מתים הכי הרבה מסרטן

כמעט בכל קבוצות הגיל, סרטן הוא גורם המוות מספר אחת ואחריו מחלות הלב, ואילו בקבוצת הגיל 25-44, סיבת המוות מספר שתיים היא התאבדות ואחריה תאונות.

09.06.2017 מאת: פורטל הכרמל והצפון
מתים הכי הרבה מסרטן

מאיזו מחלה מתים הכי הרבה בישראל?

משרד הבריאות מפרסם נתונים אודות סיבות המוות המובילות בישראל בין השנים  2000-2014, והממצאים מצביעים על כך שסיבת המוות הנפוצה בישראל היא מחלת הסרטן.

מדו"ח המעקב השנתי של משרד הבריאות אחר סיבות המוות המובילות בישראל, עולה כי ישנה מגמה כללית של ירידה בשיעור הפטירות בישראל במרבית סיבות המוות.

הפרסום "סיבות מוות מובילות 2000-2014" מציג מגמות בשיעורי התמותה לפי סיבות מוות, גיל, מגדר ושנה בישראל. כן מוצגת השוואה בינלאומית לאירופה, ארה"ב וקנדה.

הפרסום הוכן באגף המידע במשרד הבריאות, כהמשך לפרסומי המשרד.

ממצאים עיקריים:

סרטן, זוהי סיבת המוות הראשונה משנת 1999 בקרב גברים ונשים. בשנת 2014, סרטן היה 26% מכלל הפטירות, זוהי הסיבה הראשונה בקרב נשים בגיל 15-74 ובגברים בגיל 25 ומעלה.

מחלת לב, זוהי סיבת המוות השנייה משנת 1999בקרב גברים ונשים. בשנת 2014, מחלות לב היו 16%  מכלל הפטירות, זוהי הסיבה הראשונה בנשים בגיל 75 ומעלה והסיבה השנייה בנשים בגיל 45-74 ובגברים בגיל 45 ומעלה.

בשנת 2014, מחלות כלי דם במוח היתה סיבת המוות השלישית בקרב נשים, שיעור גבוה מעט מסוכרת. בגברים, הדירוג הפוך, סוכרת מדורגת במקום שלישי ומחלות כלי דם במוח במקום רביעי.

בשנת 2014, תאונות היתה סיבת המוות הראשונה בקרב בנים בגיל 15-24, השנייה בבנים בגיל 5-14 ובבנות בגיל 5-24,  והשלישית בגיל 25-44 בקרב גברים ונשים.

התאבדות הינה סיבת המוות השנייה בגיל 25-44 והשלישית בגיל 15-24 בשני המגדרים ב-2014.

בשנים האחרונות, סיבות סב-לידתיות ומומים מולדים הינן סיבות המוות המובילות בגיל 0-4 ואח"כ תאונות,  המהוות יחד כשלושה רבעים מכלל הפטירות בגיל 0-4.

בעשור האחרון, נרשמה מגמת ירידה בשיעור הפטירות במרבית סיבות המוות, ובעיקר במחלות לב, מחלות כלי דם במוח, תאונות ו-COPD. לעומת זאת, נרשמה עלייה בדמנציה, אלח דם, אלצהיימר, דלקת ריאות ושפעת ודלקת ריאות משאיפת נוזלים או מוצקים.

שיעור הפטירות המתוקנן לגיל נמוך בישראל בהשוואה למרבית ארצות אירופה, קנדה וארה"ב.  ישראל מדורגת במקום השני הנמוך לגברים מתוך 23 מדינות, בשוויץ נרשם שיעור נמוך יותר, ומדורגת במקום השישי הנמוך לנשים, בספרד, צרפת, שוויץ, איטליה וקנדה נרשם שיעור נמוך יותר.

