מי הוא חייב בהוצאה לפועל ?

מחקר פרופיל החייב של ההוצאה לפועל בין גברים לנשים מלומדים בעלי תואר אקדימי בעלי תעודות בגרות ואחרים, ברמת הגולן נמצאים באחוזים גבוהים לעומת שאר המקומות בארץ, החלוקה בין כל האוכלוסיות בישראל.

15.09.2017 מאת: פורטל הכרמל והצפון
 מי הוא חייב בהוצאה לפועל ?

יולנדה גולן מנהלת תחום מחקר האגף לתכנון ומדיניות ינואר 2017

מחקר "פרופיל החייב שנת 2015" העלה שאלות באשר לסיבות המובילות אדם לשקוע בחוב/ות לפיכך הציע מנהל הרשות  לדגום חייבים ולפנות אליהם באמצעות שיחה טלפונית על מנת להשלים אינפורמציה חיונית מתוך כוונה לנסות וללמוד את מאפייני החייב והסיבות שהובילו לחוב. לצורך כך, הורכב באגף לתכנון ומדיניות שאלון נרחב הכולל בתוכו 31 שאלות.

תקופת איסוף הנתונים התפרסה על ארבעה חודשים, במהלך תקופת הסקר התגלו קשיים רבים באיתור החייבים שנבעו בעיקר מהעובדה כי למרבית החייבים אין טלפון עדכני במערכת ההוצאה לפועל.

בשל אחוז הגבוה יחסית של פרטים שלא הושגו או סירבו לענות לסקר בוצע תקנון למשקל המייצג של הפרטים בשכבות. כלומר, המשקל ההסתברותי של הנדגם נופח על מנת שייצג את האוכלוסייה בכל שכבה.

לסיכום, 228 נדגמים ענו לשאלון באופן מלא (מהווים כ-38% ), 196 נדגמים סירבו לענות (מהווים כ-33%) ו- 147 לא הושגו (מהווים כ-25%). 15 פרטים ענו חלקית על השאלון ולכן הוחרגו, 12 פרטים נפטרו ו-2 פרטים לא מתגוררים בארץ.

יחד עם זאת חשוב להדגיש כי בשל ההיענות הנמוכה לסקר ואף על פי שהמדגם נופח באמצעות כלים סטטיסטים תיתכן הטיה בנתונים.

בספטמבר 2016 פורסם לראשונה מחקר אודות "פרופיל החייב ברשות האכיפה והגבייה שנת 2015." מחקר זה שפך אור אודות גילאי החייב, מגדר, מצב משפחתי, תעסוקה, כמות התיקים לחייב, שיוך תעסוקתי וכו'.

לצורך השלמת המידע אודות החייבים שנבעה בעיקר ממחסור באינפורמציה זמינה ברשות האכיפה והגבייה, הוחלט להשלים את המידע באמצעות מחקר נוסף המבוסס על סקר טלפוני קרי, מחקר משני שנשען על מדגם החייבים של "מחקר אודות פרופיל החייב ברשות האכיפה והגבייה שנת 2015" קרי, מחקר ראשוני עבור החייבים של הוצאה לפועל בלבד.

מטרתו העיקרית של המחקר המשני הינה להשלים אינפורמציה חסרה למחקר הראשוני באמצעות שיחה טלפונית עם החייב. לצורך כך, הורכב באגף לתכנון ומדיניות שאלון המחולק לשלושה חלקים וכולל בתוכו 31 שאלות.

טרם ביצוע השאלון הטלפוני נשלח לכל החייבים שעלו במדגם, 600 נדגמים, מכתב מקדים המבקש את היענותם להשתתפות במחקר.

גויסו סוקרים שביצעו את הסקר בעיקר בשעות אחה"צ, למעט מקרים שהתבקשו להתקשר אל החייבים בשעות הבוקר. תקופת הסקר נמשכה כארבעה וחצי חודשים.

במהלך תקופת הסקר התגלו קשיים רבים באיתור החייבים שנבעו בעיקר מהעובדה כי למרבית החייבים אין טלפון עדכני במערכת ההוצאה לפועל.

בשל הקושי באיתור החייבים עלה הצורך לבנות מדגם חדש  שייתן מענה חלופי עבור החייבים שלא ניתן היה לאתר. אך הקשיים באיתורם של החייבים נמשכו גם בסבב השני והשלישי של המדגמים.

