מצב החקלאות בישראל דוח מספרי

מתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ערך התפוקה החקלאית הכוללת  עמד על כ-29.7 מיליארד ש"ח, עלייה של 2.2% בהשוואה ל-2015, שנה שבה חלה ירידה של 4.5% בערך התפוקה החקלאית.

ערך התפוקה הצמחית עלה ב-2.4% ואילו ערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-2.7%.

ערך התשומה החקלאית  עמד על כ-19.0 מיליארד ש"ח, בדומה לשנת 2015 וזאת לעומת ירידה של 8.5% בהשוואה לשנת 2014.

ערך היצוא החקלאי ב-2016 עמד על 4.4 מיליארד ש"ח, ירידה של 4.3% בהשוואה לשנת 2015 וזאת בהמשך לירידה של 10.2% ב-2014.

כמות התפוקה הצמחית עלתה קלות ב-0.8% , כאשר בפירות,ללא פרי הדר חלה עלייה של 10.9% ואילו בשאר הענפים הצמחיים חלו ירידות בכמות התפוקה.

כמות חלב הבקר עלתה ב-6.9%, כמות הבקר לבשר עלתה ב-24.0% וזאת לעומת ירידה של 5.8% ו-14.7% בהתאמה ב-2015.

במחירי המים לחקלאות חלה עלייה של 8.4%, בהמשך לעלייה של 8.4% ב-2015 ושל 5.0% ב-2014.

בשנת 2016 ערך התפוקה החקלאית היה כ-29.7 מיליארד ש"ח (גידולים צמחיים 17.7 מיליארד ש"ח, ובעלי חיים 12.0 מיליארד ש"ח) - עלייה של 2.2% בהשוואה לשנת 2015.

התוצר המקומי הגולמי בחקלאות (ערך התפוקה החקלאית פחות התשומה הקנויה כגון: דשנים וחומרי הדברה, כולל הבלאי ) עמד על 13.0 מיליארד ש"ח.

התוצר המקומי הנקי (תוצר מקומי גולמי בחקלאות ללא הבלאי3) היה 10.7 מיליארד ₪ ,עלייה של 2.6% בהשוואה לשנת 2015 , לתוצר הנקי נוסף כ-1.3 מיליארד ש"ח פיצויים ותקבולים נוספים  בענף (כגון: פיצויים מביטוח, תמיכות שנת שמיטה ,רפורמות בענף ותקבולים אחרים), ירידה של 6.9% לעומת השנה הקודמת.

היתרה לחקלאים, לאחר ניכוי התמורה למשרות שכיר, בשנת 2016 הייתה 6.0 מיליארד ש"ח - עלייה של 4.3% לעומת שנת 2015. בחישוב היתרה לא הופחתו תשלומי הריבית שמשלמים החקלאים עבור פעולות ייצור.

כמות התוצרת הצמחית עלתה ב0.8% , בכמות גידולי השדה חלה ירידה של 7% , בכמות השחת מספוא וקש חלה ירידה של 7.9% , בכמות הפלפל הייתה ירידה של 10%, בכמות פרי ההדר הייתה ירידה של 7.4% לעומת זאת חלה עלייה של 10.9% בכמות הפירות, ללא פרי הדר גידול בכמויות המנגו (44.9%), בננות (21.3%), אבוקדו 12.4% ותפוחי העץ8.7% בנטיעות החדשות חלה עלייה משמעותית (42.3%) שמתוכן בולטת כמות הנטיעות של הענבים שעלתה ב-49.1%.

בתפוקת בעלי החיים, חלה עלייה של כ-24.0% בכמות הבקר לשחיטה , עלייה של 14.0% בכמות ביצי המאכל , עלייה של 6.9% בכמות החלב, לעומת זאת כמות הדבש ירדה ב-16.7% , כמות הדגים ירדה ב-9.4% וכמות חלב הכבשים ירדה ב-6.4%.

בכמות היצוא החקלאי חלה ירידה של 6.9%, כאשר בכמות יצוא הפלפל חלה ירידה של 24.9%, בכמות יצוא האבוקדו חלה ירידה של 30.2%, בכמות יצוא הכותנה חלה ירידה של 24.5% , בכמות יצוא הזרעים חלה ירידה של 11.9%, לעומת זאת בכמות היצוא של המנגו חלה עלייה של 58.4% , בכמות יצוא התמרים חלה עלייה של 27.8% , בכמות אגוזי האדמה חלה עלייה של 15.4% , בכמות יצוא הרימונים חלה עלייה של 14.4% ובכמות יצוא תפוחי האדמה חלה עלייה של 6.3%.

מכלל ערך הייצור החקלאי 40% נמכרו לשוק המקומי, 36%  לתעשייה, 15% ליצוא ו-9% סופקו לתוצרת ביניים. בגידולים הצמחיים 60% מערך התפוקה נמכרו לשוק המקומי, 25%  ליצוא, 9% לתוצרת ביניים ו-6% סופקו לתעשייה.

בענף בעלי החיים 80% מערך התוצרת הופנו לתעשייה, 12% - לשוק המקומי ו- 8% - לתוצרת ביניים.

בערך התפוקה החקלאית המיועדת לשוק המקומי חלה עלייה של כ-7.5%. בכמות התפוקה לשוק המקומי חלה עלייה של 6.3%, ואילו מחירי התפוקה החקלאית לשוק המקומי עלו ב-1.1%.

תפוקה חקלאית: תוצרת חקלאית (ליעדי שיווק מקומי, יצוא ותעשייה, וכן עודפים) שיוצרה במשך השנה (החקלאית או הקלנדרית), כולל תוצרת ששווקה לאחר תום אותה שנה.

