מכתב לאבא של כרמל ז"ל

הכרותי עם כרמל התחילה לפני שנים רבות, עת הייתי מדריך שלו במסגרת מחנה קיץ לאנגלית שנערך בכפר בשיתוף קבוצת בני נוער מאנגליה. בנוסף התוודעתי אליו במהלך שירותו הצבאי מאחר ושירתנו תקופה מסוימת באותו בסיס, בא"ח נח"ל טוב-תל ערד, בזמן ששימשנו מפקדים בהכשרה של לוחמים, אני בחטיבת הנח"ל והוא בגדוד חרב.

מערכת היחסים העיקרית שלנו התהדקה במיוחד כאשר כרמל היה מראשוני הנענים לקריאה לקום ולעשות משהו ולפעול למען שיפור המצב החברתי שהכפר נקלע אליו ולמען עצירת ההתדרדרות המוסרית בקרב בני הנוער. ביחד עם עוד שלושה חברים הקמנו את העמותה. הכרותי המעמיקה עם כרמל בתק' זו הגיעה לרמה כזו שהרגשתי שאני אבצע חטא גדול, בראש ובראשונה לזכרו ושנית לחברה הדרוזית בכלל ולעמותה בפרט אם אני לא אספר ולו במעט על האדם שהוא היה.

קשה לי לדבר על כרמל בלשון עבר, אבל חשוב לי לציין את האדם שהיה כיוון שעבורי הוא סימל את התקווה של החברה שלנו,  שהנה יש בחורים טובים, מוצלחים מוכשרים שאפשר  לתלות בהם את התקוות לעתיד טוב יותר, סימל את האור שבקצה המנהרה שכולנו שאפנו להגיע אליו ולגעת בו.

כרמל היה מנהיג בעל יכולות אישיות מדהימות להוביל אחריו אנשים ולרתום אותם למען מטרות נעלות כמו שוויון וצדק חברתי, עזרה לזולת ונתינה ללא גבולות לחברה ולסביבה בה הוא חי. הן בהתנהלותו, הן בנימוסיו והן בדרך הארץ בה הוא נהג היווה מודל לחיקוי לכל בני הנוער בני גילו ואף קטנים וגדולים ממנו כאחד.

בלט במיוחד יכולת הביטוי המעולה שלו הן בערבית הן בעברית והן באנגלית, דבר שתרם רבות ליכולת ההשפעה שלו ולאהדה הרבה לה הוא זכה  בקרב חבריו וכל האנשים שזכו לעבוד איתו.

כרמל היה בחור שאפתן שידע להציב לעצמו יעדים, לעיתים יעדים שנראו גבוהים מדיי, רחוקים מדיי, אך היה לו תמיד גם את הדרך להגיע לאותם יעדים ולאותם שאיפות וכמו שהוא תמיד היה אומר "כדי להגיע רחוק צריך לחשוב רחוק...". לכרמל היה חזון והוא הצליח להשפיע בכל תחום בו הוא התעסק. אנשים בעלי חזון, הרצל, דוד בן-גוריון, מרתין לותר-קינג, ריצ'רד ניקסון ועוד רבים, הינם אנשים שנועדו לגדולה בגלל שהיה להם חזון והיה להם יעדים ושאיפות גבוהות. בקנה מידה של החברה שלנו, אין לי ספק שכרמל נכלל ברשימה של המנהיגים הדגולים האלו, ואילו היה נשאר איתנו היינו רואים אותו בעתיד בתפקיד הנהגתי בעל השפעה מרכזית על החיים בעיר שלנו.

יכולות הניהול והארגון שאפיינו אותו עזרו לנו מאוד בניהול העניינים השוטפים של העמותה.

כרמל משאיר אחריו חלל עמוק מאוד שספק אם מישהו מסוגל למלא אותו.

עזבונו הינו הפסד גדול בוודאי להורים לאחים למשפחה הקרובה ולחברים, אך בטח ובטח גם לחברה הדרוזית כולה בכלל ולכלל החברה  בעיר הכרמל בפרט. לא ניתן לתמחר בני אדם או להעריך בצורה חומרית כמה או מה הם שווים. אמרו חכמינו שכל אדם הוא עולם ומלואו... אבל ללא ספק שאם כן היינו עושים זאת כרמל היה היהלום שבכתר.

אומרים שאלוהים רוצה לידו את האנשים הטובים אז הוא מעניק אותם לאנושות כעירבון לתקופה מוגבלת למען ייראו מה הייתה הכוונה שלו כשהוא יצר את האדם בצלמו, איזה אדם להיות, איך להתנהג ומהי דרך ארץ, אדם שיסתכלו עליו ויגידו "ממנו תראו וכן תעשו..."
 ובסיום אותה תקופה, לעיתים בלי שום הודעה מוקדמת, הוא לוקח אותם חזרה אליו.
בדורנו- כרמל היה אותו עירבון...

יהי זכרו ברוך

 כרמל בראיון לפורטל הכרמל מבניין אלמנזול בעוספיה .

https://www.karmel.co.il/index.php?option=com_content&task=view&id=263

אימא של כרמל ז"ל: "כשהגעתי למקום התאונה הוא עוד היה לכוד ברכב"

https://www.karmel.co.il/index.php?option=com_content&task=view&id=425