בשיחות הטלפונים עם החייבים, הועלו קשים מצדם של החייבים. הסוקרים סייעו לחייבים במתן מידע בסיסי ואף בהכוונתו של החייב למוקד הטלפוני או ללשכה בה מתנהלים מרבית תיקיו.

מבנה העבודה כדלקמן: פרק המתודולוגיה מסביר על תהליכי הדגימה במחקר זה, פרק תהליך העבודה מסביר על תהליך העבודה של המחקר בעבודה זו; פרק הממצאים מחולק לשלושה חלקים כמבנה הסקר: חלק א': פרטים אישיים; חלק ב': מידע על החוב וחלק ג' הכנסה. ובסוף הנספחים.

אוכלוסיית המחקר היא אוכלוסיית החייבים הפרטיים במערכת הוצאה לפועל אשר סוג הזיהוי שלהם הוא ברמת תעודת זהות ודרכון. מדובר על אוכלוסייה המונה כ- 642,629 חייבים נכון לתאריך 30 לנובמבר 2015.

לצורך המחקר הטלפוני המדגם הראשון היה מבוסס  על המדגם של "פרופיל החייב ברשות האכיפה והגבייה - שנת 2015." אך בשל הקושי באיתור של החייבים נבנו מדגמים נוספים.

גודל המדגם נקבע לפי רווח בר סמך של 95% ומרווח הטעות של 4%.

רווח בר סמך נמדד באחוזים, ומשמעותו היא "תדירות הניסוי", כלומר ברווח בר סמך של 95%, אם נבצע את הניסוי שוב עשרות פעמים (כל פעם עם מדגם חדש), ב-95 מהניסויים אנחנו צפויים לקבל תוצאות דומות ולהסיק את אותן המסקנות.

מרווח הטעות הוא אחוז הטעות המרבי שעשוי להיות בתוצאות המדגם. לדוגמה אם מרווח הטעות הוא 4% לצורך הדוגמא, נניח שקיבלנו כי 80% מהחייבים במדגם נמצאו בעלי תיק אחד במערכת ההוצאה לפועל, אז בהסקה על אוכלוסייה החייבים כולה, נשער כי בעלי תיק אחד ינוע בין 76%-84% (אבל לא מחוץ לטווח הזה).

המדגם בוצע בשיטת דגימת שכבות אשר הינה דגימה הסתברותית כאשר לכל פרט מתוך שכבה יש הסתברות שווה להיכלל בתוך המדגם (דגימה אקראית).

מדגם שכבות הוא מדגם שבו משתמשים בחלוקת האוכלוסייה לתתי אוכלוסיות ("שכבות"), כדי להבטיח ייצוג של תת-אוכלוסיות קטנות במדגם, אשר לא באות לידי ביטוי בדגימה אקראית פשוטה.
המדגם נבנה על סמך שלוש שכבות

א.אזור גיאוגרפי נפה האוכלוסייה חולקה ל- 10 נפות כפי שמסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ב.כמות תיקים לחייב - הפרמטר חולק לשלוש קטגוריות באופן הבא: בעל תיק אחד, בעל  2-5 תיקים ובעל 6 תיקים ומעלה;
ג.החייב מוגבל/ לא מוגבל באמצעים

כלומר 60 שכבות, כאשר לכל פרט בכל שכבה הסתברות דגימה שונה. המדגם הכיל 600 חייבים.

בשל אחוז הגבוה יחסית של פרטים שלא הושגו או סירבו לענות לסקר בוצע תקנון למשקל המייצג של הפרטים בשכבות. כלומר, המשקל ההסתברותי של הנדגם נופח על מנת שייצג את האוכלוסייה בכל שכבה. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי בשל ההיענות הנמוכה לסקר ואף על פי שהמדגם נופח באמצעות כלים סטטיסטים תיתכן הטיה בנתונים.

לסיכום, 228 נדגמים ענו לשאלון באופן מלא (מהווים כ-38% ), 196 נדגמים סירבו לענות (מהווים כ-33%) ו- 147 לא הושגו (מהווים כ-25%). 15 פרטים ענו חלקית על השאלון ולכן הוחרגו , 12 פרטים נפטרו ו-2 פרטים לא מתגוררים בארץ.

