גפני במתקפה חריפה על בנק ישראל

הממונה על ההגבלים העסקיים בוועדת הכספים: "הבנקים מנהלים רשימות שחורות של יועצי משכנתאות ומונעים שירות חשוב מהציבור"

"ועדת הכספים תפעל להעברת הטיפול בלקוחות הבנקים לסמכות רגולטור אחר בנק ישראל"

מתקפה חריפה של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נגד בנק ישראל, בדיון מיוחד בהשתתפות הממונה על ההגבלים העסקיים, בעקבות התייקרות המשכנתאות בשנתיים האחרונות.

בדיון הציגה הממונה על ההגבלים, עו"ד מיכל הלפרין, את ממצאי הבדיקה שקיימה בעניין האפשרות שהבנקים תיאמו ביניהם בניגוד לחוק, את העלאת הריביות על המשכנתאות והצהירה: "הבנקים לא תיאמו את העלאת הריביות על המשכנתאות. הריביות עלו בעקבות צעדים הרגולטוריים של בנק ישראל".

אלו החדשות הטובות ציינה, אך החדשות הרעות, כך הוסיפה: "ש"הבנקים מנהלים רשימות שחורות של יועצי משכנתאות ומצרים את צעדיהם בבואם לסייע ללקוחות ליטול משכנתאות בתנאים טובים יותר".

חברי ועדת הכספים ובראשם יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, הביעו תרעומת קשה על התנהלות הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בנושא ועל שאיפשר את התופעה הזו.

גפני: "בנק ישראל נכשל בהגנה על הלקוחות ותמיד עומד לימין מנהלי הבנקים המשתכרים הון עתק. מעולם לא קיבלנו סעד ותמיכה מבנק ישראל בכל הנוגע להגנה על הלקוחות. איבדתי את האמון בבנק ישראל ועל-כן, ועדת הכספים תפעל בנושא בשני משיורים: א. נקדם הצעת חוק להסדרת פעילות יועצי המשכנתאות, כך שבנקים לא יוכלו חוקית להצר את צעדיהם וב. נקדם בחקיקה את הוצאת הסמכויות לטיפול בלקוחות הבנקים מבנק ישראל לרגולטור אחר".

גפני הוסיף: "יש רשימה של דברים שהבנק עמד מהצד ולא עזר ולא עשה דבר למען האזרחים אלא רק ניצב בצד של הבנקים. נושא המשכנתאות עולה פעמים רבות בוועדת הכספים ויש טענות קשות, שזוג צעיר שרוצה לקחת משכנתא נתקל לא פעם ביחס לא אוהד מהבנקים וממי שאמור לפקח עליהם; בנק ישראל. עתה ועדת הכספים תיכנס לעובי הקורה ותקדם יוזמות לטובת לקוחות הבנקים"

 כאמור הדיון החל בסקירת הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, שהציגה את ממצאי בדיקה שקיימה בעקבות תלונה שהתקבלה אצלה מחבר ועדת הכספים, ח"כ רועי פולקמן (כולנו), באוגוסט 2016 ושבה טען, שהריבית על המשכנתאות עלתה בכל הבנקים במקביל, למרות שהריבית במשק לא עלתה.

הלפרין: "במסגרת הליך הבדיקה נפגשנו עם נציגי הבנקים, יועצי משכנתאות ואנשי בנק ישראל. בחנו בפועל את שיעורי הריביות, את האופן שבו הן עלו ואת ההחלטות שהתקבלו בנושא בבנקים. זה לא סוד, מחירי המשכנתאות עלו. החל מ- 2015 התחלה של עלייה מאוד משמעותית בריביות וזה בא בקשר ישיר עם החלטות רגולטוריות של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים לצמצום החשיפה של הבנקים לענף הנדל"ן. הבדיקה לא העלתה ממצאים לתיאום בין הבנקים. אין אינדיקציה שהבנקים תיאמו את העלאת הריביות, אם כי כולם העלו את הריביות. אלה החדשות הטובות. החדשות הפחות טובות נוגעות לממצאים המטרידים, לפיהם הבנקים מצרים באופן תדיר את צעדיהם של יועצי המשכנתאות ואף מקיימים 'רשימות שחורות' של יועצים ומונעים את כניסתם לבנקים. יועצי המשכנתאות הם גורם מאוד חשוב ליצירת תחרות בין הבנקים. שברירי אחוזים של הנחה בריביות בין הבנקים שהם מצליחים להשיג עבור הלקוחות, הם מאוד משמעותיים לזוגות הצעירים כשמדברים על הלוואות ל- 20 שנה ויותר. לכן בוודאי שצריך את יועצי המשכנתאות שיסייעו לזוגות הצעירים ולא פעם הם מביאים להורדת מחירי המשכנתאות במאות אלפי שקלים עבור הזוגות. הבנקים עצמם מבינים היטב שיועצי המשכנתאות מגבירים את התחרות ומאמצע 2016 החלו כל הבנקים לצמצם את פעילותם מתוך ידיעה שגם הבנקים המתחרים עושים כן".