שיעור הפטירות המתוקנן לגיל נמוך בישראל בהשוואה לארה"ב, קנדה ומרבית מדינות אירופה בסרטן, מחלות לב, מחלות כבד, אלצהיימר, תאונות והתאבדות, וממחלות כלי דם במוח במרבית מדינות אירופה. לעומת זאת, השיעור בישראל גבוה פי 5.0 באלח דם, פי 2.6 במחלות כליה, פי 2.4 בסוכרת, ופי 1.9 ביתר לחץ דם בהשוואה לממוצע 15 מדינות ה-EU.

המידע בפרסום מבוסס על רישום הודעות הפטירה על פי החוק במשרד הפנים. סימול סיבות המוות נעשה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בהתאם למילוי הודעת הפטירה על ידי הרופא שקבע את המוות ועדכונים ממקורות נוספים. בפרסום מוצגת סיבת המוות היסודית (Underlying cause of death),  שהביאה לשרשרת האירועים שגרמה למוות או הנסיבות שהביאו לפציעה הקטלנית, שנבחרה בלמ"ס מתוך סיבות המוות שרשם הרופא בהודעת הפטירה על פי ההגדרות והכללים בסיווג המחלות הבינלאומי. בנוסף, מוצג מידע על סיבות המוות המרובות, הכולל את כל סיבות המוות שאוזכרו בהודעת הפטירה. 

​מגמות: סרטן הינה סיבת המוות המובילה בקרב גברים ונשים החל משנת 1999 ומחלת לב הסיבה השנייה. בממוצע השנים 2012-2014, סרטן היתה סיבת המוות המובילה בהתאם לסיבת המוות היסודית בסך כל הגילאים, ובקרב נשים בגיל 15-74 וגברים בגיל 25 ומעלה. מחלת לב היתה הסיבה הראשונה בקרב נשים בגיל 75 ומעלה והסיבה השנייה בגיל 45-74 ובסך כל הגילאים, וכן בקרב גברים בגיל 45 ומעלה. תאונות היתה סיבת המוות הראשונה בגיל 15-24 והשנייה בגברים בגיל 25-44 ובנשים בגיל 15-44. התאבדות היתה סיבת המוות השנייה בקרב גברים והשלישית בקרב נשים בגיל 15-44.

חיפה

שיעור פטירות ל-100,000 נפש - שש סיבות המוות המובילות ממוצע נע תלת-שנתי, 2000-2014

בעשור האחרון נרשמה מגמת ירידה בשיעור הפטירות במרבית סיבות המוות המובילות בישראל, בהתאם לסיבת המוות היסודית. שיעור הפטירות הגולמי ממחלות לב ירד באופן ניכר, ירידה ב-36% לגברים ו-32% לנשים בממוצע השנים 2012-2014 בהשוואה לשנים 2000-2002.

ירידה גדולה נרשמה גם במחלות כלי דם במוח (31% לגברים, 29% לנשים) ובסוכרת (23% לגברים, 24% לנשים). ירידה גבוהה בשיעור הפטירות נרשמה גם מתאונות, 42% בגברים ו-21% בנשים וממחלות כרוניות במערכת הנשימה התחתונה (19% לגברים, 18% לנשים).

בחלק מסיבות המוות נרשמה עלייה בממוצע השנים 2012-2014 בהשוואה לשנים 2000-2002. העלייה הגבוהה ביותר נרשמה בשיעור הפטירות מדמנציה, עלייה פי 2.5 לגברים ונשים. כמו כן, נרשמה עלייה גבוהה בשיעור הפטירות מאלח דם (113% לגברים, 89% לנשים), מאלצהיימר (62% לגברים, 108% לנשים), מדלקת ריאות ושפעת (32% לגברים, 26% לנשים) ומדלקת ריאות כתוצאה משאיפת נוזלים או מוצקים (27% לגברים, 18% לנשים).