התפלגות ההשכלה של החייבים בין הנשים לגברים על ידי השוואה לנתוני אומדני הנפשות המשוקללות המבוססים על סקר חברתי 2015 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מתחת ל-12 שנות לימוד  - 40% מהגברים החייבים השכלתם היא מתחת ל-12 שנות לימוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה שחתך קבוצה זו מהווה 19%. בקרב הנשים החייבות נמצא כי 27% השכלתן היא מתחת ל-12 שנות לימוד לעומת 15% בכלל האוכלוסייה.

12 שנות לימוד 42% מהגברים הם בעלי השכלה תיכונית בלבד בהשוואה לכלל האוכלוסייה שחתך קבוצה זו מהווה 37%. בקרב הנשים החייבות נמצא כי 54%  השכלתן הינה תיכונית בהשוואה לכלל האוכלוסייה חתך קבוצה זו מהווה 34%.

מעל 12 שנות לימוד 10% מהגברים החייבים השכלתם מעל 12 שנות לימוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה שחתך קבוצה זו מהווה 17%. בקרב הנשים החייבות נמצא כי 6% השכלתן היא מעל 12 שנות לימוד לעומת 18% בכלל האוכלוסייה.

תואר ראשון ומעלה 9% מהחייבים הם בעלי תואר ראשון ומעלה לעומת 28% מכלל האוכלוסייה. בקרב הנשים החייבות הן מהוות 10% לעומת 33% בכלל האוכלוסייה.

מעת הקמתן של מנגנוני האכיפה והגבייה בישראל, לא חקרו את אחד הצדדים החשובים בתיק  צד החייב. מטרתו העיקרית של מחקר זה היא לבחון את פרופיל הסוציו דמוגרפי של החייבים, על מנת לספק תובנות עיקריות על מיהו החייב ברשות האכיפה והגבייה.

משמעות של תובנות אלו הן רחבות היקף: ההבנה מיהו החייב יכולה בראש ובראשונה לסייע לקובעי המדיניות בתכנון מדיניות ואסטרטגיה בנושאים שונים של אכיפה וגבייה.

המחקר מבוסס על מדגם החייבים ולא על כלל אוכלוסיית החייבים בשל העובדה שהמידע לא נאסף על ידי רשות האכיפה והגבייה. חוסר המידע אודות החייבים יצר במידה מסוימת מגבלה כיוון שהפרסום הנוכחי אינו מציג תמונה מלאה שכן ישנו חוסר במידע המתבטא בעיקר בנתונים כלכליים אודות החייבים.

מחקר זה מהווה מחקר מקדים לבחינת השאלה: האם יש צורך בניתוח פרופיל החייבים מדי שנה? לאור הממצאים שעולים מהמחקר, המסקנה החשובה של מחקר זה כי קיים צורך לבצע ניתוח אודות פרופיל החייב מידי שנה-שנתיים, בדומה למדינות אחרות המפרסמות מידע אודות פרופיל החייב.

מילות מפתח: רשות האכיפה והגבייה, מערכת הוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, חייב.

ברצוני להודות לצוות אגף תכנון ומדיניות על העזרה הרבה: לגברת רבקה אהרוני, מנהלת האגף לתכנון ומדיניות, על הנחייתה והכוונתה בכתיבת מחקר זה. למר עודד וייס ולגברת איילת כהן, עוזרי המחקר באגף לתכנון ומדיניות, על העזרה הרבה באיסוף המידע.

מחקר זה מדווח לראשונה על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של החייבים ברשות האכיפה והגבייה הן במערכת הוצאה לפועל והן במרכז לגביית קנסות. מחקר זה נועד לספק תובנות אודות מצבם הסוציו דמוגרפי של החייבים ולסייע בניתוח וקבלת החלטות על ידי הממשלה, המגזר הפרטי, המגזר השלישי, האקדמיה והקהילה בכלל.

המחקר בוצע באמצעות מדגם שכן המידע אודות חייבים לא נאסף באופן פורמלי על ידי רשות האכיפה והגבייה. איסוף המידע אודות החייבים בוצע מתוך תיקיהם של החייבים וממסמכים שהוגשו בתיק.

המידע שנאסף הוא רלוונטי לנקודת הזמן הנוכחית. בהתאם לזאת, יש מחסור במאפיינים דמוגרפים נוספים אשר לא ניתן היה לאתרם מתוך התיקים כגון השכלה של החייב, מספר ילדים וכד'. אבל המחסור העיקרי הוא במאפיינים כלכלים כדוגמת הכנסה חודשית ברוטו ונטו, הוצאה חודשית, נכסיו של החייב וכד'. מידע זה חשוב מאוד עבור ההבנה המלאה של מיהו חייב. ואף על פי שמידע מסוג זה לא היה בר השגה, הניתוח במחקר זה הוא עבור המידע שנאסף מהתיקים.