הלפרין הסבירה, כי "על רקע הצרת צעדיהם עמד גם החשש מהונאות של הלקוחות ע"י חלק מהיועצים. אך מבדיקתנו – זה רק חלק מהסיפור. השיקול מחשש מהונאות ותרמית זה לא היה השיקול המרכזי ומסתבר שהבנקים החלו לדרג בתרשומת פנימית את יועצי המשכנתאות. הטובים יותר, הם אלו שמביאים משכנתאות יקרות בריביות גבוהות יותר. הרצויים פחות הם אלו שמביאים מחזור משכנתאות או ריביות נמוכות. הטובים יותר גם מצליחים להעביר חשבונות העו"ש של הלקוחות לבנק. היועצים הם השלוחים של הלקוח ולא של הבנק והמגמה התהפכה. הבעיה ב'רשימות השחורות' מעבר לקיומן, שהשיקולים לא היו שקופים ולא הוצגו בפני היועצים ועל-כן לא איפשרו להם להתעמת עימם. ההחמרה העיקרית מאמצע 2016 והבנקים לא מוכנים מסור מידע ליועצים ומערימים קשיים כך שהלקוחות בפועל לא יכולים לפנות אליהם. האפקטיביות של יועץ משכנתאות היא בכך שהוא רץ במקום הלקוחות בין הבנקים ומקיים השוואה אמיתית ואם מצרים את צעדיו, הוצאנו את העוקץ מהעניין והלקוחות מאבדים שירות חיוני ביותר. הפגיעה ביועצים פוגעת גם בתחרות".

לבסוף, הציגה הממונה את המלצותיה: 1. להסדיר את פעילות יועצי המשכנתאות. "על הבנקים להפנים שהיועץ הוא שלוח הלקוח ולא שלוח הבנק" אמרה.  2. ניתן יהיה לפסול יועץ רק במקרה של הונאה ולא משיקולי רווחיות הבנקים.  3. הבנקים לא יוכלו להכביד על עבודת היועצים, כמו למשל לחייב את הגעת הלקוחות עם היועץ, שתהיה הנחייה ברורה בעניין מבנק ישראל.   4. ככל שתהיה רשימה שחורה, היא צריכה להיות שקופה ועניינית ולאפשר ליועץ להתעמת עמה.

סגנית המפקחת על הבנקים, ריקי אליאס: "בנק ישראל מסכים עם הממונה על ההגבלים ומקבל את ההמלצות. נוציא הנחיות בהתאם". אליאס ביקשה להצדיק את הרגולציה בנושא המשכנתאות בחשיפה הענקית של הבנקים לענף הנדל"ן והצורך שהיה להביא את הבנקים להורדת הרגל מהגז בניסיון להביא עוד ועוד משכנתאות". בעניין יועצי המשכנתאות אמרה: "יש כ- 800 יועצים שמהווים 20% מסך המשכנתאות שבוצעו בשנתיים האחרונות. היו עשרות מקרי הונאות בעשרות מיליונים ואף אחד מאיתנו לא רוצה שיועצים יעקצו לקוחות. יועץ משכנתאות יש לו אינטרס שהעסקה תצא לפועל כי מקבל עמלה מהלקוח. הוצאנו כללים לבנקים".