התפוקה החקלאית כוללת: תוצרת משווקת, צריכה עצמית במשק, שינוי באינוונטר חי, תוצרת ביניים והשקעות במטעים צעירים ובייעור.

תקופת ההתייחסות: שנה קלנדרית, למעט הדרים שנתוניהם נאספים על פי שנה חקלאית (אוקטובר-ספטמבר.

צריכה מקומית: תוצרת חקלאית שהופנתה לצריכה ישירה של האוכלוסייה בישראל; כולל תוצרת הנצרכת בידי בעל המשק ומשפחתו צריכה עצמית.

תעשייה מקומית: תוצרת המסופקת לתעשייה, לרבות תוצרת המיוצאת לאחר עיבוד תעשייתי.

יצוא חקלאי: תוצרת חקלאית טרייה המיוצאת למעשה באותה שנה. היצוא אינו כולל מכירות לאזור יהודה והשומרון וחבל עזה.

תוצרת ביניים: סחורות ושירותים חקלאיים המשמשים כתשומות בתהליך הייצור החקלאי, לא כולל שימוש בנכסים קבועים (פחת), לדוגמה שעורה המשמשת להזנת בעלי חיים.

המידע על תוצרת זו כולל נתונים של השמדת תוצרת חקלאית, של שינוי באינוונטר חי ושל מכירות לאזור יהודה והשומרון וחבל עזה.

תפוקת בעלי חיים לבשר: הנתונים במשקל חי. נתוני השחיטות בבתי המטבחיים מתקבלים מהשירותים הווטרינריים.

תשומה: סך כל החומרים והשירותים מענפים אחרים בישראל ומיבוא שנרכשו בידי החקלאים (התשומה הקנויה), תוצרת הביניים והפחת במחירי חידוש. ערך התשומה כולל את הבלאי ואינו כולל תמורה למשרות שכיר.

ההכנסה שמקורה בחקלאות: הכנסתם של גורמי הייצור "הראשוניים" (עבודה והון) המועסקים בחקלאות. ההכנסה נאמדת על ידי הפחתת ערך התשומה מהערך של התפוקה החקלאית ושל הפיצויים והתקבולים הנוספים לענף.

האומדנים המופיעים כאן של ההכנסה שמקורה בחקלאות שונים מאלה המופיעים בפרסומי חשבונאות לאומית, שבהם נוספות ההכנסות ממוסדות שלא למטרות רווח המגיעות לענף החקלאות.

פיצויים ותקבולים נוספים לענף: כלל ההעברות לענף פרט לסובסידיות ליחידת תוצרת, כולל פיצויים מחברות הביטוח כגון נזקי טבע, פיצויי בצורת, פיצויים עבור קיצוץ במים, השלמת שכר ותקבולים אחרים לענף כגון הדברת מזיקים, פיצויים בגין מחלות ושנת שמיטה, סיוע בגין נזקי טבע. תקבולים אלו מתייחסים לשנה שבה הועברו לחקלאים.

תמורה למשרות שכיר מונח קודם: תמורה לעבודת שכירים סך ההוצאה לשכר ומשכורת והוצאות נלוות לשכר ומשכורת. אינה כוללת זקיפת שכר לעבודת בעלי המשקים.

התמורה מבוססת על סדרות השכר כפי שמתקבלות מסיכומים של דיווחי המעבידים למוסד לביטוח לאומי, כולל שכר העובדים אשר משולם באמצעות מינהל התשלומים של שירות התעסוקה, וכן תוספות של תנאים סוציאליים שהמעבידים משלמים.

מלאי הון: כולל הון יציר מוחשי ולא מוחשי (תכנה); דהיינו, לא כלולים בו נכסי הון לא יציר ונכסים כספיים. כמו כן, לא כלולים בו מלאי חומרי גלם, מוצרים מוגמרים ומוצרים בתהליך.

מלאי ההון במשק החקלאי: ערך כולל של הנכסים הפיזיים הקבועים המשמשים לייצור תוצרת חקלאית: מטעים, בעלי חיים, ציוד ומכונות חקלאיות, מבנים חקלאיים, רשת השקיה, חממות, ברכות דגים ומפעלי ניקוז.

משנת 1970 נכללת גם הכשרת קרקע לחקלאות. מלאי ההון אינו כולל את ערך הנכסים: קרקע, יערות, מפעלי מים, מבני מגורים, כבישים, רשתות חשמל וכד'. כמו כן, לא נכלל ערך הנכסים בענף הדיג ואף לא ערך מטוסי ריסוס.

מלאי ההון מחושב לפי שיטת "המלאי המתמיד". לפי שיטה זו כוללים במלאי ההון של שנה מסוימת את סכום ההשקעות הגולמיות שבוצעו עבור נכסים שבשל "אורך חייהם" עדיין מנכים עבורם פחת.

מדדי המחירים המשמשים לניכוי ההשקעות השנתיות שבאמצעותן מחשבים את מלאי ההון, הם מדדי מחירים ספציפיים לכל סוג נכס.

מלאי הון גולמי: מלאי הנכסים הקבועים מהשקעות בעבר שחייהם הכלכליים טרם תמו, מוערך מחדש במחירי קונה של התקופה השוטפת.

מלאי הון נקי: סך כל הערך המופחת של כל הנכסים הקבועים שעדיין בשימוש (בניכוי הבלאי המצטבר על נכסים אלו).
מים: הנתונים מתקבלים מרשות המים המכינה סיכומים סטטיסטיים מדוחות חודשיים.