פרופיל של החייבים לשנת 2015 מכיל לוחות מידע אודות מיפוי החייבים לפי אזורים גאוגרפים, התפלגות גילאי החייבים, מגדר, מצב משפחתי, שיוך לענף כלכלי, תעסוקה, כמות התיקים לחייב, הגבלות לחייב וכו'. בנוסף, בוצע ניתוח על חייבים מוגבלים באמצעים במערכת ההוצאה לפועל וגם על החייבים לשתי היחידות של רשות האכיפה והגבייה.

חשיבות נוספת של מחקר זה שהיא מהווה הרחבה של המידע עבור הדוח השנתי המתפרסם מידי שנה על פעילות הרשות האכיפה והגבייה. המידע המפורסם בדוח השנתי הוא בהיבט של התיקים והפעילות שנעשית בהם. המידע המפורסם במחקר זה הוא באספקט של החייבים.

מבנה העבודה כדלקמן: פרק המבוא מסביר על רשות האכיפה והגבייה ומטרות המחקר, פרק המתודולוגיה מסביר על הדגימה של מחקר זה, פרק הסקירה הספרותית מציג דוגמאות של מדינות המפרסמות מידע אודות חייביה, פרק הממצאים מחולק לשלושה חלקים: ממצאי מדגם החייבים במערכת הוצאה לפועל, ממצאי מדגם החייבים במרכז לגביית קנסות החלק השלישי מתמקד בחייבים אשר להם חוב בשתי היחידות של הרשות. בסוף פרק המסקנות המסכם את הממצאים.

רשות האכיפה והגבייה הופרדה בינואר 2009 ממערכת בתי המשפט והוקמה כיחידת סמך עצמאית במשרד המשפטים. הרשות מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות וגביית חובות וקנסות. הרשות מורכבת משתי יחידות מערכת הוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות:

מערכת ההוצאה לפועל פועלת על פי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ועל פי התקנות שהותקנו מכוחו. בהוצאה לפועל נפתחים תיקים לגביית חובות בהתאם לפסיקת בתי משפט בעניינים אזרחיים  (פסק דין), בקשות לגביית חיובים שדינם כדין פסק דין כגון שטרי חוב וצ'קים (שטרות), תביעות על סכום קצוב עד ל-75,000 ש"ח (תובענות), חובות בגין דמי מזונות, ובקשות למימוש משכון או משכנתא.

על פי רוב מדובר באכיפת חוזים שבין אדם לחברו. ההוצאה לפועל מונעת לפי בקשות הצד הזוכה,  למעט חריגים הקבועים בחוק. במסגרת חוק ההוצאה לפועל מוסדרים אמצעי האכיפה השונים אותם ניתן לנקוט נגד הצד החייב.

אמצעי האכיפה לא יינקטו אלא לפי בקשה של הצד הזוכה ומתן אישור של הגורם המוסמך לכך.

הגורם המוסמך יכול להיות גורם שיפוטי רשם ההוצאה לפועל או גורם מנהלי בכיר ביותר מנהל לשכת ההוצאה לפועל. הגורם המוסמך לדון בבקשות ולתת החלטה תוך שקילת מכלול השיקולים הרלבנטיים ותוך איזון מתמיד בין זכויותיו של הזוכה לבין זכויותיו של החייב.

מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות פועל מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 ועל פי התקנות שהותקנו מכוחו. במרכז גובים חובות  בעיקר עבור אוצר המדינה. בין היתר, קנסות משטרה, קנסות של בית משפט לתעבורה, אגרות משפט שלא שולמו, קנסות שהוטלו ע"פ חוק העבירות המנהליות וקנסות מנהליים של משרדי ממשלה שונים. חריג לכך הוא "פיצוי בהליך פלילי", כאשר בית המשפט בהליך פלילי מפצה את קורבן העבירה, המדינה, באמצעות המרכז לגביית קנסות, גובה את החוב עבור הקורבן.

במהלך השנים פועלת רשות האכיפה והגבייה כל העת בהתייעלות של הארגון הן ברמה החוקית והן ברמה השירותית. חוק ההוצאה לפועל תוקן פעמים רבות תוך כדי הענקת כלי אכיפה יעילים לזוכה אשר פגיעתם בזכויות היסוד של החייב מינימליות ככל האפשר.

