנה פיקוד העורף והרשויות המקומיות מתכוננים לשנת רעד בה מתרגלים להיות מוכנים למה שיכול להיות בעת חירום, צה"ל עם היחידות המנוסות שפועלות בשעת חירום מכשירים את הסביבה ובמיוחד בכפרים הלא יהודים לרגע שצריך לפעול באמת.

הרבה שאלות עומדות על הפרק מי מספק ועוזר ומאיפה הציוד הרפואי מגיע? בנוסף לתקשורת בין ערים וישובים, אספקת מים, כלים וצוותים רפואיים במקום, לשם כך דיברנו עם רס"ן יעקב סגס ראש ענף אוכלוסיות בפיקוד העורף צפון.

שאלה: מהו חירום מבחינת פיקוד העורף? ואיך מוודאים שהרשויות מוכנות למצבי חירום?

רס"ן יעקב סגס: "אנחנו מכינים את הרשויות והאזרחים לכל תרחיש ובעיקר רעידות אדמה וירי טילים. מבחינת הרשויות אנחנו אחראים להכין את הרשויות המקומיות לתחום החירום שתוכל לתת מענה לתושבים בכל תרחישי החירום, אנחנו בשנת רעידת אדמה ואנחנו מכווינים את הרשויות להתמודדות עם אירועי חירום בתחום רעידות אדמה, באמצע יוני ב 14-6-17 אנחנו עורכים תרגול עירוני לכל המרחב בתחום רעידות האדמה, כל המדינה מתרגלת רעידת אדמה".

רס"ן יעקב סגס: " אנחנו מאמנים את הרשות במחזוריות בשיתוף רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, אנחנו מגיעים כל שנה ופוגשים את הרשות במפגש דו יומי ומעבירים הרצאות פרונטאליות בתחום החירום, איך עושים הערכת מצב, איך בונים את תמונת המצב מהאירוע, ביום השני אנחנו ממש מתרגלים, כאילו ממש מתרחש אירוע חירום, אנחנו רואים איך הרשות בהובלת ראש הרשות איך מגיב לאירועים ואיזה מענה הוא נותן בשנה השנייה אנחנו עושים ביקורת, יחד עם רשות החירום הלאומית ומשרדי הממשלה, אנחנו בוחנים את תחומי החירום, כל משרד ממשלתי בתחומו, בודקים את תחום ההתגוננות האזרחית, בודקים חוסרים, עברנו רשות רשות, כל ישוב שיושב על השבר הסורי האפריקאי נמצא בסיכון יותר מישובים שמרוחקים, נותנים משאבים לכל רשות לפי הצרכים שלה".

"בשנה השלישית אנחנו מתאמנים יחד עם המכלולים של כל רשות ורשות, כל רשות בנויה ממנהלי מחלקות, בחירום הם עובדים כמכלולים, בתחום המשאבים אנחנו ניתחנו את כל הרשויות, אנחנו נמצאים במדיניות "טר"ש חוסן רשויות" יחד עם משרד הפנים ורשות החירום הלאומית, ניתחנו את כל הרשויות והגענו לכל הרשויות בצפון, יש לנו  67 רשויות, אנחנו בודקים את המרכיבים שקשורים לחירום".

"למשל אנחנו בודקים אם יש לרשות מרכז הפעלה, שבזמן חירום ראש הרשות יכול לשבת במקום שהוא ממוגן ולנהל את החירום בתחום העירייה, אנחנו ניתחנו כל רשות ורשות בנפרד ואיפה שצריך הוספנו דברים, כמו מרכזי הפעלה שהרשות תנהל מהם אירועי החירום".

רס"ן יעקב סגס: "זה כולל אמצעי תקשורת ומחשבים שיעזרו לראש הרשות לקבל את ההחלטות אנחנו מבחינתנו בעלי התפקידים הכי קריטיים ברשות זה ראש המועצה, כל רשות היא לבנת יסוד והיא אחראית על האזרחים שלה, ראש הרשות הוא זה שמוביל את הדירקטיבה יחד עם הצוות שלו.

הציר שמוביל את הרשות מבחינתנו זה: קב"ט, מנכ"ל, סגן וראש הרשות. יחד איתם מצטרפים כל מנהלי המכלולים, המהנדס למשל, חינוך, רווחה וכו..

באימונים אנחנו מאמנים אותם ובתרגול אנחנו רואים איך כל בעלי התפקידים פועלים בחירום".

רס"ן יעקב סגס: "אנחנו מאמינים שההון האנושי הוא מרכיב מאוד חשוב ברשות, אנחנו ממשיכים להכשיר אזרחים לתחום הסיוע העצמי הראשוני, נכנסנו לזה לפני כחמש שנים, אם יש אנשים מתנדבים עם רוח התנדבות אנחנו מכשירים אותם בהכשרות ומלמדים עזרה ראשונה, כיבוי שריפות וחילוץ ברמה בסיסית כי הבנו מאירועים שהיו בעולם שבשעות הראשונות מי שמציל הרבה נפגעים הם האזרחים עצמם. כל רשות שמכשירה מתנדבים, אנחנו נותנים ערכת סע"ר, קסדה וכפפות, וציוד שבעזרתו יוכלו לחלץ".

רס"ן יעקב סגס: "השנה יחד עם משרד החינוך אנחנו נכנס לפרויקט שבו נלמד את כיתות י' לתת מענה של חילוץ קל, הרשות יכולה להשתמש בהם באירועים של רעידות אדמה".

