חוק 109 עבר סוף לבניה בכפרים

אושר סופית החמרת ענישה וסמכויות אכיפה בתחום התכנון והבנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עלה לדוכן לאחר ההצבעה לקול מחאותיהם של חברי הרשימה המשותפת ואמר: "אני רוצה להגיד מה התכלית, הממשלה בראשותי השקיעה ומשקיעה יותר מכל ממשלה אחרת במגזר הערבי, בתשתיות, בחינוך, בתרבות וכן גם בדיור במטרה לצמצם את הפערים. הם רוצים להיות חלק ממדינת ישראל ומההצלחה של כלכלת ישראל, ומהעתיד של מדינת ישראל. אנחנו רוצים את השילוב של ערביי ישראל במדינת ישראל, אבל זה אומר לקבל גם את חוקי מדינת ישראל. אנחנו עושים היום תיקון ראשון, מדינה אחת חוק אחד ואכיפה אחת, זה מה שעשינו היום".

הצעת החוק מבקשת לתקן את הוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 העוסקות בסמכויות אכיפה ועונשין ולקבוע הוראות המייעלות את הליכי הוצאת הצווים המנהליים והשיפוטיים ומקנות סמכויות אכיפה שונות לרשויות המפורטות בהצעה. עוד מוצע לעדכן את ההוראות העונשיות בחוק ולהגביר את הסנקציות שניתן להטיל על עבריינים, בדרך של החמרת הענישה בכלל והחמרת הענישה הכלכלית בפרט. בין היתר, מוצע להקנות ליחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה במשרד האוצר סמכויות פיקוח ואכיפה וכן להקנות לרשות מקומית שהיא חלק מוועדה מרחבית, בהתקיים התנאים המפורטים בהצעה, סמכויות פיקוח ואכיפה בתחומה.

בדברי ההסבר נכתב: "בתי המשפט התבטאו לא פעם כי מדובר ב״מכת מדינה״ שיש ל הילחם בה ולמגר אותה . כך מציין בית המשפט העליון בפסק הדין בע״פ 917/85 הוועדה המקומית גלי למזרחי נ' אבו נימר, פד״י מא) 4( 29 : "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים וגם טובים איש הישר בעיניו יבנה .זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם א ל לב ל אזהרת הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין ש לבית המשפט״.

שותפים ל כך גורמים רבים: העדר מידע זמין ועדכני על לעבירות בנייה, אי–העמדה ל דין, התמשכות ההליכים, ענישה מקלה, העדר אכיפה ביחס ל ביצוע צווי ההריסה הכלולים בגזרי הדין ומשך הזמן הנדרש ל הוצאתם לפועל של פסקי דין הכוללים צווי הריסה .כל אלה גורמים לפגיעה קשה בהרתעה, הן של העבריינים עצמם והן של אחרים הלומדים ורואים לנגד עיניהם כיצד יוצא חוטא נשכר והבנייה הבלתי חוקית משתלמת לעבריין.

יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם הציג את הצעת החוק ואמר: "זה לא חוק שמיועד לערבים, זה שקר וכזב, כרגיל. באופן מעשי זה נכון. רוב הציבור הישראלי היהודי שומר את החוק ומקפיד עליו, ומי שלא, אז אוכפים את החוק עליו במהירות. במגזר הערבי בעצם ישנה איזושהי נטייה לחשוב שהחוק זה המלצה, אז אם אנחנו יכולים להוציא אישור, אחלה, ואם לא, גם בסדר. בעבירות האלה העבריינים הם גם לא משלמים לא ארנונה, לא אגרות לעירייה. העירייה אחרי זה באה לבכות לכנסת  שאין לה כסף, אז הם צריכים מענקי איזון, כי הם בסוציו נמוך.

האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל לא תסלח לכם. למה? איפה שאין תכנון, אין איכות חיים. כשאתה בא לעיר מתוכננת, מודרנית, אז יש גנים, יש כבישים רחבים, יש מגדלים, גרים ברבי-קומות. אז לכן איפה שאין תכנון אז אין איכות חיים. אנחנו רוצים שהאוכלוסייה הערבית תחיה בכבוד, בניגוד למה שאתם רוצים. אני אומר לאוכלוסייה הערבית ששומעת אותי, האזרחים, לא חברי הכנסת: אנחנו הולכים לסדר לכם את החיים. אנחנו הולכים להעלות את רמת החיים שלכם".

ח"כ איימן עודה: "אנחנו נגד בנייה של בניין אחד ללא היתר, הבעיה היא יותר עמוקה ומורכבת. מדינת ישראל הפקיעה 5 מיליון דונם אדמה מהאוכלוסייה הערבית, בנתה 700 ישובים חדשים כולם ליהודים ואפס לערבים, יש במדינה 934 יישובים שהאזרח הערבי לא יכול לגור בהם, יש 40 כפרים בלתי מוכרים שנמצאים שם לפני קום המדינה. מדינת ישראל כמעט ולא מאשררת תכניות מתאר בכפרים הערבים.

אני קורא לממשלה ליישם את תכנית ה120 שהיא זנחה. הגשנו הצעה שאנחנו נקרא לציבור שלנו לא לבנות בצורה לא חוקית במשך שנתיים והממשלה לא תהרוס ובינתיים נקדם תכניות מתאר, אבל נתניהו לא הסכים. כמו שרוצים אכיפה שוויונית אני קורא לבנייה שיווניות. אנחנו לא נקיים את החוק הזה".