20 הסיבות המובילות - אחוז השינוי 2012-2014/2000-2002
שיעור פטירות תלת שנתי ל-100,000 נפש

השוואה בינלאומית: בישראל, שיעור הפטירות המתוקנן לגיל1 נמוך בהשוואה למרבית ארצות אירופה וארה"ב. בשנת 2014, השיעור בישראל היה 875 ל-100,000 נפש בהשוואה לשיעור דומה בקנדה ושיעור נמוך יותר בספרד (828), שוויץ (830), צרפת (852) ואיטליה (864). בשבע עשרה מדינות נוספות באירופה ובארה"ב נמצאו שיעורים גבוהים יותר בהשוואה לישראל. בקרב גברים, ישראל מדורגת במקום השני הנמוך (1,018) מתוך 23 מדינות ורק בשוויץ נרשם שיעור נמוך יותר (1,003). בקרב הנשים, ישראל מדורגת במקום השישי הנמוך באירופה (760), לעומת שיעור נמוך יותר בספרד (652), צרפת (665), שוויץ (701), איטליה (709) וקנדה (742).

שיעור פטירות - השוואה לאירופה וארה"ב, 2014 שיעור מתוקנן לגיל1 ל-100,000 נפש

סיבת המוות הראשונה בישראל היא סרטן והסיבה השנייה היא מחלות לב, כמו בממוצע ארצות אירופה וקנדה.  תמותה ממחלות כלי דם במוח מדורגת שלישית, כמו בממוצע מדינות אירופה. סוכרת מדורגת במקום הרביעי בישראל, עם שיעור דומה למחלות כלי דם במוח, לעומת זאת היא מדורגת שביעית בקנדה ושמינית בארה"ב ובממוצע מדינות אירופה.

שיעור הפטירות המתוקנן לגיל נמוך בישראל בהשוואה לארה"ב, קנדה ומרבית מדינות אירופה בסרטן, מחלות לב, מחלות כבד, אלצהיימר, תאונות והתאבדות, וכן ממרבית מדינות אירופה במחלות כלי דם במוח. לעומת זאת, בישראל השיעור גבוה יותר באלח דם, מחלות כליה, סוכרת, ויתר לחץ דם פי 5.0, 2.6, 2.4, 1.9, בהתאמה, בהשוואה לממוצע 15 מדינות האיחוד האירופי.

דירוג הסיבות המובילות בישראל בשנת 2014 לפי גיל :

סה"כ הגילים: מסוף שנות התשעים, סרטן מהווה סיבת המוות הראשונה בקרב נשים וגברים בישראל, כרבע מכלל הפטירות. מחלת לב הינה הסיבה השנייה, כשישית מכלל הפטירות בקרב נשים וגברים. מחלות כלי דם במוח היתה סיבת המוות השלישית בקרב נשים, שיעור גבוה מעט לעומת הסיבה הרביעית סוכרת, ובקרב גברים, הדירוג הפוך, סוכרת מדורגת במקום שלישי ומחלות כלי דם במוח במקום רביעי.
 
גיל  1-74: שיעור הפטירות בגיל 1-74, ללא תמותת תינוקות ופטירות קשישים, מצביע על סרטן כסיבת המוות הראשונה,  מחלות לב כסיבה השנייה, וסוכרת שלישית בקרב גברים ונשים. תאונות מדורגת רביעית בקרב גברים, ומחלת כלי דם במוח בקרב נשים.
 
ילדים ובני נוער עד גיל 25: בגיל 0-4, סיבות סב-לידתיות ומומים מולדים הינם סיבות המוות המובילות ואחריהן תאונות, המהווים יחד כשלושה רבעים מכלל הפטירות. בגיל 5-14, סרטן ותאונות היו סיבות המוות הראשונה והשנייה בשני המגדרים. בגיל 15-24 תאונות זו סיבת המוות המובילה בקרב בנים והסיבה השניה בקרב בנות.  פטירות ממלחמה וטרור היתה הסיבה השניה בקרב בנים בשנה זו, וסרטן היתה הסיבה הראשונה בקרב בנות . התאבדות הינה הסיבה השלישית בקרב שני המגדרים בגיל זה. 
 
