חוק למען שבויי מלחמת יום הכיפורים

על פי הצעת החוק, כל חייל צה"ל שישב בשבי האויב יוכר באופן מיידי כנכה בעל 20 אחוזי נכות. בנוסף, אם נפטר פדוי השבי כתוצאה מרשימת מחלות שנקבעו בחוק, יוכר כחייל שנספה במערכה.

בהצעת החוק נכתב: "מחקרים אחרונים מראם כי מוראות השבי כוללים חשיפה לגודש קיצוני של לחצים חוזרים ונשנים..זו הוגדרה במחקרים כהפרעה פוסט טראומתית מורכבת. מחקרים גילו כי אצל פדויי השבי קיימת עלייה משמעותית בתחלואה, ושיעור גבוה ומשמעותי של יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות עור ואלרגיות, סרטן ושבץ."

עוד נכתב בהצעת החוק, כי "פדויי השבי שילמו בגופן ובנפשם למעם ביטחון המדינה וקיומה, ועל המדינה מוטלת החובה לסייע בשיקומם וברווחתם.."

אהרן גנוסר, שנשבה במלחמת יום הכיפורים בשבי המצרי בהיותו חייל במוצב 'המזח' בחזית סיני אמר: "עושים בך לינצ', מתעללים בך, זה מלווה אותך לאורך כל הדרך, עד היום הזה.

אביחיל פלד, גם הוא לוחם במוצב המזח שנשבה בשבי המצרי, ספג טיל במהלך הלחימה. כשבועים וחצי לאחר שבייתו, נעתרו המצרים לכרות את ידו הימנית.

"היה פחד נוראי ממה שהולך לקרות, כמה זמן תהיה שם, איזה עינויים יעשו לך, אתה משותק מהפחד. אתה מקבל מכות, גם הפצועים וגם הבריאים, ללא אוכל, ללא מים, ללא יכולת להתפנות, עושה את הצרכים עליך ומאבד צלם אנוש, זו הייתה המטרה שלהם".

גנוסר מספר כי מאז המלחמה הוא לא יכול לישון יותר משעתיים רצוף בלילה, וכי הוא סובל מרצף מחלות הקשורות לימי המלחמה ולשבי.

"משרד הביטחון מסרב להכיר בזה, ואנו עוברים ממקום למקום. יש לי מחלות דם, סוכרת וסרטן שהתגלה לאחרונה. תקופת השבי השאירה בי חותם עמוק, עד היום אנחנו נושאים עלינו את המחלות והכאבים, ללא עזרה כיצד לצאת מן הדבר הזה".

{YouTubeVideo id=jCnCmRcvNaM}