ח"כ ג'מאל זחאלקה: "רצו להביא את החוק הזה במהירות האפשרית מתוך הבנה שעוד מעט הולכים לבחירות. יכול להיות שהם יודעים דברים שאנחנו לא יודעים. חלק מההערכות לבחירות זה לתקוף את הערבים כי זה מביא קולות ומבטיח הצלחה בפריימריז. פוליטיקה של שנאה בזויה ונמוכה ובדיוק מהמקום הזה באה הצעת החוק הזו שבאופן מוצהר היא נגד הציבור הערבי. כך גם אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה. מהות החוק היא לקחת את הסמכות מהרשות השופטת ולהעביר אותה לרשות המבצעת, לפקידים שפועלים על פי חוק דרקוני".

ח"כ עיסוואי פריג': "מי דוחף את האזרח הערבי לבנות בנייה בלתי חוקית? בוא נשאל את עצמנו. הרי הבנייה הבלתי חוקית פוגעת גם בנו, בציבור הערבי, בתכנון, ברחובות, במרחב הציבורי. מאז קום המדינה עד היום היישובים הערביים מחזיקים בבעלות פרטית ב-3% מקרקעות המדינה, ומאז קום המדינה עד היום התוכניות המתאר, האזורים שאפשר להתפתח ולבנות בהם, הם נספרים על כף היד. מאז קום המדינה עד היום גדלה האוכלוסייה הערבית פי 7. גם  היא כמו אוכלוסייה אחרת, היא רוצה התפתחות. אם הערבים לא היו בונים בנייה בלתי חוקית מאז 48' לא היו מתפתחים היישובים הערבים, זאת העובדה".

ח"כ יעל כהן פארן: "חוקי התכנון והבנייה בעצם מבוססים על זה שיש תכנון ויש אכיפה. אבל כשאין תכנון, אז איך תהיה אכיפה? כשהתכנון כל כך לוקה, כמו ביישובים הערבים, כשאין תוכניות מתאר, כשמי שאמור להביא את תוכניות המתאר לא מביא את התוכניות שאמורות להסדיר ואמורות לעבוד ולשרת את האוכלוסייה בכל ישראל – עכשיו, כל כך הרבה שנים קיים הפער הזה, כל כך הרבה שנים לא הוסדרו הדברים, והדברים האלה עלו גם במיוחד בשנים האחרונות לאור הריסת הבתים, לאור התנהלות שכל כך הרבה בתים לא מחוברים לחשמל, מחוברים בצורה לא חוקית ומסוכנת, וגנרטורים מסוכנים שמסכנים את החיים של האנשים – ברור שצריך להביא פה הסדרה. אבל החוק הזה, חוק שכל כך בוער לממשלה להעביר אותו, לא ברור לי איזו הסדרה היתה לכם בראש כשהבאתם את החוק כאן לשולחן הכנסת".

ח"כ אחמד טיבי: "נושא תכנון ובנייה הוא אחד הנושאים הכואבים, החשובים, הקריטיים של המיעוט הערבי במדינת ישראל. אדמה היא אבן הנגף ביחסים בין המדינה לבין האזרחים הערבים ואין ספק שתכנון במדינת ישראל הוא תכנון אידיאולוגי. ייצוג הערבים במועצה הארצית לתכנון  כמעט ולא קיים,  ולכן, כאשר אזרח ערבי נאלץ לבנות ללא היתר נאלץ על קרקע פרטית שלו, לא על קרקע ציבורית מדברים על קרקע פרטית שיש היתכנות תכנונית שהיא תהיה חלק מתוכנית המתאר המורשית או המופקדת של כל יישוב ויישוב. יש בעיה. אין ערבי שבונה ללא היתר כי זה בא לו. נותנים לו היתר והוא לא רוצה והולך לבנות – זה לא המצב. המצב הוא שבחלק גדול מאוד מהיישובים אין תכניות מתאר, אין הרחבת תחומי שיפוט, ולכן הוא נאלץ לבנות ללא היתר".

ח"כ דב חנין: "החוק שבפנינו איננו חוק של מאבק בבנייה ללא רישיון, כי יש דרך אחת מאוד פשוטה להיאבק בבנייה ללא רישיון, והיא לאפשר לאנשים לקבל רישיון לבנייה. הרי זוהי הבעיה ביישובים הערבים. למה אנשים בונים ללא רישיון, ללא היתר? כי אין דרך לקבל היתר. אין דרך לקבל היתר. ולמה אין דרך לקבל היתר? כי אין תוכניות מתאר. מי אחראי לזה שאין תוכניות מתאר? האם האזרח הוא זה שיכול לכתוב את תוכנית המתאר ולאשרר אותה? מי שאחראי להעדר תוכניות המתאר זו הממשלה, ולכן מי שצריך לעמוד לדין על בנייה ללא היתר זוהי הממשלה. היא גורמת למצב שבו אנשים בונים ללא היתר. אז אם המטרה איננה מאבק בבנייה ללא רישיון, מהי מטרתו האמיתית של החוק הזה? מטרתו האמיתית של החוק הזה, זו מלחמה באזרחים הערבים. ואני אומר את הדברים הקשים האלה באחריות".

ח"כ בני בגין: "החוק הזה הוא תוצאה חשובה של ועדה חשובה. הבעיה הניצבת בפנינו היא ממשית ואין להתעלם ממנה. עבירות בנייה של יחידים פוגעות בקהילה כולה ועם זה אין להשלים ויש למנוע זאת. המצב הקיים ידוע, בייחוד ביישובים הערבים. רבבות בתים פרטיים נבנו ללא היתר. הם בנו כך כי אכן לא הייתה מבחינתם אפשרות אחרת. אין החוק הזה מכוון נגד יישובים ערביים אלא דווקא לאפשר את התפתחותם הבריאה בעתיד, עקב התקלות הרבות באותם יישובים. הכוונה לא לאפשר עוד בנייה פרטית פירטית בשטחים ציבוריים המיועדים להתפתחות היישוב".