החלטה חדשה של נציב תלונות הציבור על שופטים

בעקבות ​תלונה שהוגשה בנוגע להתערבות פסולה של דיין בהליך בחירה של מועמד לנושא משרה ציבורית, נציב תלונות הציבור אליעזר ריבלין קבע כי כללי האתיקה לדיינים מחייבים נושא משרה שיפוטית להימנע מלהביע דעה. 

15.08.2017 מאת: פורטל הכרמל והצפון
החלטה חדשה של נציב תלונות הציבור על שופטים

על התערבות גלויה של דיין בהליך בחירה של מועמד למשרה ציבורית, פעולות שתדלנות ופעילות אקטיבית פסולה למען בחירתו

​תלונה שהוגשה בנוגע להתערבות פסולה של דיין בהליך בחירה של מועמד לנושא משרה ציבורית. הנציב קבע בהחלטתו, כי ישנו מרחק רב בין מתן המלצה כזו או אחרת הדוברת בשבחו של מועמד מסויים לבין נטילת חלק פעיל במסע הבחירות של אותו מועמד.

כללי האתיקה לדיינים מחייבים נושא משרה שיפוטית להימנע מלהביע דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית. קל וחומר שאין הוא יכול להיות מעורב בפעילות פוליטית או פוליטית בחלקה.

התלונה נמצאה מוצדקת.

נציב תלונות הציבור על שופטים: "הרקע לתלונה הוא בחירות שהתקיימו לנושא משרה ציבורית. התמודדות זו הייתה השנייה במספר, לאחר שבסיבוב הראשון נוצר שוויון קולות לכל אחד משני המתמודדים לתפקיד.

לדברי המתלונן, ימים מספר לפני מועד הסיבוב השני של הבחירות הוזמנו חברי האסיפה הבוחרת לשורת פגישות אישיות ונפרדות בין כל אחד ואחד מהם לבין הדיין. בפגישות אלו הביע הדיין תמיכה במועמדותו של אחד המתמודדים, והפציר בחברי האסיפה הבוחרת שנפגשו עמו לבחור בו.

המתלונן מציין, כי פגישות אלו נערכו בנוכחות המועמד, הדיין ויועץ שר ממפלגה אשר העניקה את תמיכתה לאותו מתמודד. המתלונן מדגיש עוד, כי לאחר הבחירות התגאה הדיין בפומבי, כי הפך את דעתם של מרבית חברי האסיפה הבוחרת, למעט אחד מחברי האסיפה הבוחרת, חובש כיפה סרוגה ש"לא רצה לשמוע בכלל".

המתלונן פנה בשם מרשתו לשר הממונה, בעתירה לפסול את תוצאות הבחירות, עקב "הטיה והשפעה לא הוגנת" של הדיין על חברי הגוף הבוחר, וציין: "אנו סבורים, בכל הכבוד, כי במעשיו חצה הדיין קו אדום שאסור לנושא משרה שיפוטית לחצות ועל כן מוגשת תלונה זו".

נציבות תלונות הציבור על שופטים לדעת המתלונן, הדיין "נכנס ראשו ורובו" למערכת הבחירות הנ"ל "והטיל את כל כובד משקלו לטובת מועמד המזוהה עם ]מפלגה מסויימת[ בכך הוא נטל חלק בפעילות מפלגתית פוליטית -... הוא עשה כן כשלצדו איש פוליטי במובהק, עוזר השר".

בכתב התגובה שניתנה בשם הדיין נכתב, כי הדיין רואה חשיבות רבה ביותר בבחירת המועמדים הטובים ביותר למשרות מסויימות, והוא סבור, כי תפקידו אף מחייב אותו להביע את דעתו וגם לפעול בצורה אקטיבית לבחירת המועמד הטוב ביותר בעיניו לתפקיד, וכי הדבר מצוי בגדרי סמכותו הטבועה.

דין התלונה להתקבל.
ישנו מרחק רב בין מתן המלצה כזו או אחרת בשבחו של מועמד מסויים לבין נטילת חלק פעיל במסע הבחירות של אותו מועמד. כללי האתיקה לדיינים מחייבים נושא משרה שיפוטית להימנע מלהביע דעה בעניין שאינו משפטי בעיקרו והשנוי במחלוקת ציבורית. קל וחומר שאין הוא יכול להיות מעורב בפעילות שיש בה ניחוח פוליטי. גם במקום בו מוטל על הדיין תפקיד ציבורי נוסף, מחייב החוק הפרדה במילוי התפקידים השונים.