אחת ממטרותיה של הרשות היא לאזן בין שני הצדדים בתיק הזוכים והחייבים ולשפר את השירות הניתן להם. לאחרונה אף תוקן חוק המרכז לגביית קנסות פעם נוספת ובמסגרת התיקון הוסדרו בחוק הליכים נוספים אותם ניתן לנקוט נגד החייבים. כחלק מהתייעלותה המתמדת של הרשות עלה הצורך להבין את אחד הצדדים החשובים הצד החייב.

המטרה העיקרית של המחקר היא לספק תובנות אודות פרופיל החייב ברשות האכיפה והגבייה ובכך לסייע בניתוח וקבלת החלטות על ידי הממשלה, המגזר הציבורי, המגזר הפרטי והמגזר השלישי ולשמש כפלטפורמה עבור אנשי האקדמיה ובכך ליצור קרקע פורייה להמשך מחקרים.

כיום, התפיסה הרווחת בציבור היא כי צד החייב הוא הצד החלש יותר, המחקר ישפוך אור על סוגיה זו שכן מעולם לא נבחנה. בעצם, מחקר זה מהווה מחקר ראשוני אודות החייבים במדינת ישראל. בהתאם לכך, מטרה נוספת של מחקר זה היא לבחון את הצורך בהמשך מחקר זה בשנים הבאות ולשקול אף לבצע זאת על כלל אוכלוסיית החייבים ואף לשלב חייבים ממשרדי ממשלה שונים

אוכלוסיית המחקר נחלקת לשתיים בהתאם ליחידות המרכיבות את רשות האכיפה והגבייה ובשל אופיין השונה של סוגי החוב:
אוכלוסיית החייבים הפרטיים במערכת הוצאה לפועל אשר סוג הזיהוי שלהם הוא ברמת תעודת זהות ודרכון. מערכת הוצאה לפועל מונה 748,848 חייבים ייחודים  נכון לתאריך 30 לנובמבר 2015. כאשר מתוכם 642,629 חייבים הם חייבים פרטיים, המהווים כ- 86% מכלל החייבים.

אוכלוסיית החייבים הפרטים במרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות אשר סוג הזיהוי שלהם הוא ברמת תעודת זהות ודרכון. במרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ישנם 301,923 חייבים ייחודים נכון לתאריך 29 לפברואר 2016. כאשר מתוכם 258,430 חייבים הם חייבים פרטיים, המהווים כ-86% מכלל החייבים.

המחסור במידע רשמי ברשות האכיפה והגבייה מהווה מגבלה עבור מחקר של כלל אוכלוסיית החייבים. האפשרות הקיימת היום היא לאסוף את המידע מתוך התיקים, פעולה המהווה אופרציה מורכבת מאוד ומצריכה משאבים רבים ויקרים ובעיקר אורכת זמן רב. לכן לצורכי התייעלות, המחקר נבנה ממדגם סטטיסטי המבוסס על אוכלוסיית החייבים בתיקים.

גודל המדגם עבור שתי האוכלוסיות נקבע לפי רווח בר סמך של 95% ומרווח הטעות של 4%.

רווח בר סמך נמדד באחוזים, ומשמעותו היא "תדירות הניסוי", כלומר ברווח בר סמך של 95%, אם נבצע את הניסוי שוב עשרות פעמים (כל פעם עם מדגם חדש), ב-95 מהניסויים אנחנו צפויים לקבל תוצאות דומות ולהסיק את אותן המסקנות.

מרווח הטעות הוא אחוז הטעות המרבי שעשוי להיות בתוצאות המדגם. לדוגמה אם מרווח הטעות הוא 5% ±. לצורך הדוגמא, נניח שקיבלנו כי 80% מהחייבים במדגם נמצאו בעלי תיק אחד במערכת ההוצאה לפועל, אז בהסקה על אוכלוסייה החייבים כולה, נשער כי בעלי תיק אחד ינוע בין 75%-85% (אבל לא מחוץ לטווח הזה).