גיל 25-64: בשנת 2014, סרטן זו סיבת המוות הראשונה בקרב גברים ונשים בגיל 25-64 . מעל מחצית פטירות הנשים בגיל 25-64 ושליש מפטירות הגברים בגיל 45-64 היו מסרטן. מחלת לב היתה הסיבה השנייה בגיל 45-64, והרביעית בגיל 25-44 בקרב שני המגדרים.
בגיל 25-44, התאבדות הינה סיבה שניה ותאונות סיבה שלישית בשני המגדרים.
בגיל 45-64, סוכרת מהווה הסיבה השלישית בשני המגדרים ובמקום רביעי מדורגת מחלת כלי דם במוח  בקרב גברים ואלח דם בקרב נשים.
 
גיל 65-74: סרטן זו סיבת המוות הראשונה, מחלת לב הסיבה השנייה, סוכרת השלישית ומחלות כלי דם במוח הרביעית בקרב שני המגדרים.
 
גיל 75 ומעלה: סרטן מהווה סיבת המוות המובילה בקרב גברים ומדורגת שנייה בקרב נשים, מחלת לב מדורגת במקום הראשון בקרב נשים ובמקום השני בקרב גברים. מחלות כלי דם במוח, סוכרת ואלח דם מדורגות כסיבות מוות שלישית, רביעית וחמישית בקרב שני המגדרים. דמנציה מדורגת במקום השישי בקרב נשים ובמקום התשיעי בקרב גברים. שיעור הפטירות מדמנציה עלה משמעותית בעשור האחרון.

סיבות מוות בלתי מוגדרות/לא ידועות:

הצגת סיבות מוות מובילות מתבססת על קידוד סיבות המוות מתוך הודעות הפטירה.  לעיתים, לא קיים רישום ברור של סיבת מוות בהודעות הפטירה, והסיבה הנרשמת היא סיבה בלתי מוגדרת או לא ידועה.  אחוז גבוה של סיבות אלו משפיע על הדיוק של סיבות המוות האחרות. בשנת 2014, 5% מהפטירות היו עם סיבה בלתי מוגדרת או לא ידועה, אחוז יציב יחסית משנת 2005, אך גבוה יותר משנת 2000. 

בהשוואה בינלאומית, השיעור המתוקנן לגיל בישראל של סיבת מוות בלתי מוגדרת או לא ידועה היה בין הגבוהים, 38.8 ל-100,000 אוכלוסייה, רק בצרפת ודנמרק נרשם שיעור גבוה יותר. שיעורים נמוכים בהרבה נרשמו בארה"ב, קנדה, איטליה ובריטניה, 4.2, 3.6, 3.2 ו-2.1, בהתאמה.

סיבות מרובות: הסיבות המרובות כוללות את כל סיבות המוות שאוזכרו בהודעת הפטירה. היחס בין שיעור הפטירות לפי הסיבות המרובות לבין שיעור הפטירות לפי הסיבה היסודית מצביע על תדירות בחירת הסיבה היסודית מתוך כל הסיבות שנרשמו בהודעת הפטירה, ככל שהיחס גבוה יותר, הסיבה נבחרה פחות כסיבת המוות היסודית. סרטן וסיבות חיצוניות נבחרות בתדירות גבוהה, יחס השיעורים קרוב לאחד. בממוצע השנים 2012-2014, היחס סיבות מרובות/סיבה יסודית היה גבוה פי 11 ביתר לחץ דם, פי 6.6 באלח דם, פי 4.9 בדלקת ריאות ושפעת, פי 4.7 במחלות כליה, פי  2.6 בסוכרת, פי 2.6 במחלות לב ופי 2.2 במחלות כלי דם במוח. פירוש הדבר, שלמחלות אלו יש אזכורים רבים יותר בהודעת הפטירה לעומת בחירתן כסיבה היסודית, ומצביעים על רישומן כסיבות נלוות.  היחס ירד במרבית הסיבות בהשוואה לשנים 2009-2011.

אמבולנס

תגובות

מומלצים