כבר הבהיר כב' הנשיא אהרן ברק בבג"ץ 777134 ח"כ יאיר צבן נגד השר לענייני דתות "הצורך להבטיח את אמון הציבור ברשות השופטת הוא צורך נמשך ... צורך זה אינו מתמקד אך בפעולתו של השופט על כס המשפט. הוא משתרע על מכלול התנהגותו של השופט, בבית המשפט ומחוצה לו ...התנהגות, המותרת לכל אזרח, עשוי שתהא אסורה על השופט, שכן יש בה כדי לפגום באמון הציבור במערכת השיפוט ... אמון הציבור, מטבע מהותו, אינו נבחן על פי תחושתו הסובייקטיבית של השופט, כי הוא פועל בהגינות.

אמון הציבור נבחן על ידי השופט על פי אמות מידה אובייקטיביות. אין זה מספיק, שהשופט עצמו סבור ומשוכנע כי פעל באופן עצמאי וללא נטייה. עליו להיות משוכנע, כי אותן עצמאות, הגינות וחוסר נטייה הן מראית פני הדברים. הגינות צריכה לא רק להיעשות אלא גם להיראות.... אכן, תנאי מוקדם להיות אדם דיין שיהיה רב, אך מכאן לא נובע, כי כל פעילות המותרת לרב מותרת גם לדיין. משנתמנה אדם להיות דיין, עליו לקבל על עצמו את המגבלות שהדיינות מטילה עליו. עליו להימנע מכל אותן פעולות שהדיינות אוסרת עליו, גם אם הרבנות מתירה זאת" .

נציבות תלונות הציבור על שופטים ומדברי כב' השופט אליעזר גולדברג, כי: "משנתמנה רב בישראל לדיין על פי חוק הדיינים תשט"ו- - 1955 , הריהו נושא שני כתרים: כתר הרבנות וכתר הדיינות. מורה הוראה בענייני דת ורועה רוחני בכתרו האחד, בחינת "והודעתי את חוקי האלהים ואת -תורתיו" )שמות, יח, טז(, ופוסק "בין איש ובין רעהו" )שם( בכתרו האחר. ולא על הגדרת התפקידים באתי לעמוד אלא על הבחנה שבמהות. שעיקר כוחה של הרבנות בסמכותה המוסרית ועל מי שבא "לדרוש אלוהים", ואילו סמכותם של הדיינים ביושבם על מדין לא ברצונם של המתדיינים היא תלויה, אלא נכפית היא במסגרת המערכת השיפוטית שקבע לה המחוקק.

בתחום זה ממלאים הדיינים את התפקיד של "ושפטו את העם" על שלל דעותיו והשקפותיו. הבחנה זו בין שני התפקידים היא שמציבה סייג למעורבות הפוליטית של הדיין. דיין )כמוהו שופט(, המערב עצמו בחיים הפוליטיים, לא רק שהוא
פוגע בדימוי של מערכת השיפוט בעיני הציבור כמערכת בלתי תלויה, אלא שהוא גם פוגע בעקרון היסוד של הפרדת הרשויות בין הרשות השופטת ליתר רשויות המדינה". והוא הדין בכל פעילות שניחוח מפלגתיות נכרך בה והמצויה במחלוקת ציבורית.

במקרה זה אין מחלוקת באשר לעובדות. הדיין ציין, כי שוחח עם חברי האסיפה הבוחרת. הוא "מתפאר" בהצלחתו "להפוך את ראשם" של חברי האסיפה הבוחרת אשר ביקשו לבחור במועמד אחר.

לא ניתן לומר, כי מדובר בהמלצה "על כישוריו של אדם המוכר לו אישית", או "הבעת דעה בדבר התאמתו של מועמד לכהונה", כמאמר כתב התגובה, אלא מדובר בהתערבות גלויה בהליך בחירה, בפעולות שתדלנות ובפעילות אקטיבית פסולה מצד הדיין למען בחירתו של מועמד למשרה ציבורית. במובן זה נמצאה התלונה מוצדקת".

תגובות

מומלצים