שימו לב להתנהגות של ילדיכם

בזמנים אלה שכולם נמצאים בסדר יום קדחתני ללא הפסקה כדי להצליח לפרנס ולעמוד בהתחייבויות השונות של המשפחה, ההורים עסוקים מדי בכדי להתפנות לצרכים של הילדים ואלה במקרים רבים נופלים בין הכיסאות, בהעדר הדרכה והתעניינות מצד ההורים, הילדים נחשפים לדברים שליליים שיכולים לשנות להם את החיים וגורמים להתנהגויות  מטרידות מצד הילדים, במקרים רבים זה מוביל לטרגדיות.

חשוב לומר, שישנן התנהגויות שונות העלולות להעיד על תהליכים סיכוניים רבים, הנובעים מסיבות מגוונות ולכן יש לעשות בכל פעם בירור מעמיק בנושא.

במינהל הפדגוגי, אגף א' שרות פסיכולוגי ייעוצי, היחידה להתמודדות במצבי לחץ וחירום, מפרסמים קוים מנחים להתמודדות של הורים עם תופעת כאלה ובעיקר עם תופעת "הלוויתן הכחול" שמביאה צעירים למעשה אובדני.

הלוויתן הכחול הינו משחק ברשת החברתית שהחל בארצות חבר העמים. המצטרפים  מתבקשים על ידי מי שמפעיל את ה"משחק" למלא משימות יומיות שונות במשך 50 ימים,  שבסופן מתבקש המשתתף להתאבד. בכל פעם שמסיימים למלא משימה עוברים לשלב הבא.

המשימות הן פעולות מזיקות ופוגעניות כגון:  פגיעה עצמית, צפייה בסרטי אימה, השכמה לפנות בוקר, הימנעות מדיבור עם אנשים בפרק זמן ארוך...על המצטרפים ל"משחק" מופעל לחץ כבד, המלווה לעיתים באיומים וסחטנות על מנת שלא יפרשו וימלאו את כל המשימות.

נורות אדומות, חשש למעורבות נער או  ילד ב "משחק"

התנהגויות מטרידות הדורשות שיח עם הנער ואף התייעצות עם איש מקצוע.

הנורות האדומות

שינוי משמעותי בהתנהגות

הסתגרות והתבודדות

הימנעות מדיבור

השכמה בשעות מוקדמות מאוד

יציאה לטיולים ליליים

צפייה מוגזמת בסרטי אימה

פציעה עצמית הכוללת  חריטה על הזרוע של האותיות F57  או  F58  או 420.

חריטה של צורת ליוויתן על הזרוע או חריטה של המילה  "כן" על הרגל.

הקלדה של המילים:  I am a whale”" ,  כסטטוס באחת מהרשתות החברתיות.

יתכן שישתתפו ב"משחק" בני נוער שלא בהכרח אותרו כמצויים בסיכון לפני כן.

המלצות להורה החושש שילדו מעורב בתופעה

הערה מקדימה, גילוי העובדה שהילד שלכם מעורב בתופעה זו עלול להיות מדאיג ביותר ואף מסעיר. עם זאת, כדי לטפל בצורה מועילה ומתאימה, חשוב לשמור על שיקול דעת ולהימנע מכעס הרסני, מהטפות ממושכות או מהענשה. מעורבות כזו מצביעה על מצוקה המחייבת סיוע הורי והדרכה מקצועית. חשוב להימנע מהסתרה ולדווח  על כל מקרה.
ההמלצות

ניהול שיחה עם הילד לברור העובדות: משך הזמן וחומרת המעורבות שלו בתופעה. מומלץ ששני ההורים ישתתפו בשיחה.

הקשבה מלאה  לדברים הנאמרים על ידי הילד.

אמירה ברורה שההורים הם לצידו ויעשו הכול כדי לסייע לו להתמודד עם הבעיה.

מתן הסבר עובדתי על מהות התופעה והסכנות הכרוכות בה.

התייעצות עם איש  מקצוע טיפולי על מנת שיסייע לנער ולמשפחתו להתמודד עם ההשלכות של המעורבות בתופעה.

הרגעה של הילד והבהרה שהתופעה מוכרת ומטופלת על ידי משטרת ישראל במקצועיות ובנחישות ולכן הנער אינו צריך לחשוש שפרישה מהמשחק תסכן אותו.

פנייה לעזרה

בכל מצב של חשש ודאגה ניתן לפנות לעזרה
ליועצת בית הספר.
לשרות הפסיכולוגי ברשות.
לאתר "סהר"-  סיוע והקשבה ברשת.
ל"ערן"- לעזרה ראשונה נפשית.