מסמך מסווג עמדת הדרוזים לפני קום המדינה

חשוב לזכור שהמסמך שחושפים הוא היסטורי ונכון לתקופה ההיא ויש בו משהו חשוב שניתן ללמוד ממנו.

ההנהגה הדרוזית הלבנונית של אז הייתה עוינת ליהודים ועד היום השנאה לישראל קיימת, כי ההנהגה הדרוזית הלבנונית ראתה ורואה בעצמה כפלג בלאום הערבי והם רצו אז להיות חלק במלחמת ההשמדה נגד היהודים.

ופה הייתה גדולתו של סולטאן באשא אלאטרש, ההנהגה הסורית הדרוזית שעד היום היא בתפיסה שלה לא עוינת לישראל וליהודים.

אפשר ללמוד שההנהגה הדרוזית דתית ולא האקדמית פוליטית היא היותר אמינה עם ראייה ארוכת טווח.

אחרי שאלאטרש התנגד בתוקף להתערבות במה שקורה בארץ, הוא גם רצה לשמור על אחדות דרוזית ובצעד הזה הצליח לטרפד את היוזמה הדרוזית לבנונית.

יש מה ללמוד מההיסטוריה הזאת במיוחד בימים אלו.

המסמך הזה הוא חלק מעוד מסמכים במחקר שעורך ד"ר סמואל שח'ידם ד"ר לפילוסופיה, על יחסי המיעוטים האתניים במזרח התיכון לישראל מ 1933 עד 1956, ואיך הם הסכימו לעזור ליהודים דאז.

השיח' טריף וההנהגה הדרוזית דאז, הבינו יותר מכול האקדמאים והמנהיגים הפוליטיים של התקופה והיה באמת קשר דל מיעוט שעזר למיעוט וכל החשיבה הזאת שהדרוזים הם במדיניות مع الحيط الواقف פשוט לא נכונה, בישראל  הדרוזים עשו תקדים היסטורי ושינו את מערכת היחסים במזרח התיכון ליהודים".

ד"ר לפילוסופיה סמואל שח'ידם:  ״דרוזים שרוצים להיות חלק מהלאום הערבי הם סכנה לקיום הדרוזי, אותו הדבר לגבי דרוזים שרוצים להיות חלק מהציונות הדתית".

ד"ר סמואל שח'ידם אומר לפורטל הכרמל: "ממחקר שעשיתי בארכיון ה CIA הדרוזים של סוריה בהנהגת סולטאן באשא אלאטרש, סירבו להילחם לצד הערבים ובכך סייעו להתחזקות העם היהודי והקמת המדינה".

תרגום מהמסמך, מעיד שהתקיימה ישיבה בביתו של רשיד בק חמדאן رشيد بيك حمدان בהר הלבנון ב 8/4/1948, השתתפו בישיבה כמאה בכירים דרוזים, בישיבה לקח חלק עלי אלאטרש, הסגן הדרוזי לשעבר בפרלמנט הסורי, הוא הקריא מכתב שנשלח ע"י סולטאן באשא אלאטרש, שבו אל אטרש המליץ לדרוזים לא להתערב במאבק הפלסטיני ובעיקר לא להילחם עם הבריטים.

"הדרוזים צריכים לחכות ולראות את החיילים הבריטים עוזבים את פלסטין ורק לאחר שהם עוזבים הדרוזים צריכים לעזור בגירוש היהודים מפלסטי".

למרות זאת סולטאן באשא אלאטרש אישר עזרה כלכלית שהגיעה מהדרוזים לערבים.

סולטאן באשא לא אישר ולא תמך בפעולה של הדרוזים שהגיעו להילחם עם הערבים נגד היהודים תחת פיקודו של שיח' עבד אלוהאב, عبد الوهاب סולטאן בזמנו הגדיר אותם כשכירי חרב.

החלק הגדול של הדרוזים החליטו להקשיב לעצתו של אלאטרש ולא שמעו לדבריהם של האמיר עאדל ארסלאן חבר הפרלמנט ומג'יד ארסלאן שר הביטחון הלבנוני בזמנו, שניהם דחקו בדרוזים להשתתף במרד הערבי נגד הבריטים, כך נטען ע"י סולטאן אלאטרש.

מה שאנחנו לומדים מההתרחשויות דאז ואיך שההיסטוריה הובילה בין השלטון הבריטי הערבים והיהודים, הדרוזים היו בעמדה נחותה במזרח התיכון ובפלסטין בפרט ולמרות הכל הצליחו לשנות תפיסות וללכת עם היהודים ובכך גרמו לשינוי במערכת היחסים במזרח התיכון ליהודים. 

תודה מיוחדת לד"ר סמואל שח'ידם שעזר בהכנת הכתבה.