שאלה: איפה מתקיימים האימונים?

רס"ן יעקב סגס: "האימונים מתקיימים ברשות עצמה, הרשות מכינה אתר שמדמה אתר הרג, מביימים עם בובות ומתאמנים באתר, את תלמידי י' אנחנו הולכים לאמן בבתי ספר".

"בנוסף יש מדריכות אוכלוסייה בזמן חירום, הן מכינות את תלמידי כיתות ה' בבתי הספר איך לנהוג במצבי חירום, בפברואר בכל שנה אנחנו עורכים תרגיל מוסדות חינוך ארצי שבו מתרגלים כל בתי הספר, לתרחישים שקבענו. ברעידת אדמה מתרגלים את התלמידים לצאת לשטח פתוח".

שאלה: בהרבה רשויות במגזר הלא יהודי אין מיגון, מה ההנחיות ואיך פועלים במצב כזה?

רס"ן יעקב סגס: "אנחנו מלמדים את הרשויות ואזרחים "הכי מוגן שיש" לא חייב להיות מקלט וממ"ד, אנחנו מסבירים לאזרח איך להתמגן בהעדר מקלט או ממ"ד, למשל בבניין רב קומות, ילך לקומת המדרגות, בבית ללא מקלט אנחנו ממליצים להיכנס לחדר פנימי עם כמה שפחות חלונות, מבחינתנו זה הכי מוגן שיש.

אנחנו מנחים אזרחים איך לפעול אם תופסת אותם אזעקה בחוץ והם צריכים לרוץ תוך 10 שניות ואין להם איפה להתמגן, לשכב על הרצפה ולשים ידיים על הראש".

"יש לנו אתר הפיקוד וכל אזרח יכול היכנס ולרשום איפה הוא גר ולקבל תשובה תוך כמה זמן צריך לרוץ למרחב המוגן מרגע שמיעת האזעקה, מה ההנחיות אחרי שמיעת האזעקה להמתין 10 דקות במחסה ורק אז לצאת ולהמשיך בעיסוקים יש את האפליקציות שמורידים ומקבלים מידע הישר לפלאפונים ויש את המוקד הפיקודי מידע לציבור 104, שכל אזרח שיש לו שאלה בתחום החירום יכול להתקשר ולשאול.

בערוצי התקשורת אנחנו מפרסמים בסרטונים מה אנחנו מצפים שיהיה לאזרח בזמן חירום, פנס, מים, טרנזיסטור, וכו', ע"מ שכל אזרח יהיה מוכן".

שאלה: מה עם אוכלוסיית הקשישים, מי דואג להם?

רס"ן יעקב סגס: "מדריכות האוכלוסייה לשעת חירום הן מדריכות 10 שעות שבועיות את האוכלוסייה והצעירים תלמידי כיתות ה', הם יודעים להגיע לכל מסגרות המבוגרים להדריך אותם איך לנהוג בחירום, התלמידים הופכים להיות השגרירים בקטע הזה, מגיעים למפעלים ולבתי אבות, ונותנים הסברים, גם הרשויות שאנחנו מאמנים שידעו איך להסביר ולהכין אותו אזרח מבוגר לכל תרחיש".

שאלה: במצב של קריסת מערכות וברעידות אדמה יהיו נפילות של קווי טלפונים, איך מעבירים מידע?

רס"ן יעקב סגס: "אנחנו צריכים לקבל את הנתונים מהרשות, אנחנו יחד עם משרד הפנים ורשות החירום הלאומית נותנים טלפונים לווייניים, שגם אם כל המערכות קרסו אנחנו יכולים לדבר, כשיש אירוע של רעידת אדמה, צריך להעביר מידע איפה המוקדים ומה נהרס, ואיפה אמורים להשקיע בחילוץ, אנחנו אומרים לרשות שהיא צריכה להיות עצמאית, כל רשות היא לבנת יסוד, תיערך לתת לעצמה את המענה הראשוני המידי כל רשות תפעל עצמאית, היא בנתה יחידות, בנתה לעצמה יחידות סע"ר בשעות הראשונות היא יכולה להסתדר לבד, לכל רשות יש מחסן חירום שמרכז את כל האמצעים שצריך".

" אנחנו כפיקוד עורף, מגיעים לכל רשות ורשות ונותנים מענה על פי ניתוח דיפרנציאלי, לפי רמת האיום שנמצא".

רס"ן יעקב סגס: "משרד הפנים, משרד הביטחון ופיקוד העורף, אנחנו יחד עשינו מיפוי של כל הרשויות, איזה אימונים צריכים, מרכזים, ונותנים הכשרות, בנוסף נותנים את האמצעים ברשויות".

שאלה: בכפרים לא פועלת תכנית תמ"א 38 לחיזוק מבנים לרעידות אדמה, במצב הזה, מה ההנחיות שלכם?

רס"ן יעקב סגס: "בתי ספר שנבנו ובתים שנבנו משנות השמונים ומעלה מחויבים ממ"ד, בדרך כלל מבנים שלא מחוזקים יקרסו ברעידת אדמה, ההנחיה שלנו במקרה כזה, מרגע שמרגישים שהאדמה זזה יש לאזרחים כמה שניות לצאת החוצה, זו הנחיה שמצילה חיים".