יו"ר הוועדה גפני וחברי כנסת אחרים תקפו את אליאס ובנק ישראל על האופן שבו הבנק המרכזי מתנהל בעניין ואמרו, כי "בנק ישראל דואג לבנקים לבדם. לא יצאה הנחייה בנוגע ליועצי המשכנתאות ואין סנקציות כנגד בנקים שלא נשמעים להנחיות".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "נפגשתי עם המפקחת על הבנקים ואמרתי תהיה פה מחאה חברתית רק על מחירי המשכנתאות. אמרתי אל תתנו משכנתא למי שבבעלותו דירה אלא רק לזוגות צעירים ומשפרי דיור. אחרי 8 פגישות עם יועצי משכנתאות לא הצלחתי לקדם את כניסתם החופשית לבנקים ותמיד הבנקים אמרו עם זה אני עובד ועם זה לא. יש להסדיר את פעילותם. היועץ מייעץ בעסקה של 1 – 2 מיליון ₪, ההחלטה הכי משמעותית בחיים עבור זוגות צעירים. ולמרות זאת, אף אחד מהרגולטורים, בנק ישראל והממונה על שוק ההון, לא מרימים את הכפפה ולא פועלים להסדרת התחום, איזו השכלה, איזה רישיון נותנים ביד. זאת בעוד שעו"ד, רו"ח, או יועץ מס מקבלים תעודה מהמדינה. חייבים להינתן רישיון והכשרה ייחודית לתחום ואז יהיו פחות בעיות ופחות הונאות בשוק. הרשימות השחורות של הבנקים – זה שוד של הציבור. יש להסדיר את השוק הזה ולאסור על הבנקים למנוע את כניסת היועצים".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "יש להוצחא את בנק ישראל מאדישותו בנושא. כשיש חוסר תחרות, ריביות גבוהות ומרחיקים יועצים שהם מחוללי תחרות אז יש קרטל בין הבנקים לבנק ישראל בזה שהוא שותק ומאשר את התופעה. יתכן גם שכוונת האוצר להוביל להורדת מחירי הדיור, הובילה אותו לדחוף לייקור המשכנתאות. בכך מונעים מזוגות צעירים מלהגיע לדירה. נדרש שינוי משמעותי. יש להסדיר את פעילותם של היועצים והם לא יכולים להיות דילרים של הבנקים. וזה חשוב למשפחות שאולי פעם אחת בחיים עושים עסקאות כאלו".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "המשכנתאות התייקרו וגם היקפן גדל היום למיליון שקלים ואף יותר וגם נלקחות ליותר זמן, 20 שנה ויותר. הזוגות הצעירים ערים רק לכמה הם מחזירים כל חודש ולא ערים לכך שבמקום 20 שנה 28 שנה ומשלמים סתם עוד 200 – 400 אלף ₪. לא ברור אם דרישות הלימות ההון של בנק ישראל מסבירות את התייקרות המשכנתאות ויתכן שיש גורמים אחרים. וגם פה יש דרך לעשות סיבוב על חלק מהלווים. ראשית, נדרש שזוגות צעירים ייקחו משכנתאות קטנות יותר ולכן חייבים שמחירי הדירות חייבים ירדו. אני מסכים שיש להקשות על לקיחת משכנתא למי שזו לו דירה להשקעה". בעניין יועצי המשכנתאות אמר פולקמן: "הבאנו הצעות חוק להסדרת העניין. השימוש האישי שלי ביועץ משכנתאות עזר לי לקבל החלטות מושכלות ושילמתי לו פר שעת ייעוץ ולא עמלה וחסך לי הרבה כסף. המפקחת על הבנקים מעדיפה שלא בחקיקה אבל עברו כבר 7 חודשים מאז דיברתי איתה וכפי הנראה הגיע הזמן שוועדת הכספים אכן תסדיר את העניין בחקיקה".

ח"כ מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): "יש בעיה של אלו שלא מקבלים כלל משכנתאות כי צריכים להציג הכנסה של 12,000 ₪ למשק בית. לא מקבלים היום משכנתאות ואני שומע מפקידי בנקים שמצער אותם לראות איך הם משלחים זוגות צעירים שזכו במחיר למשתכן חזרה הביתה ללא משכנתא. וגם אם במקרים רבים אין יכולת להביא לווה נוסף, למשל הורים או אחים שיש להם כבר משכנתא או שיש להם בית – דוחים אותם".

סגן יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, אורן שלו: "יש לנו ועדת אתיקה, ואם מישהו נמצא לא אמין אין רישיון אך מאבד את תעודת חברותו בהתאחדות. כבר העברנו הצעת חוק ורוצים לקדם אותה. נדרשת רגולציה. בהמלצות בנקי והבנקים קיבלו 'טיוטה' להפסיק רשימות שחורות ולא עשו כך".

בסיכום תקף יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, בחריפות את בנק ישראל ואמר: "בשנתיים האחרונות בנק ישראל שבוי בידי הבנקים. יש כאן בעיה ציבורית עם יועצי משכנתאות ואנחנו מעלים זאת פעם אחר פעם. כשאני הולך לבצע עסקה בתחומים שונים שאני לא מתמצא בהם, אני לוקח יועץ מס, עו"ד או רו"ח. לגבי משכנתא אני לוקח יועץ משכנתאות וחייבים לאפשר לי לעשות זאת. בנק ישראל צריך להיות בצד שלי, בצד של הלקוחות והדבר איננו כך".  גפני פנה לסגנית המפקחת, אליאס, ואמר לה: "לא עשיתם דבר וחצי דבר בעניין. מגיע יועץ משכנתאות שבעיניי פקיד הבנק הוא לא נראה והוא פוסל אותו. השוק הזה פרוץ ואתם לא עושים דבר. מסתבר שללכת נגד הבנקים, כנראה רק ועדת הכספים יכולה; כך הגבלנו את שכר הבכירים".

גפני הורה ליועצת המשפטית לוועדת הכספים, "להכין נוסחים לשתי הצעות חוק: האחת, שתנתק את בנק ישראל חוקית מטיפול בלקוחות, לאחר שכשל לחלוטין בטיפול בהם והעברת העניין לרגולטור אחר" ואגב כך קרא לעבר אליאס: "לא רבתם עם הבנקים ,נתתם להם יציבות ושירוויחו כמה שיותר. מנהלי הבנקים הרוויחו הון תועפות ואני מפרגן להם אבל לא ללא גבול ואתם יושבים ומגנים אליהם. כאילו אנחנו חברה פיאודלית שכל האזרחים צמיתים של מנהלי הבנקים". בנוסף, הורה ליועצת המשפטית "להכין הצעת חוק להסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות. הצעת חקו שתקבע את מעמדו של היועץ, איזו הכשרה עליו לעבור, מה הסטנדרטים בהם הוא צריך לעמוד ואיזה רישיון יקבל. אז הבנקים לא יוכלו עוד להגביל את פעילותם".