המדגם עבור שתי האוכלוסיות בוצע בשיטת דגימת שכבות אשר הינה דגימה הסתברותית כאשר לכל פרט מתוך שכבה יש הסתברות שווה להיכלל בתוך המדגם (דגימה אקראית). מדגם שכבות הוא מדגם שבו משתמשים בחלוקת האוכלוסייה לתתי אוכלוסיות ("שכבות"), כדי להבטיח ייצוג של תת-אוכלוסיות קטנות במדגם, אשר לא באות לידי ביטוי בדגימה אקראית פשוטה. גודל המדגם שהופק עבור שתי קבוצות האוכלוסייה הינו סביב 600 פרטים. לכל נדגם נקבע משקל הסתברותי המייצג את משקלו באוכלוסיית החייבים.

לצורך כך, המדגמים השונים נבנו על סמך השכבות הבאות :

א.אזור גיאוגרפי של החייב בתיק (ברמת הנפה ) האוכלוסייה חולקה ל- 16 נפות כפי שמוגדר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד נפה שהוגדרה כמחוץ למדינת ישראל, סה"כ 17 נפות

ב.כמות תיקים לחייב עבור אוכלוסיית החייבים במערכת הוצאה לפועל הפרמטר חולק לחמש קטגוריות, באופן הבא: בעל תיק אחד, בעל שני תיקים, בעל 3-5 תיקים, בעל 6-10 תיקים ובעל 11 תיקים ומעלה; עבור אוכלוסיית החייבים במרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות הפרמטר חולק לארבע קטגוריות, באופן הבא: בעל תיק אחד, בעל שני תיקים, בעל 3-5 תיקים ובעל 6 תיקים ומעלה. 
ג.החייב מוגבל/ לא מוגבל באמצעים (רק עבור מערכת הוצאה לפועל).

 
 כלל האוכלוסייהממוצע 2014אוכלוסיית החייביםחייבים מוגבלים באמצעים
מגדר   
גברים49%60%61%
נשים 51%40%39%
גילאים        
15-2421%4%3%
25-2910%7%1%
30-3410%8%7%
35-4418%21%24%
45-5414%24%20%
55-6413%19%18%
65-748%12%26%
75+7%5%1%
מצב משפחתי   
רווק/ה32%16%8%
נשוי/אה56%55%64%
גרוש/ה8%24%23%
אלמן/נה5%6%4%
קבוצות אוכלוסייה   
יהודי75%61%64%
לא יהודי 25%39%36%
סך הכולל (אלפים)5,895.9629.2[1]74.4


אוכלוסיית ישראל מעל גיל 15 מונה 5,895.9 אלף איש .אוכלוסיית החייבים מונה 629.2 אלף איש, המהווים כ 11%מכלל האוכלוסייה בישראל. ואילו אוכלוסיית החייבים המוגבלים באמצעים מונה 74.4 אלף איש המהווים כ 1% מכלל האוכלוסייה.

מגדר אחוז הגברים בקרב שתי אוכלוסיות החייבים הינו כ 60% והוא גדול מחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה49%. 

גיל  אחוז החייבים בטווח הגילאים 35-64 הינו 64% והוא גדול מחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה, המהווה 45%. ואילו בקרב החייבים המוגבלים באמצעים אחוז החייבים בטווח הגילאים 35-74 הינו 88% והוא גדול מחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה53%

מצב משפחתי אחוז החייבים בסטטוס משפחתי גרוש/ה עבור שתי אוכלוסיות החייבים הינו כ- 23% ומעלה לעומת 8% באוכלוסייה.

קבוצות אוכלוסייה אחוז החייבים הלא יהודים עבור שתי אוכלוסיות החייבים גדול מחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה.

 יחסם של החייבים מכלל האוכלוסייה לפי מחוז ונפה אלפים

 כלל האוכלוסייה[1]ממוצע 2014אוכלוסיית החייבים[2]יחס
מחוז ירושלים666.865.11:10
מחוז צפון   
נפת צפת 80.99.71:8
נפת כנרת 80.810.61:8
נפת יזרעאל341.961.91:5
נפת עכו430.168.81:6
נפת גולן32.22.91:11
מחוז חיפה   
נפת חיפה443.845.91:10
נפת חדרה283.937.01:8
מחוז המרכז   
נפת השרון321.337.31:9
נפת פתח תקווה490.934.61:14
נפת רמלה226.424.51:9
נפת רחובות421.828.71:15
מחוז תל אביב1,040.695.81:11
מחוז הדרום   
נפת אשקלון375.038.51:10
נפת באר שבע451.162.41:7
אזור יהודה ושומרון208.44.91:43
סך כולל5,895.9628.61:9

תגובות

מומלצים